אולי זה בעקבות אירוע השנאה שקרה בבית הכנסת עץ חיים בפיטסבורג, אולי זה בעקבות מפלס השנאה הגואה בקמפוסים האמריקאים באופן מדאיג ואולי זה בעקבות היהודי החרדי שהותקף בברוטליות בברוקלין ניו-יורק בהולכו לבית הכנסת. מעל ל-150 איש הגיעו ביום ראשון לאירוע "אנטישמיות -מהי?" באוניברסיטת נורת'ווסטרן. הכנס המרשים אורגן על ידי פרופ' דוד שיוביץ ראש מרכז קראון ללימודי היהדות וישראל ופרופ' קלייר סופרין אחראית על לימודי יהדות במרכז קראון ללימודי יהדות וישראל.

הכנס דן במשמעויות האנטישמיות – שימוש בסטראוטיפים אפלים המייחסת לכל היהודים קווי אופי ודימויים שליליים. שנאה המתבטאת הן ברטוריקה מילולית או גופנית המכוונת כלפי יהודים, רכושם, או כלפי מוסדות יהודים כגון: בתי כנסת, מרכזי הקהילה היהודית או כנגד מדינת ישראל הנתפסת כקולקטיב יהודי. כמו כן הוצגו מספר ביטויי אנטישמיות אפשריים: דיבור, כתיבה, ציורים ויזואליים ומעשי אלימות.

מדברים על זה. אנטישמיות מהי?

בפאנל ייחודי זה ניתנה במה לסטודנטים להביע את תחושתם האישית. רחל ירדן התרשמה והעריכה שניתנה אפשרות לדור הצעיר להתבטא ולתאר את הרגשתם בקמפוס. היא הרגישה שהסטודנטים דברו מהלב ומהבטן ותארו את תחושותיהם באופן עצמאי. הסטודנטים אריאל , ג'ס וצ'רלי הביעו חוויות אישיות של הבעייתיות העכשווית באקדמיה בעצם היותם ליברלים ופרו ישראלים בו זמנית והביעו תסכול שערכים אלו מתנגשים מידי פעם.

בפאנל נידונו הסמליות וההיסטוריה של האנטישמיות לאורך אלפי השנים. פרופ' שיוביץ הצביע על סמליותם של צלב הקרס ומגן הדוד בתקופות שונות ובחברות שונות. בחברה ההודית סמלים אלו נחשבים לברכה ולשפע. בעולם האירופאי צלב הקרס הוא הנאציזם ומגן הדוד הוא סמל היהדות. לאחרונה כביקורת על ישראל מוצג שוויון בין שני הסמלים "מדיניות ישראל היא מדיניות נאצית" שוויון מחריד.

בנוסף סקר פרופ' שיוביץ את ביטויי שנאת היהודים לאורך ההיסטוריה והמחיש שהגדרותיה וצורותיה החיצוניות וגילוייה המהותיים היו שונים בתקופות שונות אולם בכל דור ודור עמדו עלינו לכלותינו. מדובר בשנאה השורשית והעתיקה ביותר. בראשית הנצרות דובר על שנאה דתית. על אף שמחברי הברית החדשה היו יהודים מתלמידיו של ישו. באחד הקטעים בבשורה של מתיו כתוב סיפור על יהודים הצועקים " דמו עלינו ועל בנינו". הנצרות הפיצה את הרעיון שהעם היהודי הוא רוצח אל.

"המונח אנטישמיות נטבע לראשונה רק בשנת 1880 על ידי פרידריך וילהלם אדולף מאר. הוא היה הכותב הראשון ששילב מרכיב גזעי על היהודים בגרמניה והבהיר שהמיאוס שחשים כלפי היהודי מקורה במהות היהדות. בעקבותיו התפרסמו הפרוטוקולים של זקני ציון, הספר האנטישמי הידוע לשמצה המתאר את מזימת היהודים להשתלט על העולם שהזין את הנאציזם ברייך השלישי". האנטישמיות פושטת ולובשת בגדים חדשים בכל דור.

פרופ' קתלין Belew מאוניברסיטת שיקגו הציגה מתוך ספרה נתונים סטטיסטיים על מחקרה בנושא תנועות הימין הקיצוניות בעלות אידיאולוגיה של עליונות הגזע הלבן, גזענות ואנטישמיות כדוגמת הקו קלס קלאן ואחרות. התנועה דגלה באלימות כלפי שחורים, מיעוטים ויהודים ומספר פעיליה הורשע ברצח. על פי מחקרה של פרופ' בלו, הגזען פרייזר גלן קרוס שירה מחוץ לשני מרכזים יהודיים בקנזס בשנת 2014 והיורה בבית הכנסת "עץ חיים" שהרג 13 נפשות בפיטסבורג אינם זאבים בודדים אלא הם חלק מהקבוצה האידיאולוגית של הנציונליזם הלבן. פרופ' בלו מעריכה שמספר חברי התנועות הקיצוניות מגיע ל-50,000 איש.

פרופ' הירשהורן, מרצה בנורת'ווסטרן אשר פרסמה לאחרונה את הספר CITY ON A HILLTOP הבוחן אמריקאים יהודים בתנועת ההתנחלות הציגה נקודת מבט שונה. "אם כי לרעיון הציוני בראשיתו הייתה התנגדות גם מקרב הציבור היהודי, וחרדים קיצונים עד היום אינם מכירים במדינת ישראל. נציגי נטורי קרתא אף השתתפו בכנס מכחישי השואה באירן בתקופת מחמוד אחמד-נג'אד". כיום השמאל הקיצוני ממיר את האנטישמיות באנטי ציוניות: האנטישמיות נכנסת דרך הדלת האחורית והופכת למקובלות חברתית. קל יותר לראות ביהודים כמדכאים אימפריאליסטים שפלשו לשטחם של לוחמי החופש הפלסטינים, גרשו אותם מכור מחצבתם והפרו זכויות אדם ולא להיחשב לאנטישמים. קל יותר גם לחשוד בחוסר נאמנות מכל היהודים המגלים סולידריות עם המדינה ה"גזענית". האנטי ציוניות מקצינה עד לידי הכחשת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית על ידי קריאה לחרם, הימנעות מהשקעות וסנקציות נגד ישראל. אנטי ציוניות היא האנטישמיות החדשה בה דוגל השמאל הקיצוני הליברלי והאידיאולוגיה שלה אינה שונה מתנועת הנציונליזם הלבן.

"חוק הלאום הקובע שמדינת ישראל היא מדינת הלאום היהודי חוק זכה להפגנות מיעוטים בארץ ולביקורת וגינוי בכל העולם". טענה פרופ' הירשהורן. "התגוררתי בלונדון חמש שנים. מלכת אנגליה, ראש הממלכה המאוחדת משמשת גם כמושלת כנסיית אנגליה. ערב הסעודית היא תיאוקרטיה אסלאמית וכמוה רוב מדינות ערב הן אסלאמיות. אף על פי כן שזה לגיטימי לדון באתגרים הנוגעים לישראל, מדוע מיושמים סטנדרטים כפולים כלפיה בדרישה לנהוג ממנה באופן שאינו נדרש מכל מדינה דמוקרטית אחרת בתחומים רבים כגון: קולוניאליזם, הפרת זכויות אדם, זכות להגדרה עצמית ועוד? השימוש באמות מידה שונות כשמדובר ביהודים לעומת גויים הווה לאורך השנים את יסודות האנטישמיות".

"השמאל הקיצוני מסוכן כימין הקיצוני." הזהירה הירשהורן. "כרגע האלימות היא מילולית, מתח מורגש באוניברסיטאות אך צריך להיות עם יד על הדופק בעתיד. רטוריקה אלימה גוררת פעילות פיזית, אירופה היא רק צעד אחד קדימה".

הכנס היה מאורגן למשעי, ההרצאות היו מרתקות מאוזנות אמוציונליות ואינטלקטואליות. ישראלים החיים בארה"ב שנים מרגישים את ההבדלים בדיווחים בתקשורת על ישראל, הנושא הרגיש של הכנס משך צעירים ומבוגרים רבים.

המלצת השבוע

 Acts of God

שלושה אחים, זוג הורים ואורח בלתי צפוי לארוחת ערב. במחזה אבסורדי זה של קרים BANDEALY אין קו עלילה רגיל כבסיס המחזה. המחזה מושתת על מבנה דרמטי מעניין העוסק ביחסי משפחה, משברי זהות. בקורת הקיצוניות הדתית והצגתה כבלתי אנושית.

המחזה נפתח בשנת 2029, האם עוברת על הדואר ומגלה מעטפה חתומה בשעווה שאינה יכולה לפתוח. האב , חדל אישים, מבלה את רוב זמנו בישיבה על כורסה. בינתיים שבים הילדים הביתה: הבן האמצעי, המוצלח המגיע עם טלפון אפל משוכלל ועם ארוסתו לפגוש את משפחתו העוינת. הבן הצעיר בן ה-28 אבוד ואינו יודע מה ייעשה בחייו. האם מבקשת מכולם לנסות לפתוח את המעטפה. במעטפה מתגלים כוחות מאגיים כשהיא נופלת על האדמה חשכה וכשהיא מורמת נדלק האור בבית. האם משוכנעת שזה סימן משמיים והיא בטוחה שהאורח לארוחת הערב יהיה אלוהים. כשהבת הבכורה הלסבית ואתאיסטית מגיעה היא לוחצת על המתג החשמלי ומראה שכל הפולחן היה עורבא פרח.

מתח נוצר בין האם הדתית והבן האמצעי לבת האתאיסטית ובלי שההורים יראו הם שותים יין שאסור על פי דתם. הדת במחזה היא מטושטשת, ניתן לחשוב שמדובר במשפחה נוצרית או מוסלמית. המחזאי מבקר את ההקצנה בדת ומראה שהקצנה הורסת כל חלקה טובה והאדם נשאר עם כלום. בראיון עם הבמאי קרים, הוא מספר שגדל במשפחה מוסלמית מתונה בכתיבת מחזה זה הצטרך להתפשר וזו התוצאה.

המשחק מצוין, המחזה מעורר מחשבה ומעניין. זהו מחזה מיוחד, יחיד במינו.

המחזה יועלה עד ה-7 באפריל ב Lookingglass Theatre, 821 N. Michigan Ave.

לפרטים: www.lookingglasstheatre.org