פרוייקט האמנים הישראלי
ניו יורק מולידה ארגונים חשובים ללא הכרה. ארגון מהסוג שמוביל יוני ונדריגר עוד לא נולד בעיר השופעת אמנות וארועים למכביר. ארוע גדול ומשמעותי קרב ומגיע בתאריך המצחיק 1 באפריל, וכמוהו לא נראה לפני כן.
מאז החל המיזם שנושא את השם המנצח "פרוייקט האמנים הישראלי" בניו יורק, חולמים מקימיו להרים ערב שכולו פסטיבל לאמנות ישראלית, שיתן במה למגוון אמנויות ויוקיר את מה שיש לישראלים להציע בעיר התפוח השופעת. כל זאת לא היה מספיק ליוני ונדריגר, הילד שגדל בתל אביב לאמא אמריקאית ואבא ישראלי, אם הוא לא היה מצליח לתת גישה לקהל שדובר את שתי השפות ולשתף אותם בחוויה יוצאת הדופן שהוא וחבריו למיזם מרימים. מתוך עשייה משמעותית בשנים האחרונות, הוא מביא בתאריך הכי מצחיק בשנה, 1 באפריל, את חגיגת האביב, שהוא אירוע משותף לאמנים בעלי שם וביניהם דיויד ברוזה וסמיר שוקרי ומכבד את השחקן ששון גבאי. ולא רק הם יהיו שם כמובן.
ונדריגר עוד לא בן 40. הוא מתנהל בעולם שמרתק אותו מאז ימי לימודיו בתיכון שם נחשף לעולם הקולנוע. הוא צועד בשביל שבחר, לא מפסיק ללמוד את העולם שסובב את מה שבחר לעסוק בו ולא מהסס להתנסות. הוא התנדב לשירות צבאי בצה"ל על אף ששוחרר עקב מחלת הצליאק ממנה הוא סובל, ושרת ביחידת הוידאו של פיקוד העורף. מיד לאחר השחרור הוא בוחר ללמוד באמרסון קולג' בבוסטון. ונדריגר: "בחרתי ללמוד שם כי הם לוקחים את הדברים לעשייה מיידית. בין השאר הייתי גם הנשיא של 'הלל', הארגון היהודי של הסטודנטים באוניברסיטאות בארצות הברית". המנהיג הפרגמטי שאומר שתמיד הצטייר כ"ישראלי בר מזל" בזכות מוצא הוריו שחיו 'על הקו', מנצל היטב את היכולות שלו לנוע בין העולמות, התרבויות והשפות, ומבין שגם בתחום שמתבסס בין השאר על הבנת השפה, אפשר לעשות פלאים בשילוב שתי השפות ומתן החוויה לקהל שמדבר את שתיהן, באולם אחד מבלי שירגישו שהם מפסידים משהו. "חזרתי לארץ כי התגעגעתי לחגוג ימי הולדת וחגים עם המשפחה והחברים" הוא לא מהסס לחלוק, כשהחלטתי ללמוד משחק, עליתי שוב על המטוס לניו יורק והצטרפתי לבית הספר למשחק נייברהוד-פליי-האוס בשיטת מייזנר, שמלמד שם בעצמו" מה שמשקף שוב את האישיות התכלסית שמחוברת מאוד למציאות שהוא מביא איתו לתהליך.
"בסוף השנה הראשונה ללימודים בניו יורק נסעתי לארץ, וצפיתי בהצגה 'סוף טוב' של ענת גוב ז"ל. ידעתי שאני חייב להביא אותה לניו יורק. כשחזרתי לעיר, 14th street Y נתנו אפשרות להציע ארועים ואנחנו הגשנו את הרעיון שלנו להעלות את ההצגה בשתי השפות. לשמחתנו התקבלנו. 'סוף טוב' חיבר אותי לרעיון של הפקות תיאטרון ומאז התחלתי ללמוד כל מה שאפשר על הנושא, בכל מסגרת שהציעה לי לימודים והתנסות ואני ממשיך להתמחות בזה כל הזמן. זה חלום שמתגשם". עוד ירייה שהטביעה את חותמה על העשייה היה המחזה של יאיר פקר ז"ל בשם 'סקופ' שעלה בפלורידה ותורגם לפני כשנה וחצי, ואנחנו הצענו להביא אותו לניו יורק עם שחקנים מקומיים. הם התחברו אז למור כהן, שהיא שחקנית ומפיקה וביחד העלו את ההצגה 8 פעמים, 4 בעברית ו-4 באנגלית. "זו היתה חוויה מדהימה. את המוזיקה המקורית להצגה כתב דיויד ברוזה, שהיה חבר של יאיר פקר".
"הבנו שיש מגוון עצום של אמנים ישראלים בכל התחומים בניו יורק, בכל תחום אפשרי. ומכאן החלטנו להקים ארגון שגם השם שלו נותן מקום לכל סוגי האמנות. אנחנו רוצים להגיע למצב שאנחנו יכולים לקדם אמנים ישראלים מקומיים, לעסוק במגוון רחב ולעשות משהו שגם מחבר וגם נותן להם בית בצורה מסויימת יחד עם הבמה שאנחנו מציעים. בראייה שלנו יש חיבור בין הישראלים לאמריקאים דרך תרבות ישראלית" הוא חולק את ההשקפה איתה הוא סוחף אחריו את האנשים שמצטרפים אליו מתוך הבנה שיש צורך בגוף כזה. "אנחנו צוות שעובד יחד, וכל אחד תורם מיכולותיו וכישרונותיו. נראה שיש צורך כזה בעיר וכל הזמן מצטרפים אנשים חדשים. הקמנו בוארד של אנשים שמוקירים את העשייה ויש לנו כבר 8 אנשים, 5 מהם ישראלים ו-3 אמריקאים מתחום הפקות התיאטרון ובינהם: צילי צ'רני, אליעד בנארי, שרית קמינר, רינה לוי, שירי רוזנבלט-יצחק, Eric Gershman, Ruth Hendel and Jana Robbins.
בעקבות ההצלחה עם ההפקות שהעלינו עד כה, גופים גדולים מתעניינים בפרויקט של ונדריגר והוא אף נקרא בנובמבר האחרון לבמה המכובדת של ארוע הגאלה השנתי של ה-AICF, מיסודה של קרן שרת, קרן התרבות אמריקה-ישראל, והעלו 10 דקות מתוך המחזה 'סוף טוב' והקהל עמד על רגליו דקות ארוכות והריע. "החוויה היתה מטורפת. לקראת הגאלה עשינו קריאה מבויימת מלאה של המחזה. בקריאה מבויימת הקהל מקבל חוויה תיאטרלית מלאה, את החוויה הדרמתית והקומית ואנחנו מתכננים קריאות מבויימות למחזות נוספים בעתיד".
ועתה, ב-1 באפריל, מתוכנן הערב בו יקבל השחקן ששון גבאי אות הוקרה ויכיל את המיטב על הבמה ובסביבתה. "כשחשבנו יחד על הדמות אותה אנחנו רוצים להוקיר, השם שלו עלה פה אחד. הוא דמות חשובה בהיסטוריה של התיאטרון ואמנות המשחק. כולם חוו אותו. הצעירים בפיטר-פן, המבוגרים בלפחות 30 הצגות, סרטים, סדרות טלויזיה. העובדה שהוא בניו יורק על הבמה הכי גדולה הביאה אותנו להחלטה ברורה כי הוא האדם שמגיע לו לקבל את ההוקרה. הוא מייצג את האמנים הישראלים בצורה נוגעת ללב" מציג ונדריגר את השיקולים שנלקחו בדרך להחלטה להעלות את הערב המרגש. על הבמה יופיעו דיויד ברוזה וסמיר שוקרי והקרוארטט. הם יעלו חלק מהסטירה הפוליטית של מיכל אהרוני "אנגינה פקטוריס" ולנעליים של דבל'ה גליקמן יכנס יובל דויד בדמות שר הבטחון. מיד לאחר הארוע הגדוש תעלה להקת TLV של גיא זלצר והארוע ימשיך למסיבת ריקודים עם די. ג'יי עומרי אנג'ל. כל זאת יתן לקהל מקום לבוא לחוויה שתיגע בחושים השונים, כשהוא לא מפסיד תוכן בגלל שפה. כל הטקסטים יאמרו ויוקראו באנגלית והמוזיקה תהיה בעברית. הקהל שיבחר לקנות את כרטיס ה-VIP יוזמן שעה לפני לארוע קוקטייל.
ונדריגר: "אנחנו ארגון שצומח. אנחנו רוצים לבנות קהילה שצורכת תרבות ובידור באמצעות הארגון. המטרה שלנו להביא יחד אמנים ישראלים ולתת להם במה בשילוב עם אמנים מקומיים. אנחנו רוצים שהקהילה תקבל ערך מוסף ומזמינים אותה להצטרף למסע. אנחנו מתכננים להציג בין שלוש לארבע קריאות מבויימות בשנה, פסטיבל אמנות ישראלי ותערוכות, ערבי תרבות ומוזיקה שונים וחשוב לנו שידעו עליהם. אנחנו מזמינים אנשים לעזור בכל דרך אפשרית. אפשר להתנדב, אפשר לבוא ולעזור בארועים עצמם. אנשים יכולים לתרום אוכל, יכולים לעזור בחשיבה על פרוייקט. אנשים עם התמחויות בתחומים שונים תמיד יכולים לתרום בסיוע משפטי, חשבונאי, שיווקי ועוד. אנחנו רוצים להיות המקום שיכול לחבר את המקום המקצועי שלהם לאמנות, ואנחנו יודעים שלרבים יש את הצורך הזה. חלק מהרעיון של 'יאפ' הוא לתמוך במי שכבר עושה".
להזמנת מקום בארוע שיערך ב- Drom במחיר שנע בין $36-$180 יש להתקשר ל- 212.470.7779