להיות או לא להיות
אהוד נוה החל את דרכו בחיל האוויר. מאז הוא הפך לדייל באל-על, צלם אופנה במנהטן, נהג מונית בלאס וגאס, איש ביטחון בישראל, מעצב תכשיטים לאוסקר דה לה רנטה וכבר שנים ארוכות שהוא מוביל עסק משגשג של חלקי חילוף למטוסים בפלורידה. לפני שנה הוא החליט גם לכתוב ומאז לא מפסיק. בספר חדש פרי עטו הוא חוזר לחוויות שעבר
קשה לנהל שיחה עם אהוד נוה מבלי לחייך. הוא מתגלגל מצחוק בסיום כל משפט, גאה בכל מה שעבר ושולף, בכל כמה דקות, סיפורים על חוויות ותחנות מפתיעות בחייו. בימים אלו התפרסם ספרו החדש "זה לא שייקספיר", ספר שירה מאוד אינטימי והומוריסטי שמגולל את סיפור חייו.
“לֹא שֵיְיקסְּפִּיר אָני”, הוא כותב. "כְּתִבָתִּי אֵינָהּ שִׁירָה, אַף כִּי בַּחֲרוּזִים הִינַה. זוֹהִי חַיָּיה וְבֹּועֶטֶת, לִבְּנֵי הָעָם הִיא מְזַמֶּרֶת. זֶה לֹא שֵיְיקסְּפִּיר כָּאן אָחִי, לָאֲנָשִׁים מִבְּנֵי עַמִּיף פֹּה כְּתוּבִים בַּחֲרוּזִים, סִפּוּרִים מִכָּל מִינִים. יֵשׁ צָבָא וְגַם שֵׁרוּת, מְעַט שֶׁל חֹסֶר אַחְרָיוּת. תִּרְצֶה מְעַט שֶׁל אֲהָבוֹת, כָּאן נִמְצָאוֹת וְהֵן רַבּוֹת. עַל עֲבוֹדוֹת וְחִפּוּשִׂים, עַל מְצִיאוּת וְהִסּוּסִים, עַל דִּמְיוֹן וְתַחְבִּיבִים, יֵשׁ הִמּוּרִים וְגַם סוּסִים. עַל בַּחוּרוֹת מַבָּט עוֹרֵג, וְכָל דָּבָר שֶׁלֹּא הוֹרֵג. יֵשׁ עֲלִיּוֹת גַּם יְרִידוֹת, הַכֹּל תָּלוּי כָּאן בָּעוֹנוֹת", הוא מוסיף ומציין עם פתיחת הספר. "חָרַזְתִּי פֹּה בְּכָל נוֹשֵׂא, לֹא שָׁמַרְתִּי עַל הַפֶּה. זֶה אֲשֶׁר הוּא בְּלִבִּי, עַל הַכְּתָב יוֹשֵׁב חָפְשִׁי. אָז שְׁבוּ לָכֶם וְהִתְרַוְּחוּ, הָעֲבוֹדָה מִלִּים יִתְּנוּ. מִלִּים שֶׁלִּי כָּאן עֲבוּרְכֶם, לְחִיּוּכִים שֶׁעַל פְּנֵיכֶם".
סיפורים יש לו בשפע. כבר 35 שנים שהוא בארה"ב. "הגעתי לכאן לראשונה בגיל 19 במסגרת שירות בחיל האוויר. נשלחתי ללמוד על מנועי סילון בסן דייגו ובבוסטון. זה היה בשנת 69, ונכנס לי החיידק", הוא מסביר. "הערכתי את אמריקה, נופיה ואופיה. את דרך החיים, את הגישה, החירות. כששבתי לישראל המשכתי בשירות קבע לחמש שנים ומשם, אחרי תקופה של עבודות ביניים, הציעו לי לעבוד כדייל כאל על. בהתחלה לא הייתי בטוח, אבל החלטתי אין לי מה להפסיד והגשתי מועמדות. התקבלתי ולאורך חמש שנים טיילתי בעולם כדייל של אל על".
נוה הגיע למקומות שלא חלם עליהם, הוא סקר וטעם את העולם, ממש כמו שהוא אוהב, אבל אחרי כמה שנים הבין שהוא חייב לחזור ולנהל חיים יציבים. "הגעתי לנקודת רוויה. הבנתי שיש לי בעיה שאני נפגש עם אנשים ויומיים שלושה אחרי לא רואה אותם יותר. כמה ימים מאוחר יותר כבר נחתתי בוגאס."
לעיר האורות הגיע בימים בהם התגבשה להיות מה שהיא היום. "אז זו עוד הייתה אז עיר קטנה וצנועה. רציתי להבין מה זה לחיות בעיר שמבוססת כולה על הימורים. רחצתי מכוניות חודש וחצי, אבל לאט לאט התמקמתי, למדתי באוניברסיטה אנגלית ומנהל עסקים. בלילה נהגתי במונית וככה, באותן נסיעות למדתי מה זה וגאס. האנשים, הסיפורים, הדרך שבה כל נוסע חווה את העיר, כל אלו העניקו לי הצצה מאוד ריאליסטית למציאות של העיר הצבעונית הזו וזה לא תמיד היה נחמד. אחרי שנה החלטתי לעזוב."
מעיר ההימורים לעיר החלומות. נוה הגיע לתפוח הגדול ומצא את הקליק כשהפך לצלם אופנה. "עשיתי את זה הרבה שנים. כל דבר שקשור ביצירה וטכנולוגיה תמיד אהבתי. וכשנולדה ההזדמנות הייתה לי הזדמנות להגשים חלום ולעמוד באתגר. כל תחנה בחיי קשורה בהגשמה ואתגרים."
במסגרת עבודתו כצלם, יצר קטלוג לקולקצית התכשיטים הראשונה של מעצב האופנה אוסקר דה לה רנטה. סיפרתי לצלם שהיה איתי שבעבר עשיתי משהו דומה, הוא העביר את המידע ואחרי שמעצבת בדיוק עזבה את דה לה רנטה, הוזמנתי לראיון". שנתיים עבד נוה ביצירת תכשיטים עבור המעצב הנודע. מאז גם פתח עסק משלו ששגשג כמעט 20 שנה, אבל לטענתו, אחרי שהבין שאפשר להרוויח, אבל לא "לעשות כסף", הוא המשיך לאתגר הבא.
הבחירה הטבעית של נוה ללכת אחר התשוקות שלו, להתחיל בכל שלב מחדש מעוררת הערכה. על כל תחנה כזו בחייו הוא מדבר בתשוקה ובשמחה, ובעיקר השלמה.
בשנת 81, הכיר במועדון לילה בפלורידה את לסלי, אמנית מפנסילבניה, התאהב ומאז, הם ביחד. "אנחנו מאוד מאושרים ומהיום שהכרנו אין דבר שאנחנו לא עושים ביחד".
נוה עם הספר. "ישבתי וכתבתי מאות שירים"
בשנת 98 הם עברו לישראל. "אני ניהלתי פרויקטים בעיריית ירושלים והפכתי אחראי מיגון עם פתיחת האינתיפאדה באותם ימים." כמה שנים אחרי הם חזרו לפלורידה ונוה שוב יצא לדרך חדשה. "החלטנו לחזור לפארקלנד. בתחילת הדרך סיפקתי שירותים לאמנים. הקמתי להם אתרי אינטרנט, וכל מה שנדרש. אחרי כמה זמן נכנסתי כאיש שיווק לעסק לאספקת חלקי חילוף למטוסים. אחרי חצי שנה בעל המקום סגר את העסק. הרגשתי שיש לי הרבה מה לתרום בתחום, חזרתי הביתה אחרי אותה הודעה דרמטית והחלטתי לפתוח עסק משלי."
מאז, כבר 15 שנים שהוא מוביל את החברה שלו לחלקי חילוף מטוסים בכל העולם. מסע מגוון וצבעוני, החזיר את נוה בדיוק לתחום שממנו התחיל, התעופה.
זה לא שייקספיר.
כל השנים האלו לא היה אתגר ששוב משך אותו לשנות כיוון, עד שהגיע נובמבר 2017. "לילה אחד התעוררתי באמצע הלילה, הרגשתי שמשהו חייב לצאת מתוכי וישבתי לכתוב. משהו קרה ובער בי ודחף אותי לקום ולכתוב. לפני זה מקסימום כתבתי בעבודות בית ספר", הוא צוחק. "את השיר שכתבתי העליתי לפורום רוטר בארץ והוא זכה לתגובות מחמיאות. מאז כתבתי בין 3-5 שירים ביום זה רץ אצלי בלי לחשוב. ישבתי וכתבתי כמה מאות שירים, כולם שזורים בסיפורים שהיו וקרו בחיי. כך נולד הספר."
השם של הספר מעיד על מעין אזהרה שלו לקוראים שמדובר בכותב חובב, אבל האמת היא שהכתיבה שלו הרבה יותר מתוחכמת מזה. "אני מאוד כנה. הדברים שכתבתי קשורים בחיים שלי, באמת שלי, בתובנות של חיים שלמים שהתגבשו בתוכי. כל מי שגר כאן בארה"ב יזדהה עם התיאורים על החיים כאן מצד אחד, והערגה לישראל מצד שני." אחת הביקורות הגדירה את הספר "חכמת חיים עם חיוך", וזו בדיוק ההגדרה שנוה חיפש.
לפרטים והזמנת הספר הקליקו כאן
מומלצים
