עיתונות היא לא תמיד בית-ספר לדיפלומטיה
ארגון קאמרה עומד על המשמר מקדם דיווחים מאוזנים בכל תקשורת בין-לאומיים
בתחילת אפריל הוצב לוח מודעות ענק, גובהו כ-11 מטרים מול משרדי "ניו יורק טיימס" המגנה את העיתון, עורכיו וצוות העיתונאים בעוות והפצת רגשות אנטי ישראלים באמצעות סיקור החדשות. במרכז לוח המודעות מוצגת תמונה של בקבוק מולוטוב. פתילו מואר בכותרת כתבת ניו יורק טיימס "הדמוקרטיה הישראלית מנותצת". מתחתיה כתוב "בעת מתקפת טילים מחמס על יישובי ישראל... התקשורת המוטה בוערת "בניו יורק טיימס". פתחה את דבריה נדין ריכטרמן, מנהלת ארגון קאמרה בפלורידה ובמערב התיכון באירוע שהתקיים בבית הכנסת חובבי ציון בסקוקי. האולם היה מלא מפה לפה.
"לבקבוק המולוטוב משמעות כפולה: האחת, מהווה תזכורת לעיתון על אלימות תנועת חמס הן כלפי אזרחיה והן כלפי ישראל. והשנייה תזכורת לטיימס שכתבותיהם לרוב מתעלמים מהמשטר התאוקרטי בעזה. כפי שאמר ז'אן דוטור "אין עשן בלי אש, אבל יש כזה המיוצר על ידי מחוללי העשן של העיתונות ושל הטלוויזיה". ביוזמתה של אנדראה לוין, מנכ"לית ארגון קאמרה הוצבו לוחות מודעות ברחבי ניו-יורק המיידעים את הציבור על התקשורת הבלתי מאוזנת של הניו-יורק טיימס ומעל ל-100,000 אנשים צופים בהם מידי יום. כשהטיימס פנה לעירייה וביקש את הסרת לוח המודעות נאמר לו שהלוח יוצב בששת החודשים הבאים.
ריכטרמן ציינה שמעבר ללוח המודעות, ארגון קאמרה מארגן מעל ל-50 סדנאות הכשרה לסטודנטים שתעניק להם ידע על המזרח התיכון, ירכשו מיומנויות לחיזוק טיעוניהם בעימותים פוליטיים באוניברסיטה, ילמדו לכתוב נאומים, מאמרי מערכת, ויצוידו בארגז כלים ובסכום כספי בן 4000$ לתכנון אירועים כגון: הזמנת מרצים, הקרנת סרטים ישראלים ויוזמת אירועים פרו ישראלים. הסדנה גם תקל עליהם להתמודד עם גילויי אנטישמיות באוניברסיטה.
"לפני מעל לשלושה עשורים, הורגש שחלק מהתקשורת בארה"ב שותה בצמא את האג'נדה הפלשתינאית ומתעלמת לחלוטין מהצד הישראלי". אמר אורח הערב, חוקר בכיר בארגון קאמרה, שון דורנס. ארגון קאמרה הוקם ללחום למען סיקור פוליטי מאוזן ומדויק במזרח התיכון. "מאחר שלתקשורת יש השפעה עצומה על דעת הקהל, ארגון קאמרה עומד על זכותו של הציבור לצרוך דיווחים מאוזנים ומדויקים במזרח התיכון בתקשורת", הסביר דורנס. "מטרות הארגון הינן חשיפה ומעקב של אי דיוקים וסילופים בתקשורת ויצירת קשר עם עיתונאים ועורכים לתקון ומניעת הישנות הטעויות".
עם הקמתו פעל הארגון בעיר אחת כיום לארגון סניפים בניו-יורק, וושינגטון די סי, פלורידה, המטה הכללי בבוסטון. 65,000 חברי הארגון עוקבים אחר אמצעי תקשורת מסביב לעולם במדינות דוברי ספרדית, ערבית, באנגליה ובישראל. והשנה התרחבו גם לכ-80 אוניברסיטאות שונות ברחבי ארה"ב. 'אתר פרספקטיבה' הינו שלוחת קאמרה בישראל החושפת אי דיוקים בכתיבה עיתונאית על הנעשה בארץ. הארגון נלחם בתופעת הדה- לגיטימציה נגד ישראל בדרכים יצירתיות ומחקריות.
החוקר הבכיר שון דורנס ציין שבעיתון היוקרתי בוסטון גלוב זוכה 23 פרסי פוליצר, פורסמו בעבר כתבות רבות בלתי מאוזנות על ישראל. נציגי ארגון קאמרה עקבו אחר כל החדשות והדיווחים על המזרח התיכון וברגע שראו אינפורמציה לא נכונה המתפרסמת על ישראל מיד הגיבו ומתחו ביקורת. העורך הראשי נעתר, פרסם תיקונים לכתבה ושינה כיוון. בהווה ג'ף ג'קובי, עיתונאי מוערך הוא חלק מצוות העיתונאים ומופיעות בעיתון כתבות מאוזנות לגבי המזרח התיכון וזו הצלחה של קאמרה. דורנס התייחס לעיתון גרדיאן באנגליה ולעיתון הניו-יורק טיימס בניו יורק כבעייתיים הרוויים במאמרים מוטים נגד ישראל ואינם נעתרים לפרסום תיקונים. לדבריו, הטעויות נובעות לעיתים מרשלנות ועמידה בלוח זמנים ללא בדיקת העובדות ולעיתים במזיד מתוך פרשנות אישית.
לדוגמא, ציין שון דורנס את ג'מאל אחמד ח'אשוקג'י, עיתונאי ה-וושינגטון פוסט, נתין סעודיה, שנרצח בקונסוליה הסעודית בטורקיה. הידיעות בתקשורת והתיאורים הברוטליים של הרצח היכו גלים. "אך התגלית שהתפרסמה במאמר הוושינגטון פוסט לאחר מותו ב-22 בדצמבר 2018 לא ידועה לכל. עיתון הוושינגטון פוסט גילה כי הודעות טקסט שנשלחו בין ח'אשוקג'י לבין מנהלת קרן מדינת קטאר, מגי מיטשל סאלם הצביעו על כך שלעיתים קרובות טוריו השבועיים עוצבו על ידה. סאלם הציעה נושאים ועודדה אותו לנקוט קו קשה יותר כנגד הממשלה הסעודית. עובדה זו לא נחשפה בעבר, בעת עבודת העיתונאי בעיתון. העובדה שקרן קטארית מעצבת את הטורים השבועיים של עיתונאי הוושינגטון פוסט מציגה ניגוד אינטרסים של כתיבה עיתונאית אובייקטיבית".
"ארגון קאמרה נלחם ב-BDS" אמר דורנס. "הקריאה לחרם, הימנעות מהשקעות וסנקציות נגד ישראל הינה שלילת זכותו של העם היהודי לחיות בישראל. סטנדרטים כפולים מיושמים כלפי ישראל בחדרי חדשות, עיתונים ואולפני טלוויזיה בתחומים רבים כגון: הפרת זכויות אדם, מיעוטים, מערכת המשפט והתקשורת. זו אנטישמיות לבחון את המדינה היהודית באמות מידה שונות משל מדינות אחרות בעולם".
אריק איינשטיין כתב בשיר 'עיתונאי קטן שלי' " הם כותבים בעיתונים מה שהם רוצים, מסרסים, מלכלכים בלי שום רחמים, נכנסים אל המיטות, מציצים מהחורים ואין מה לעשות אין פה רחמים". לארגון קאמרה יש רחמים. הוא עומד על המשמר ומנסה לאתר כתבות בלתי מדויקות ובלתי מאוזנות במזרח התיכון ודורש תיקונים והבהרה. הארגון משתף פעולה עם כל הארגונים בעלי ערכים משותפים בארה"ב, ישראל ואירופה. קאמרה הוא ארגון חשוב!
לפרטים:
www.camera.org
המלצת השבוע Band Cambodian Rock
רצח העם בקמבודיה בתקופת שלטונו של הקמר רוז' ומנהיגם פול פוט לא נשמע כסיפור שיצליח להעלות חיוך על צופי תיאטרון. אולם לורן איי המחזאית יוצרת נס קטן עם מחזה נוגע ללב ומשעשע בשילוב להקת רוק קמבודי חיה שנגניה וזמריה הם גם שחקני ההצגה הנפלאים. למרות שהם שרים מספר שירים בקמרית (השפה הרשמית בקמבודיה) אפשר להבין ולהרגיש את העוצמה והמשמעות במילים לא מובנות.
ההפקה החדשה בתיאטרון ויקטורי גרדנס גולשת לשתי תקופות: שנת 2008 ושנות השבעים בכלא הידוע לשמצה-S21. המחזה נפתח כשניירי (Aja Wiltchire ) אמריקאית קמבודית עובדת בארגון פרטי הרוצה להביא לדין את מנהיג הקמר רוז' "דוק" שהביא למותם של 1.7 מיליון קמבודים. היא מתעקשת למצוא את הניצול שיעיד נגדו. אביה צ'ום (Greg Watanabe ) מגיע לקמבודיה כדי לחגוג עם ביתו את השנה האזרחית ולשכנע אותה לשוב לארה"ב ללימודי המשפטים באוניברסיטת קורנל. טד (Matthew C. Yee ) חברה ועמיתה מבטיח לאביה שיתגאה בהישגי בתו.
הסצנה מטואול סלנג, הכלא בפנום פן בו צ'ום (האב) היה כלוא ומעונה בתקופת שלטון הקמר רוז' שלובה במוסיקה: רוק קמבודי, ושירים משנות ה-60 וה-70. המחזה מתאר את סיפורו של צ'ו, נגן בס צעיר בלהקה קמבודית שהוקמה ב- 1975. צ'ו הוא אחד משבעת האסירים הבודדים ששרדו מ- 17,000 החפים מפשע שהוצאו להורג. סיפור הישרדותו מזכיר את סיפורם של ניצולי שואה. הוא עמוס רגשות אשמה. משפחתו רצתה להימלט לפריז והוא רצה להיות עם להקתו עוד שבוע וכתוצאה מכך איבד את כל בני משפחה. העולם ידע ועמד מנגד. עם כל זאת היופי במחזה זה שחלקו קומדיה, וחלקו טרגדיה. אנו נוכחים ביחסי אב ובת ברדיפת צדק בתקופת אימים.
המחזה מדהים והביצוע שלו מעולה ומרגש. ששת השחקנים נפלאים, רובם משחקים שני תפקידים בתקופות שונות. הם מוסיקאים מצוינים. הלהקה מורכבת מגיטרות בס, קלידים, כלי הקשה ושירה. בסוף המחזה כל ששת השחקנים עולים ומנגנים שני שירים והקהל מצטרף לשירה ולריקוד. מומלץ מאד! המחזה מועלה עד ה-5 במאי בתיאטרון Victory Gardens Theatre, 2433 N. Lincoln Ave. לפרטים: www.victorygardens.org אם תרצו ללמוד עוד על קמבודיה בקרו במוזיאון מקסים Cambodian heritage Museum , 2831 W Laurence Ave, Chicago Il.
מאחלת חג כשר ושמח לכל קוראי.