מוזיאון המורשת היהודית השיק, דווקא השבוע, את התערוכה הגדולה ביותר על מחנה ההשמדה אושוויץ, עם למעלה מ -700 אובייקטים מקוריים שטרם נראו בארצות הברית.

התערוכה כוללת עגלת משא מקורית אשר שימשה לגירוש יהודים לגטאות ולמחנות השמדה; צריף ממחנה אושוויץ, ליתוגרף האסיר של פיקאסו, רישומים מקוריים מאת אלפרד קנטור ודוד אולר ועוד זיכרונות ופריטים אישיים רבים.

התערוכה הופקה בשיתוף המוזיאון הממלכתי אושוויץ-בירקנאו בפולין ותוכננה על ידי צוות בינלאומי של מומחים בראשות ההיסטוריון ד"ר רוברט יאן ואן פלט.

בפעם הראשונה, 74 שנים לאחר שחרור אושוויץ, תוצג בפני הקהל האמריקאי ההתערוכה נודדת המוקדשת למשמעות ההיסטורית של המחנה. במוזיאון בחרו לפתוח את התערוכה הייחודית דווקא בשבוע הזה שבין יום הזיכרון לשואה ויום העצמאות הישראלי. לכן, תיפתח התערוכה ב -8 במאי, יום שמציין גם את הניצחון באירופה בשנת 1945, כאשר בנות הברית חגגו את כניעת גרמניה הנאצית לכוחותיה המזוינים ואת סוף מלחמת העולם השנייה.

התערוכה נדדה לניו יורק היישר ממדריד, שם זכתה ללמעלה מ -600,000 מבקרים, והפכה לאחת התערוכות הפופולריות ביותר באירופה בשנה שעברה. התערוכה בוחנת את הזהות הכפולה של המחנה כמקום פיזי, האתר הרצחני המתועד ביותר בהיסטוריה האנושית - וכסימן לביטוי ללא גבולות של שנאה וברבריות אנושית.

עם למעלה מ -700 חפצים מקוריים ו -400 תצלומים, תצוגת התערוכה הניו-יורקית תאפשר למבקרים לבחון חפצים מהמוזיאון הממלכתי אושוויץ-בירקנאו, בפעם הראשונה בצפון אמריקה, כולל מאות פריטים אישיים - כגון מזוודות , משקפיים ונעליים - השייכים לניצולים ולקורבנות מחנה אושוויץ. ממצאים אחרים כוללים מעברי בטון שהיו חלק מגדר מחנה אושוויץ ,מסכת גז ששימשה את האס.אס ועוד.

לאורך התערוכה ניתן גם לעקוב אחר התפתחותה של האידיאולוגיה הנאצית ואחר הפיכתה של אושוויץ מעיר פולנית רגילה הידועה בשם אושווינים, לאתר הנאצי החשוב ביותר בשואה - שבו מיליון יהודים ורבבות אחרים נרצחו. בין הקורבנות היו אסירים פוליטיים, שבויים סובייטים, עדי יהוה ואלה שהנאצים ראו בהם "הומוסקסואלים", "נכים", "פליליים", "נחותים" או יריבים בדרכים רבות אחרות. כמו כן מוצגים בתערוכה חפצים המציגים את עולם הפושעים - אנשי אס-אס שיצרו את המחנות הריכוז וההשמדה הנאציים בגרמניה.

המוזיאון למורשת יהודית כלל בתערוכה יותר מ -100 חפצים נדירים מהאוסף שלו, המעידים על חוויותיהם של ניצולים ומשוחררים שמצאו מקלט באיזור ניו יורק. ממצאים אלה כוללים את ספרו של אלפרד קנטור ואת תיקו המכיל מעל 150 ציורים ורישומים מקוריים של טרזינשטט, אושוויץ ושוורצהייד; החצוצרה שהמוזיקאי לואי באנט (שזכה לשבחים כמו "לואיס ארמסטרונג ההולנדי"), כמו כן גם אשרות שהוציא צ'יואן סוגיהרה, דיפלומט יפני בליטא המכונה לעתים קרובות "אוסקר שינדלר של יפן"; טופסי רישום של אסירים וכרטיסי זיהוי; תכתובת אישית; כרטיסים למעבר על סנט לואיס; ספר תורה שניצל מבית הכנסת בורנפלץ בהמבורג; ודרידים וקליעים שהחביא האב פטריק דסביס בקבר המונים היהודי באוקראינה.

אחד הפריטים המסקרנים הוא העותק של "מיין קאמפף" שכתב היטלר, וכן כרוז אנטי-יהודי שהוצא בשנת 1551 על ידי פרדיננד הראשון, שניתן לרמן גרינג על ידי האבטחה הגרמנית ריינהרד היידריך, לרגל יום ההולדת של גרינג. ההכרזה חייבה את היהודים להזדהות עם "הטלאי הצהוב " על בגדיהם. היידריך ציין, כי כעבור 400 שנה, השלימו הנאצים את עבודתו של פרדיננד. ממצאים אלה מהווים עדות לפרק היסטורי שאין לשכוח לעולם.

"כפי שמעידה כותרת התערוכה, אושוויץ אינה היסטוריה עתיקה אלא זיכרון חי, המזהיר אותנו לעמוד על המשמר, ורודף אותנו באזהרה: לעולם לא עוד. זהו צעד שמכוון להסתכל מסביב לעולם ולסמן את הזוועות המתמשכות נגד פגיעות אנשים", אמר ברוס ג'רטנר, יו"ר מועצת הנאמנים של המוזיאון. "בעוד כולנו קיווינו אחרי השואה שהקהילה הבינלאומית תתאחד כדי לעצור רצח עם, רצח המוני וטיהור אתני, פשעים אלה יימשכו. כיום יש יותר פליטים מאשר בכל זמן מאז מלחמת העולם השנייה. לכן תקוותי לתערוכה זו שתניע את כולנו ליצור את הקשרים בין עולם העבר לבין עולם ההווה, ולנקוט עמדה איתנה נגד שנאה, קנאות, אלימות אתנית, חוסר סובלנות דתית ואכזריות לאומית מכל הסוגים".

ד"ר פיוטר מ 'סיבינסקי, מנהל המוזיאון הממלכתי אושוויץ-בירקנאו הוסיף: "אושוויץ והשואה אינן עוד סתם אירוע דרמטי אחד בהיסטוריה הליניארית של האנושות. זוהי נקודה קריטית בהיסטוריה של אירופה, ואולי גם בעולם. בזמן הנצחת קורבנות אושוויץ אנחנו צריכים גם להרגיש אי נוחות מוסרית. אידיאולוגיות אנטישמיות, שנאה ושנאת זרים שהובילו בעבר לאסון האנושי של אושוויץ, לא נמחקו מחיינו כיום", הוא מדגיש. "הם עדיין מרעילים את דעתם של האנשים ומשפיעים על העמדות העכשוויות שלנו. לכן לא צריך להגביל את לימודי השואה לשיעורי ההיסטוריה. היא חייבת להיות חלק מתוכניות הלימוד של החינוך הפוליטי והאזרחי, האתיקה, התקשורת והדת. תערוכה זו היא אחד הכלים בהם אנו יכולים להשתמש".

רון לאודר, מייסד ויו"ר ועדת קרן אושוויץ-בירקנאו ונשיא הקונגרס היהודי העולמי, הצהיר: "לפני שבעים וארבע שנים, אחרי שהעולם ראה את התמונות הרדופות מאושוויץ, איש לא רצה להיות קשור לנאצים. אבל היום, 74 שנים ושלושה דורות לאחר מכן, אנשים שכחו או לא ידעו. התערוכה הזאת מזכירה להם, במובנים הבולטים ביותר, את המקומות אליהם האנטישמיות יכולה להוביל בסופו של דבר והעולם לעולם לא ילך לשם. הכותרת של התערוכה הזאת מתאימה כי זה לא היה כל כך מזמן, ולא כל כך רחוק".

"אושוויץ. לא לפני הרבה זמן. לא רחוק" תוצג בבניין הסימבולי, המשושה, במוזיאון המורשת היהודית.