קשה היה לפספס את רינת שרצר (40), בין כל האנשים שבאו להרצאה בקומה ה16 של בניין הקומות המרשים בשדרות רוטשילד. ההרצאה, חלק מסדרת הרצאות מעוררות השראה, כינסה הרבה אנשים סקרנים, תחת אותה קורת גג, המשקיפה אל חופי הים התל אביבי. מה שמסביר את הפגישה עם רינת, שהגיעה לגיחת חגים בישראל הישר מביתה בחמש השנים האחרונות, בברוקלין, ניו יורק.

דקות לפני שההרצאה מתחילה, אנחנו תופסות כוס קפה חמה של בוקר וקשה לעצור את רצף השיח. רינת, חייכנית ומעט שקטה, בצניעות מספרת לי על חייה בני יורק. כיזמית בתחום העשייה החברתית, התבשלה ברינת זמן רב, תחושת שליחות לשנות ולהשאיר חותם על החברה. כשאנחנו משוחחות, יושבת מולי אישה שיודעת כבר במה היא רוצה לתרום לעולם, שיש לה רקורד מפואר כמרצה בבית הספר היוקרתי פרסונס (כן, כן, זה מתוכנית הטלוויזיה האהובה Project Runway), באוניברסיטאות קולומביה, הרוורד וקורנל, כמרצה על בימת TED הנחשקת, בעלת דיבידנדים מחברה שעשתה אקזיט מטורף, בעלת תארים בהנדסה ואומנות, דירה חמודה ומעוצבת במרכז תל אביב (לכשהיא מבקרת בארץ), אפילו ספר שירים שמתבשל ליציאה לאור יום אחד ועוד.

אבל לא תמיד היה זה כך. להיות "עוף מוזר" שחושב אחרת זה הרבה פעמים מבלבל. "למה את חייבת לחשוב מוזר?", רינת מספרת לי בחיוך נבוך, על שאלה שהייתה מגיעה מידי פעם מצד אמה שרית.

מוזר, הייתי חושבת שדווקא כבת להורים מעולם היזמות והעצמאות היית מקבלת יותר עידוד לדרך שהיא שונה.

"כן, אבל בסופו של דברים הורים הם הורים והם יודעים כמה חוסר יציבות יש במסלול הזה והם תמיד רוצים יציבות ובטחון לילדים שלהם".

רינת שרצר.

רינת, שגדלה בתחושת "טום בוי" היא בת לזוג הורים עם אופי יזמי מהישוב עומר בדרום הארץ. "תמיד הסתכלתי על אבא שלי בהערצה. הסקתי איכשהוא שבכדי להיות מצליחה בעולם הזה, אני צריכה להיות גברית. הוא היה מדען ומהנדס ואמא שהייתה מורה וניהלה בית ספר, יותר לימדה אותי על חמלה אינסופית ורדיפה

אחר הצדק".

כשרינת בת 9, המשפחה נוסעת לאוסטרליה למספר שנים מטעם העבודה, שם עולה בראשו של אביה רעיון לטכנולוגיה שבדיעבד נחלה הצלחה גדולה בתחום היזמות הירוקה (Green Tech). החברה שבנה UET, נחשבת למובילה טכנולוגית בטיפול במים ללא כימיקלים.

כשהיא בת 12, המשפחה חוזרת לארץ. וברינת, הרעל של סיוע לחברה כבר זורם בדם. אחרי שירותה הצבאי כקצינת אספקה, מזדמן לה לטוס לניו יורק אל חברה, שם היא מתאהבת בתחושה של אינסוף האפשרויות והמרחבים. כשהיא יושבת שם בבתי קפה בקרבת האוניברסיטה, היא מספרת איך היא התמלאה תחושת קנאה בסטודנטים שפוקדים אותם. כשהיא חוזרת לארץ, רינת מחליטה ללמוד הנדסת ביוטכנולוגיה.

מה משך אותך ללמוד הנדסת ביוטכנולוגיה?

"נורא רציתי שאבא שלי יאהב אותי. חשבתי שהדרך הטובה ביותר היא פשוט להיות כמוהו. וגם, אני זוכרת שלמדתי לתכנת כבר בכיתה ב'. הייתי פותרת תמיד משוואות. אני זוכרת שהיה ממש חשוב לי להצליח כמו בן. גם אני וגם אחותי תפסנו את היותינו בנות כלא מגניב. אני חושבת שמהמקום הזה הייתה הרבה זמן התכחשות לנשיות וחתירה להצלחה ומשיכה לתחומים שאולי השליטה בהם הייתה ברוב גברי."

בגיל 27, היא מתברגת בחברת הפרסום המקוון “Media Mind”, כמנהלת חווית משתמש. כשעבדה על מוצר הדגל של החברה, נשלחה לסיבוב השקה סביב העולם. לצד זה שהיא נהנית מהגלובליות בחווייה, מלשמש חוליה מנגישה של מידע, מלפשט תהליכים מורכבים ומלשמש דמות ייצוגית, היא גם עובדת באינטנסיביות ותנאי לחץ שגובים מחיר. כאבי בטן עזים ולא חולפים ומחזור לא סדיר שולח אותה לבחון את הנושא ורינת מאובחנת עם תסמונת שחלות פוליציסטיות. זוהי ההפרעה ההורמונלית השכיחה ביותר בקרב נשים בה נוצר מצב של ריבוי זקיקים בשחלות. כשהרפואה המערבית מציעה לה רק פתרון של נטילת גלולות, היא מחליטה למצוא תרופה בעצמה, מאחר וגלולות רק יסייעו לסימפטומים ולא באמת יפתרו את הבעיה.

"הייתי ממש כבר על סף קריסת מערכות, לצד כל הלחץ מהעבודה שעד כמה שאהבתי, פשוט הייתה תובענית ולצד ההקשבה לגוף שלא הפסיק לאותת לי בכאב, החלטתי עם עצמי שאתפטר מהעבודה, אחרי 4 שנים בהם הייתי הפרונט שלה". באותו הזמן, החברה מציעה לה את משרת פסגת כל חלומותיה, תפקיד בכיר שכלל מעבר לאוסטרליה, המקום מלא נוסטלגיית הילדות, אותו למדה לאהוב. בהתלבטות רבה, היא מחליטה לנסוע לחודש ניסיון, אך הגוף מכריע והיא מחליטה לממש את מחשבות ההתפטרות.

זו בטח הייתה החלטה מאוד כואבת וקשה.

"בטח! זו הייתה ההחלטה הכי קשה שעשיתי. אבל למרות הקולות המטלטלים, הגוף הכריע. וגם הרגע המכונן הזה של להחליט להתפטר, נתן מקום לקול הפנימי שלי, לעסוק במשהו שיסייע לאנושות. ידעתי שאני חייבת להתחיל לחפש משהו אחר שיותר יתכתב עם הערך הזה."

לאחר עזיבתה של רינת את החברה, החברה נמכרת בסכום עתק (517 מיליון דולר!) ומסמלת את האקזיט הכי ענק בהיי טק הישראלי בזמנו (2011).

אז זה בא לך בול בזמן!

"כן, בזכות זה קניתי דירה במרכז תל אביב ועיצבתי אותה. החלטתי שאני לוקחת פסק זמן ומטפלת בעצמי. טיילתי בעולם ועשיתי הרבה יוגה, מדיטציות בטבע".

כשחזרה לארץ, רינת מקבלת הרבה הצעות וכשהיא מחוזרת על ידי חברת “Hiro- Media”, היא מחליטה לעבוד שם כמנהלת אסטרטגיית מוצר, ארבעה ימים בשבוע בלבד, בכדי לפנות זמן מחשבה לפיתוח עשייה משלה, שתענה על הרצון ליצור משהו עם ערך חברתי. אחרי כשנה בתפקיד, למרות התנאים המעולים, היא מחליטה להתפטר ולצאת אל הלא נודע, עד שהדרך שלה, שהיא החלום שלה, תתחדד אל מול עיניה.

"הרגשתי שאני לא עושה את מה שנועדתי לעשות. חשבו שהשתגעתי, שאני עוזבת משהו כל כך טוב ויציב בשביל מה שנקרא ללכת "לחפש את עצמי" ותוך כדי ללמוד משחק, כתיבה יוצרת ופסיכולוגיה בודהיסטית. כעסתי על עצמי שאני לא מוצאת את הדרך ואולי על הדרך גם עושה נזק לעצמי. ואז יום אחד, ירד לי האסימון. עוד לא ידעתי בדיוק מה ואיך אבל כן ידעתי שהעשייה שלי בבסיסה משולש עם שלושה קודקודים: טכנולוגיה וחדשנות, עשייה חברתית ואמנות. מאחר והיה לי כבר את הידע הטכנולוגי והרצון העז לעשייה חברתית, התחלתי לחפש איפה אלמד את הקודקוד החסר של האמנות. ומצאתי תכנית בניו יורק באוניברסיטה לאמנות SVA (המדורגת במקום 8 בעולם מבחינת לימודי עיצוב). התכנית, שרק נפתחה והייתה כל כך ספציפית ענתה בדיוק על משולש הערכים שלי. זה היה מדהים.

התכנית (עיצוב עבור חדשנות חברתית), נפתחה סמוך לנפילת אסימון על הכיוון שלי. הבנתי שההלקאה העצמית הזו היא מיותרת, כי יש תודעה קולקטיבית שהיא גדולה מאיתנו והתודעה האישית שלנו מתכתבת איתה מבלי שנדע. והדרך הלא ליניארית שלי היא בסך הכל חלק מהמסע לאן שאני בדיוק צריכה להגיע".

בגיל 35, רינת מתקבלת לתכנית על מלגת הצטיינות והיא טסה לניו יורק. "שם לראשונה סוף סוף פגשתי את השבט שלי" היא אומרת בחיוך גדול. " 25 אנשים מכל העולם שלכולם מטרה משותפת, לעזור לעולם להיות מקום טוב יותר לגדל בו ילדים."

במקביל, כפי שאני כבר למדה על רינת, היא מקימה סטארט אפ עם עוד 3 שותפים בשם “Fisbo”, פלטפורמה של נדל"ן מקוון, המחברת באופן ישיר בין מוכרים וקונים של דירות.

במהלך הלימודים, רינת מקבלת הזמנה על ידי אחד המרצים בתכנית, להרצות בעצמה באוניברסיטת דטרויט ומשם ההצעות להרצות באוניברסיטאות מן הטובות בארה"ב מתחילות להגיע. כשהיא מרצה באוניברסיטה בה למדה, היא חוזרת אל אותם בתי הקפה בניו יורק, בהם ישבה כסטודנטית ובכך סוגרת מעגל.

בתום הלימודים, כשהכלים לעשייה חברתית כמו שחלמה, בידיה, היא מקימה חברה בשם “Of Course Global”, המעודדת עסקים לשלב חדשנות חברתית באמצעות מינוף העוצמות הנשיות כדוגמת אמפטיה, אינטואיציה ויצירתיות. על לקוחות החברה נמנים חברות כמו phizer וcapitol one, שתיהן ברשימת fortune 500.

"במהלך ההתמודדות שלי עם המצב הרפואי, יצא לי לחקור המון את הגוף הנשי ואת התופעה של שחלות פוליציסטיות. הבנתי שבגלל שהגוף שלי מלא בהורמון הזכרי טסטוסטרון, הביציות שלי מתנהגות כמו הזירעונים, בתחרותיות. מה שיוצר מצב של ריבוי זקיקים בשחלות. משם גם הבנתי שהחברה שלנו מתנהגת בצורה זירעונית, הבנתי שצריך ללמוד מהטבע, שילוב איכויות זרע וביצית יוביל לשינוי חברתי. אני זוכרת שישבנו אני והורים שלי לאכול צהריים יחד וסיפרתי להם על הרעיון שלי ואבא שלי, שהוא ביג דרימר, פשוט הביט בי ואמר: אני לא מבין על מה את מדברת? זה נשמע מופרך לגמרי."

וואו, אוקיי. לאט לאט. מה בעצם את עושה ואיך?

"המטרה היא לקחת אתגר עסקי ולמצוא לו פתרון דרך חכמת הביצית. הרי אנחנו חיים בעולם סופר זרעוני. כלומר, מונחה מאפיינים גבריים כמו תחרותיות וייצור לשם ייצור. אני באה להפוך להם את החשיבה ולהנחיל מאפיינים שנחשבים נשיים, שיוצרים פתרון יצירתי יותר לבעיה. אני בעצם מעלה את המודעות לחכמה, המשום מה נשכחת, של הנשיות ומנסה לשלב אותה בבניית פתרון שעד כה ניגשו אליה בחשיבה גברית."

יש שיאשימו אותך בשוביניזם.

"ממש לא. לכן מה שאני מתייחסת אליו זה אופי המאפיינים. מאפיינים שבחברה שלנו נחשבים נשיים, אבל הם קיימים בכולנו, גם בגברים. ובכלל העולם שלנו היום הוא עם ג'נדר פלואידיות וכולנו על הספקטרום. ואגב שוויון, אני בהחלט חושבת שגברים מאוד חסרים בשיח הנשי על שוויון הזדמנויות. אני בעד שוויון אנושי והעצמה אישית, לאוו דווקא נשית".

מה הפרוייקט שאת הכי מתגאה בו?

"האמת שיש שניים. אחד זה פרוייקט שעשינו עם “Global Citizen” .זוהי תנועה שפועלת ליצירת שינוי (כמובן שהפרוייקט היה פרו בונו). לאחר רפורמות של ממשל טראמפ לגבי אנשים שמגיעים ממדינות מזרח התיכון, הם רצו להעלות פרוייקט שהמסר שלו הוא אחדות. הוצאנו קול קורא לאנשים, שיצלמו את עצמם רוקדים כאילו אף אחד לא מסתכל. ההיענות הייתה מפעימה והתוצר הסופי היה מרגש והוקרן בפסטיבל מול 60,000 אנשים בסנטרל פארק.

הפרוייקט השני האמת קרה ממש לא מזמן. הוזמנתי על ידי מיקרוסופט בניו יורק להרצות בכנס של טכנולוגיה ולתת אינפוט על החלק הזה מהצד שלי, אבל אני חשבתי שיהיה הרבה יותר מעניין לתת הרצאה על נושא שהוא אמנם פחות פוליטקלי קורקט ואולי לא הכי אסתטי לאוזניים מהצגה ראשונית. הרצאה שכוללת התייחסות לווסת הנשית ולמאפייני זרע וביצית כמשל לתפקודי החברה. המטרה היא לכנס גברים ונשים סביב השיח של שיויון מגדרי. ממש ריגשה אותי הפתיחות בהרצאה שקצת חששתי האמת, להביא לארגון שכזה. היה אפילו גבר אחד שיצא ממש עם דמעות מהסדנא שהעברתי וזו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי, כמה העולם מוכן לשינוי ושהלך הרוח היא לא פמיניזם קורבני, אלא שגשוג הדדי.

לא מזמן גם גיבשת את ההרצאה הזו לכדי הרצאת TED. איך זה היה?

כן, ההרצאה על בימת TED התקיימה ביפו. ראיתי שאני מרגישה בנוח לעמוד על במה מול אנשים ולדבר על נושא שלא מדברים עליו הרבה ונחשב פרובוקטיבי,

בהרבה ביטחון. ואני מרגישה שאלו מסרים חשובים, אז למה לא?

בחרת בכותרת שאני בטוחה שהרימה כמה גבות. בתרגום עברית, "הטאבו המדמם בעל היכולת לשנות את העולם".

"נכון, אפילו עליתי לבמה כולי לבושה אדום. הכל חלק מלהשיג תשומת לב ולהעלות מודעות לנושא הזה של חכמה נשית".

ומה זו בדיוק החכמה הנשית הזו שעליה את מדברת?

"טוב, אז בהרצאה אני מספרת על שלבי המחזור ועל השפעותיו על האישה ועל הביצית כמשל להתמודדות עם כל אתגר. וכעיקרון, זיקקתי את זה לכדי מה שאני קוראת שלושת ה"R":

Rest- כלי שלפעמים נראה ההפך מתנועה, אך לפעמים הדרך הטובה ביותר להתקדמות היא עצירה. כלי שיש להכניס לשיקול בפתירת בעיה. Release- אחת הפעולות הכי קשות לנו כבני אדם היא לשחרר. המחזור מלמד אותנו, שבכדי שחדש ייוולד, יש לשחרר את הישן. החלל הזה מאפשר הופעה של משהו חדש. Receive- לאפשר לדברים להגיע אלינו ולבחור את הדבר הכי נכון לנו. להאמין שדברים כן יגיעו אלינו. עם תרגול של שלושת הנ"ל במהלך ה10 שנים האחרונות, חיי השתנו לגמרי. המחזור שלי נהיה סדיר, רמות הטסטוסטרון בגוף שלי מאוזנות והציסטות בשחלות שלי נעלמו לגמרי. וזה אחרי שברפואה המערבית נאמר לי שאין מרפא.

אני באמת מאמינה שבשימוש בכל האלו, אפשר לא רק לשפר מצב רפואי אלא באמת לתקן חברה שלמה ולאפשר לה שגשוג."

לאחרונה, קיבלה רינת פנייה מהאו"ם, להרצות בהתכנסות השנתית של מנהיגי העולם הלוקחים חלק בכנס, הפעם סביב נושא האשפה שהגיינה נשית מייצרת במדינות מתפתחות. כמו כן, בחמש שנים האחרונות היא משמשת כמנטורית לחברות סטארט אפ בתחילת הדרך.