"כשהתחלתי לעבוד על הארוע לכבוד שנת ה-71 למדינת ישראל ותרומתו של הטכניון לבניית המדינה, לא ידעתי עד כמה הנושא הזה יכבוש אותי ועד כמה אני אהיה מוקסמת" פותחת זמירה חן, הזמרת, הפיזמונאית והמלחינה שמוכרת מאוד בזכות שיריה שזוכים לכמויות אדירות של ביצועים ביניהם 'ים של דמעות', 'פמלה', 'כחול ולבן', 'אני אצבע את השלכת בירוק' ועוד. "אני אוכלת, שותה ונושמת את הטכניון והישגיו בראי מדינת ישראל. כמויות הידע, המחקר, ההצלחות, ההמצאות וההישגים לא ניתנים לתיאור, דבר שהפך את העבודה על המופע הייחודי הזה למרתק". זמירה חן יודעת מה היא עבודת מחקר לקראת כתיבה של מופע. היא לא מפסיקה להעלות מופעים בקצב מסחרר ברחבי היבשת בנושאים שהם פס הקול של מדינת ישראל והקהל ממלא את האולמות. ואם לא נותר מקום ישיבה, הם יעמדו בפתחים ולא יוותרו על ההזדמנות ללגום את התרבות, השירים והסיפורים שהיא מביאה לבמה באמצעים הכי פשוטים וסוחפים במילותיה שלה. המופעים של חן הם ז'אנר כמעט מקורי לה. "אבא שלי היה מורה ומחנך בנשמתו וחלם שאמשיך את דרכו" היא מספרת "היה לו קשה לקבל את הבחירה שלי במקצועות הבמה. אבל הוא לא עצר אותי ואמר שאעשה מה שטוב לי אבל ביקש שאמצא את הדרך לחנך באמצעותה. וכך עם השנים, אין סוף הופעות ברחבי העולם בתור זמרת, שחקנית ויוצרת פיתחתי את המופעים הייעודיים" מספרת מי שאנשים עמדו מחוץ לאולם שבו העלתה את המופע על נעמי שמר וצפו בו על רגליהם במשך שעתיים וחצי ואמרו תודה. המופעים של חן שזורים בסיפורים שהיא כותבת ביד קלה ומספרת בקולה המתנגן וההומוריסטי, בזמרים צעירים מהשורה שהיא כמו 'צדה', מהטובים שבבתי הספר של ניו יורק. אח"כ הם גדלים לצידה ומביאים לבמה רוח ישראלית מהוקצעת עם ידע עצום בשירה ומשחק ונגנים מקצועיים. לקראת המופע הקרוב יעמדו לצידה עומר שיש שהוא בין הותיקים שהולכים איתה עוד מימי הלימודים וכיום הוא כוכב בין לאומי, עדי קוזלובסקי - ריס אהובת הקהל, כרמל תדמור שאין מוכשרת ממנה וגלעד פז שהוא לא פחות מזמר טנור שלא ניתן להתעלם מנוכחותו הבימתית. יחד עם החבורה הזו עולים איתה כבמסורת הרופא ד"ר אברהם אונציג על האקורדיון שהוא גם בוגר הטכניון ולהקת הנח"ל והיריעה קצרה מלהזכיר את הישגיו, דניאל מירון, אלון אלבגלי ורונן איציק שיהיו לתזמורת חיה וסוחפת על הבמה. את כל ההפקה הבלתי מתפשרת הזו מובילה ביד רמה ענת פיינברג, דירקטורית באגודת הידידים של הטכניון בניו יורק יחד עם צוות גדול שראה הזדמנות נדירה להעלות מופע שלא רק בוגרי הטכניון ואנשים שקשורים לגוף המפורסם ירצו לקחת בו חלק, אלא בשביל כל הקהל הרחב שמחפש את ה"במה" הכי איכותית ושווה בעיר ביום העצמאות ה-71 למדינת ישראל. שרוצה לבוא ולהתרפק על עלילות בניית מדינת ישראל שזורים בסיפורי הצלחה בלתי מתפשרים של מי שחלם שיהיה מוסד טכנולוגי בישראל במקום שבו לא קיבלו עוד יהודים לאוניברסיטאות באירופה. במקום שבו אלברט איינשטיין לא רצה להיות נשיא מדינה אבל כן רצה שיעסקו במדעים מדוייקים וישיגו הישגים יוצאי דופן "לכו על המצאות" הוא ציווה, וצוואתו הפכה לדבר הכי חי ובועט שם. השאר, ההווה והעתיד ידועים.

צילום: עידו סימן טוב

אלף קילו איי קיו. חתני פרס נובל של הטכניון.

 וכך נולדה המחלקה שכל ארוע שלה הוא הצלחה מסחררת. מפגשי הבוגרים מתקיימים מספר פעמים בשנה ומביאים אליהם את מיטב המוחות הישר מהמכון הטכנולוגי ששוכן על אדמת העיר חיפה, ואם כל זה לא מספיק, הם מתאספים כדי להתרפק האחד על השני ולחלוק את חוויות הלימודים התובעניות עם מי שיבין אותם היטב. בוגרי הטכניון משרתים במשרות בכירות. אם הם צעירים שזה עתה סיימו את המסלול הם יחטפו מיד בשוק העבודה ואם הם ותיקים יותר, קורות החיים שיכילו את המילה טכניון יעשו את שלהם ומילה שלהם בשוק, תהיה מילה. הטכניון שכמעט כולם בוגרים ממנו מהנדסים הכתיב לעולם המצאות שנמצאות כיום בכל כיס, ביניהם הוא הדיסק-און-קי והצעיד את מדינת ישראל לחזית הטכנולוגיות בכל התחומים שנחקרים ונילמדים תחת חסותו ברפואה, אדריכלות, מיחשוב, הנדסה אזרחית ועוד. חן: "יש מי שיחשוב שרק לומדים שם מבלי להוציא את האף מהסיפריה, אבל הטכניון יודע יפה מאוד גם להעשיר את הסטודנטים שלו בחיי חברה ורוח. כיום יש תזמורת פילהרמונית חדרי כושר ועוד עזרים שהם חלק מהתוכנית לשיפור חווית הלימוד במוסד.

הטכניון, חיפה.