בימים אלו, המוזיקאי הישראלי אגם תימור בדרכים, כל יום בעיר אחרת בארה"ב. בשנה האחרונה הוא מנגן בהרכב של הזמר בארנס קורטני. קשה שלא להבחין בסיפוק וההנאה שהעבודה מסבה לו. אני מנגן גיטרה וקלידים, שר, וזו החוויה הכי מטורפת שהייתה לי", הוא מספר, "כל יום במדינה אחרת, זה מטורף, אני מרגיש שאני חי. התאהבתי בכל כך הרבה מקומות, היום אני כבר מרגיש כמו תושב העולם."

במקור הוא דווקא תושב תל אביב. גדל בבית מוזיקלי ברמת אביב וניגן על לא מעט כלים. אחרי הכינור והפסנתר, הוא גילה את הגיטרה, והתאהב. "זו התשוקה שלי", הוא מצהיר. "מאז שאני בן 15, כשילדים אחרים חזרו מבית ספר, שיחקו בפליי סטיישן או בילו בקניון, אני מיהרתי לשוב לגיטרה, ולמדתי שעות בכל יום".

כלי העבודה הצבאי שלו היה גם הוא גיטרה, בזמן ששירת בלהקת חיל חינוך ומשם גם בלהקת חיל האוויר, עם שמות מוכרים רבים, ביניהם, משי קליינשטיין ואחרים.

האווירה והחוויה הצה"לית הציתה בו את הכמיהה לדעת יותר, להרחיב את הידע והכלים שלו בתחום. "מוזיקה היא עולם אדיר", הוא מסביר. כל תחום שאתה נוגע בו פותח עולם חדש. כל כלי שבו אתה מנגן, או הרכב שצריך לפתח, מטכנאי סאונד ועד כותב מילים."

אמריקה נראתה אז עדיין כמו חלום רחוק והוא מיהר, עם השחרור להצטרף לבית הספר למוזיקה "רימון". במקביל ללימודים ניגן בהרכב של תכנית המוזיקה "אקס פקטור", ניגן עם אמנים ישראלים כמו רותי נבון, גד אלבז, חן אהרוני ועוד רבים.

הוא מספר שבישראל, הקריירה של מוזיקאי ישראלי דורשת מסלול שונה לגמרי מהמסלול שיכול לבחור כל אמן אמריקאי: "בעוד שבארה"ב, אתה יכול לבנות קריירה שלמה על סגנון מוזיקלי אחד ולגבש את המוניטין שלך על סמך התמחות בסוג מאוד ספציפי של מוזיקה וז'אנר, בישראל אין לך ברירה. אם אתה רוצה להתפרנס ולהצליח אתה מתפרש על כל הסגנונות ומקבל באהבה את מה שיש. אתה חייב לעשות הכל".

יכול להיות שבארץ הצורך לדעת ולעשות הכל מהכל פחות מומלץ מוזיקלית, אבל הניסיון הזה הוביל את אגם עד לברקלי. "במסגרת שיתוף הפעולה בן ברקלי לרימון בשיראל, זכיתי למלגה מיוחדת ויכולתי ללמוד ולהתמחות בבוסטון בתזמור והפקה."

אגם הפך לשם דבר באוניברסיטה עד שסיים בהצטיינות יתרה. "הסתגרתי במשך שנה וחצי בבית שם בבוסטון, לבד. הייתי כל כך מרוכז בלימודים שהסתגרתי, כל מה שרציתי היה רק לספוג את השיעורים, לנצל כל רגע בלימודים ולטפח את הכישורים שלי כמפיק. מוזיקה תמיד קיימת אצלי בראש ורציתי לקבל מתכנית לימודים כל כך ייחודית את התמונה השלמה. דווקא כנגן גיטרה בחרתי בהתמחות הזו. רציתי לשים את התו המוזיקלי שלי במקום שלם יותר שהוא מכוון בדיוק לפי התוים שלי. כשאתה מפיק מוזיקלי, יש לזה תפקיד פסיכולוגי, אתה מתווך את היצירה לקהל בדרך שתהיה לו הכי נגישה ומיוחדת".

תימור והגיטרה.

עם ההצטיינות והאישרור עדיין לא הולכים למכולת או להופעה סולד אאוט ואגם חישב את צעדיו. "בחרתי לעבור לאל איי. בניו יורק ממש לא פשוט להתפרנס ממוזיקה. בלוס אנג'לס יש הרבה יותר אודישנים וצורך גדול."

מסביב לעולם עם בארנס קורטני. אגם תימור

כדי לעבור לאל איי, רק הוא והגיטרות, הוא קנה לא פחות משלושה כרטיסי טיסה, אחד לכל גיטרה. מהר מאוד גילה שבלה לה לנד יש עוד הרבה מוזיקאים מוכשרים וההתחלה לא הייתה קלה בכלל. "מה אתה עושה כשאתה ישראלי בעיר הענקית הזו, עם כל השפע שיש לה להציע ואיש לא מכיר אותך?", הוא שואל. "אתה מתחיל לאט לאט. זה מאוד מערער בהתחלה, כי מי אתה שם בעצם? למי אכפת שעשיתי טררם או מרי לו? התחלתי ללכת למועדונים, להכיר יותר ויותר. באמריקה אתה לא יכול להרשות לעצמך להתבייש או להרגיש לא נעים".

את החלום שהוא חי עכשיו הוא הגשים בזכות ישראלי אחר. את המוזיקאי יוסי מזרחי, שידוע בישראל בעיקר כבעלה של נינט, הכיר את אגם בבר מקומי. "יוסי מזרחי המוכשר מנהל מוסיקלי של בארנס קורטני. כשהוא נאלץ לוותר על הצטרפות לנסיעה לטור הארוך הוא הציע לי לנסוע במקומו", מספר תימור. "חשבתי שמדובר בסיבוב הופעות קצר, אבל אני כבר שמונה חודשים בדרכים, הייתי כבר בכל ארה"ב, באירופה, בחודש הבא אנחנו חוזרים ללונדון ולשלושה חודשים של פסטיבלים באירופה."

שגרת היום שלו היא נסיעות בדרכים, בדיקות סאונד במועדונים חדשים כל ערב, הופעות, בית מלון וחוזר חלילה. "הצוות מדהים, הגענו למקומות מדהימים ואני שמח שלאורך כל המסע הזה, אני זוכה לשתף ולספר יותר על מה שקורה בישראל", הוא מוסיף. "אני לא רוצה להתערב בפוליטיקה, אבל בסופו של דבר אני ישראלי שאוהב את המדינה וככל שאני מתרחק ממנה, אני מבין כמה אני ישראלי אבל בקטע הכי טוב שיש."

אחרי הטור, הוא מקווה להמשיך ולגלות את אמריקה ובינתיים מסכם ומוסיף: "עכשיו אני מרגיש כל כך חי ואמיתי והילד בן 15 שבי מאושר".