מה ומי במיאמי
מיאמי חגגה בשבוע שחלף באינספור אירועם את ימי הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. הטקס המרכזי התקיים גם השנה בחסות הקונסוליה הישראלית במיאמי ובהשתתפות כאלף איש בטקס מרגש במיוחד שנערך בבית הכנסת "בית תורה". הקונסול הכללי, ליאור חייט, לא השאיר עין יבשה עם הדברים שנשא: "כל אחד נושא בקרבו זיכרון. חבר קרוב, בן משפחה, תמונה על הקיר, חיוך ודמעה. לכל אחד רשימה של שמות ופנים. זיכרונות שעולים פעם בשנה ומחברים אותנו שוב אל אותה נקודה בלתי נראית, אל אותה הרגשה של מחויבות למדינה שלנו.
בכל יום זיכרון אני זוכר את בני הדודים שלי ניר יוגב ודני ברזילאי, את חברי אורי הלמן וניר שרייבמן שנהרגו בלבנון ואת דייאגו לדובסקי שנהרג בפיגוע באוניברסיטה העברית בירושלים. השנה הוספתי לרשימה את מקס שטיינברג. לא הכרתי את מקס.
מקס שטיינברג נולד בלוס אנג'לס למשפחה יהודית ממוצעת. הוא אהב פוטבול, וישראל לא הייתה בראש מעייניו. עד שהגיע לביקור במסגרת פרויקט תגלית ביחד עם אחיו ואחותו.
הביקור בישראל שינה את חייו והוא החליט במהלכו לחזור לארץ ולהתגייס לצה"ל. כשחזר לישראל התגייס כחייל בודד לגדוד 13 של חטיבת גולני.
מקס נהרג במבצע צוק איתן כשנכנס עם הגדוד שלו לשכונת סג'אייה ברצועת עזה.
לא הכרתי את מקס. גם רבים מ-30 אלף המשתתפים בהלוויה שלו לא הכירו אותו. 30 אלף ישראלים הגיעו ללוות את משפחתו של מקס בדרכו האחרונה. מי שהיה חייל בודד בחייו, לא היה בודד במותו. לפני כמה חודשים הכרתי את אמא של מקס, אווי. היא סיפרה לי על הילד שלה שבחר להגן על מדינה בה לא חי ואותה כמעט לא הכיר, אבל עבורה נתן את חייו. היא סיפרה לי על הגאווה שחש כשהתגייס לגולני ועל רגעי האושר שלו בקבלת הכומתה. היא סיפרה לי על הרגע בו קיבלה את הבשורה הנוראית על מותו, על ההגעה לישראל בפעם הראשונה בחייה, ללוויה של הבן שלה.
את הסרטון לזכרו של מקס שטיינבג שראינו לפני כמה דקות הפיק בית אבי חי כחלק מפרויקט זיכרון ייחודי. הסיפור של מקס שטיינברג הוא סיפורם של אלפי חיילים בודדים שמגיעים לארץ מדי שנה. הם מלמדים את כולנו מהי הקרבה אמתית. לא הכרתי את מקס.
אבל אני זוכר אותו היום, ואני מקווה שכולכם תישאו את זכרונו איתכם" .
משואה לתקומה:
סיכום המשלחת השנתית מפולין לישראל של ארגון ידידי צה"ל בארה"ב
במסע המרגש שהחל ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בפולין לקחו חלק ניצולות שואה, קציני צה"ל ותומכי הארגון מארה"ב ומפנמה. מנכ"ל ידידי צה"ל בארה"ב הצעידה בשערי אושוויץ-בירקנאו מעבירה מסר ברור לעולם: לא רק ששרדנו וקמנו מאפר, אלא שהקמנו מדינה לתפארת, החיינו את השפה העברית, ובזכותו של צבא מגן יהודי אנו יודעים להבטיח: לעולם לא עוד
40 תומכי ארגון ידידי צה"ל בארה"ב ובפנמה מכל רחבי ארצות הברית השתתפו במשלחת השנתית של הארגון לפולין ולישראל - 'משואה לתקומה'. יחד עמם לקחו חלק ניצולות שואה ו-45 קצינים וקצינות המייצגים את כלל יחידות צה"ל.
במשלחת לקחה חלק סופי קליסמן, בת ה-89 מדטרויט, מישיגן. סופי, אשר יחד עם אחותה שרדה את מחנות המוות אושוויץ וברגן בלזן, הייתה הצעירה מבין ארבעה ילדים, ורק בת 10 כאשר גרמניה הנאצית כבשה את לודז' ואילצה את משפחתה של סופי לעבור לגטו בעיר ביחד עם עוד כ-68,000 יהודים. באפריל 1945 שוחררו האחיות ממחנה הריכוז בגרמניה, ובשנת 1949 עברו האחיות לארה"ב והתיישבו באזור דטרויט. שאר בני המשפחה נרצחו על אדמת אירופה.
יחד עם סופי השתתפה במשלחת גם גיטה מן, בת ה-89 מירושלים. גיטה נולדה בהונגריה. מיד לאחר חג הפסח, בשנת 1944 גיטה ומשפחתה נשלחו לגטו מטסלקה ומשם הובאה לאושוויץ, ויחד עם אחותה נפרדו ממשפחתן. בהמשך גיטה הופרדה גם מאחותה ונשלחה לגרמניה, שם עבדה בכפייה במשך רוב המלחמה. לאחר שניצלה מהמוות, גיטה נלקחה לשוודיה ונשארה שם עד לשנת 1946. היא שבה להונגריה לאחר המלחמה ואוחדה עם אחותה ושלושת אחיה. בשנת 1948 עברה עם ארוסה לישראל, ובשנת 1964 עברה לארה"ב. לפני כחמש שנים שבה לישראל, ושני ילדיה מתגוררים כיום בניו גרז'י.
את המשלחת הובילו נשיא הארגון מר בובי כהן ומנכ"ל הארגון האלוף (במיל') מאיר כליפי-אמיר. תשעת ימי המשלחת 'משואה לתקומה' ממחישים הלכה למעשה את ההיסטוריה של העם היהודי - מרגעיה האפלים ביותר ועד לניצחון הרוח. קציני צה"ל צעדו ביחד עם ניצולות השואה ותומכי הארגון, על אדמת פולין - בקרקוב, שהיתה ביתם של מעל ל-60,000 יהודים, דרך הגטו ויער בוצ'ינה, שם הנאצים הוציאו להורג למעלה מ-800 ילדים, ולאחר מכן במחנות הריכוז וההשמדה אושוויץ-בירקנאו.
לאחר הביקור בפולין, המשלחת עלתה על מטוס חיל האוויר ונחתה בישראל. חברי המשלחת ביקרו בבסיסי צה"ל, פגשו את הלוחמים והלוחמות המשרתים בחזית, ציינו את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה וחגגו את יום העצמאות ה-71 למדינה. ב-9 במאי נפגשו חברי המשלחת עם נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין.
"הצעידה בשערי אושוויץ-בירקנאו, יחד עם ניצולי שואה, תומכי ארגון ידידי צה"ל מארה״ב ומפנמה, ו-45 קציני צה״ל במדים, נושאים בגאווה את דגל מדינת ישראל, מהווה את אחד מרגעי השיא במשלחת 'משואה לתקומה', אמר האלוף (במיל') מאיר כליפי-אמיר. "צעידה זו מעבירה מסר ברור לעולם: לא רק ששרדנו וקמנו מאפר, אלא שהקמנו מדינה לתפארת, החיינו את השפה העברית, ובזכותו של צבא מגן יהודי אנו יודעים להבטיח: לעולם לא עוד. בעבור קציני צה״ל הצעירים שלקחו חלק במשלחת כ'עדים במדים', המסע ממחנות ההשמדה בפולין לארץ ישראל היווה משנה תוקף להבנתם את תפקידו של צה״ל, ומחוייבותם האישית, בהגנת מדינת ישראל והעם היהודי כולו".
מירושלים באהבה – לפלורידה
ההסתדרות הציונית העולמית הציגה משך שנתיים תערוכה מרשימה המציגה את תולדות הציונות ב120 השנים מאז הציג בנימין זאב הרצל את חזונו הציוני באשר לשיבת העם היהודי לארצו אחרי אלפיים שנות גלות.
הרצל נחשב לחוזה המדינה ובמידה רבה היה הוזה אשר הציג רעיון להתכנסות היהודים שהיו פזורים ברחבי העולם, מדברים בשפות שונות חלקם משכילים חלקם אינם משכילים ממזרח וממערב ולכנס את כולם בציון שם חזה כי תקום מדינת היהודים וטען בנחישות כי: "אם תרצו אין זו אגדה"!
הקונגרס הציוני העולמי התכנס בשנת 1897 בבאזל שבשוויץ שם הוקמה ההסתדרות הציונית העולמית ואכן אחרי כ- 50 שנה בשנת 1947 הכיר ארגון האו"ם בזכותו של העם היהודי להקים בית לאומי בארץ ישראל.
המהפכה הדרמטית של הרצל הובילה להקמת המדינה ולמימוש החלום הציוני של עם השב לאדמתו. במלאת 120 שנה להקמת התנועה הציונית יזמה ההסתדרות הציונית העולמית הכנתה של תערוכה המציגה את תולדותיו של העם היהודי בעידן המודרני ובמיוחד "הנס" של הקמת מדינת ישראל.
התערוכה המעוצבת בצורה אומנותית מרשימה ע"י דוד הראל כוללת כ -9 נושאים מרכזיים:
המדינה בדרך, עליה וקליטה עם שב לאדמתו, התיישבות ופיתוח חקלאי, תחיית השפה והתרבות העברית, נשים פורצות דרך, מיעוטים בישראל, ישראל והתפוצות, הגנה ובטחון וירושלים – בירת ישראל!
לאחר כשנתיים בהן עיטרה התערוכה את מסדרון היוצאים לחו"ל בנמל התעופה בן גוריון יצאה התערוכה, בגירסה מוקטנת את גבולות הארץ בדרכה לצפון אמריקה. תחנתה הראשונה הינה מיאמי פלורידה אליה הגיעה ביוזמה משותפת של ההסתדרות הציונית העולמית ע"י נציגת הצ"ע בצפון אמריקה ד"ר אסתר סרוק, הקרן הקיימת לישראל וה JEWISH NATIONAL FUND בהובלת הנציג החינוכי זהר ולוסקי וחסותו המיוחדת של הקונסול הכללי של מדינת ישראל בפלורידה מר ליאור חייט.
התערוכה הגיעה מירושלים באהבה לפלורידה לכבוד יום העצמאות ה71 של מדינת ישראל ונחנכה בקבלת הפנים השנתית והחגיגית של הקונסול הכללי עם מאות רבות של אורחים. כמו כן ליוותה התערוכה את חגיגות יום העצמאות של הקהילה היהודית בדרום פלורידה במפגש של כ1000 תלמידי כתות י"ב שהתארחו ע"י הקרן הקיימת וJNF במסיבה מרשימה שנועדה לעודד תלמידים להגיע ללימודים בביה"ס התיכון אלכסנדר מאס בישראל.
לדברי ד"ר אסתר סרוק שעמלה על הבאת התערוכה לארה"ב: " זוהי משימה חשובה ביותר לשתף את יהדות צפון אמריקה בחוויה האומנותית, המציגה את סיפורו של העם היהודי כולו. זוהי המהפכה הציונית הייחודית שאין לה אח ורע במשפחת העמים. העם היהודי שב לאדמתו ובנה מדינה ובית לכל יהודי בעולם. תחיית השפה העברית הינה תופעה יחידה וללא תקדים בשום שפה עתיקה בעולם. זוהי גדולתו של הספור הציוני והוא שייך לכל יהודי באשר הוא – זוהי שעתה היפה של הקהילה בפלורידה - קהילה פעילה, יוצרת ואוהדת ישראל, לחנוך את התערוכה כאן במיאמי תחת חסותו של קונסול ישראל. המייצג בגאון את המדינה.
חגיגות יום העצמאות במיאמי נפתחו במסיבת קבלת פנים רשמית שערכה הקונסוליה, בהנהגתו של הקונסול לעניינים קונסולריים אלי גיל. קבלת הפנים התקיימה עם קבוצת ה"מיאמי דולפינס" ומאות אורחים תומכי ישראל, ובמהלכה הופיעה להקת האנסמבל של מיאמי.
למעלה מ-4000 תלמידי בתי ספר יהודיים מרחבי מיאמי חגגו באצטדיון ה"מארלינס" באירוע מרנין, בהפקתם של תילה, ליסה ושינה לבית פאליק, יחד עם אורן קטן. הם הפכו את האירוע למסורת זו השנה השנייה.
האירוע המרכזי נערך בבית הכנסת "בית תורה" ביום ראשון, בהפקה משותפת של הקונסוליה הישראלית וקבוצת אופנועני "הרעם המתגלגל", ובחסות איש העסיקם ג'ו זבולוני. באירוע שרו הזמרים איתי לב ורגב הוד, הופעלו במקום דוכני אוכל ומכירות, אשר הפכו את האירוע לחגיגה אמיתית ושמחה במיוחד.
