שתף קטע נבחר
 

טירוף מערכות

הדרמות בפוליטיקה הישראלית לא מפסיקות להפתיע. האם הפעם מדובר בצעד אחד רחוק מדי? פרשנות

קשה לעקוב אחר המתרחש בארץ. נדמה כאילו המערכת נמצאת בחרור מתמשך. לטובת ציבור הקוראים אזכיר כי בתאריך התשעה באפריל 2019 התקיימו הבחירות לכנסת ה-21. ראש הממשלה, קיבל מנשיא המדינה את המנדט לכינון קואליציה. לאחר 28 ימים, קיבל ראש הממשלה ארכה של 14 ימים נוספים, הכל על-פי חוק יסוד הממשלה. כאשר התחוור לראש הממשלה כי לא יוכל לכונן קואליציה, דחף ראש הממשלה, באמצעות חבר הכנסת ממפלגתו, מיקי זוהר, את חוק פיזור הכנסת וזאת פחות מחודש לאחר כינונה של הכנסת ה-21.

 

ואולם, את מה שהתרחש בימים האחרונים נדמה כי אין דרך אחרת מלבד טירוף מערכות – ראש הממשלה, אשר לפני חודש דאג לפזר את הכנסת, פחות מחודש לאחר שנכנסה לעבודתה מבקש לנסות ולכנס את הכנסת על-מנת שתחוקק חוק שיבטל את פיזורה רטרואקטיבית. מה? מי? למה? איך?

 

הפעם משמש כשליח של ראש הממשלה, לא אחר מיושב ראש הכנסת, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, אשר נזכר להציע את ההצעה הבאה – הכנסת תוחזר מפגרת הבחירות דרך נשיאות הכנסת (יושב ראש הכנסת ושני סגנים) ולאחר מכן דרך הוועדה המסדרת. עם שובה מהפגרה, תחוקק הכנסת את החוק לביטול הבחירות בהליך מזורז. את ההצעה העלה אדלשטיין לאחר שלטענתו חברי כנסת מכל הסיעות הביעו בפניו את התנגדותם לבחירות וכי הציבור אינו מעוניין לצאת למערכת בחירות.

 

הגם שבעקרון צודק יושב ראש הכנסת – יש רוב בציבור שחושב שהבחירות הנוספות מיותרות וישנם חברי כנסת רבים אשר לא חשבו שיש ללכת לבחירות, אולם היה רוב בכנסת (רוב שהורכב מהימין, החרדים והסיעות הערביות – 74 חברי כנסת בסך הכל) שהצביע בעד פיזור הכנסת. אז מה נשתנה? במה שונה המצב היום ממה שהיה כאשר חבר הכנסת מהליכוד, מיקי זוהר, הגיש את הצעת החוק בתמיכת ראש הממשלה ומפלגת השלטון?

 

sdfsdf ()
יעצור את הבחירות? אדלשטיין

 

ובכן, הדבר היחיד שככל הנראה השתנה הוא בטחונו של ראש הממשלה בניצחון הליכוד בבחירות. על-פי כל הסקרים, אביגדור ליברמן הוא לשון המאזניים של הממשלה הבאה. מפלגות הימין והחרדים עומדים בסדקים על 59 מנדטים לכל היותר (בלי ליברמן), מה שאומר שקיימת היתכנות לקיום ממשלה בהרכב אחר. אביגדור ליברמן, אשר הצליח לערער את ראש הממשלה מתעקש כי הממשלה הבאה חייבת להתבסס על קואליציה רחבה של הליכוד – כחול-לבן וישראל ביתנו, ללא החרדים. ממשלה בהרכב שכזה מקובלת על רוב חלקי הציבור ואולם ראש הממשלה התנגד לכינון קואליציה שכזו בגלל התנגדות ראשי כחול-לבן להענקת חסינות לנתניהו, פסקת ההתגברות והפגיעה בבית המשפט.

 

למהלך עליו הצהיר יושב ראש הכנסת יש שתי מכשלות – האחת פוליטית והשנייה חוקית וחוקתית.

לשינוי חוק יסוד דרוש רוב מיוחס של 2/3 מחברי הכנסת, קרי 80 חברי כנסת שיתמכו בהצעה. מבחנה פוליטית קשה להאמין שנתניהו יצליח להשיג רוב שכזה. מבחינה חוקית – הכנסת פיזרה את עצמה על-פי חוק ועל-כן מבחינה חוקתית נדמה כי אין דרך להחזיר את הגלגל לאחור.

 

המהלך זוכה לתמיכה מפתיעה של כל שותפיו הטבעיים של נתניהו, כאשר במפלגות החרדיות תולים את השינויים בגחמותיו של אדם אחד... ובכן לא ראש הממשלה. החרדים תולים את האחריות על אביגדור ליברמן. גם שליחיו של נתניהו בליכוד טוענים טענות זהות – מיקי זוהר, אשר הניח את הצעת החוק לפיזור הכנסת ה-21 ודאג להעביר את הצעת החוק בהליך מזורז בטענה כי החקיקה נדרשת כדי למנוע מצב בו הנשיא יטיל על מישהו אחר (שהוא לא נתניהו) את מלאכת הרכבת הממשלה, טוען כיום כי הכדור במגרש של מפלגת כחול-לבן.

פעם אחר פעם נדמה כאילו נבחרינו עושים צחוק מהציבור וממוסד הרשות המחוקקת, אולם נראה כי הפעם מדובר בצעד אחד רחוק מדי. בימים הקרובים נדע האם מדובר בספין נוסף מבית היוצר של ראש הממשלה או שראש הממשלה שוב מנסה לכופף את המערכת לפי צרכיו.

 

Kobi.cohen@gmail.com

 

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים