ניגונים שמנפצים מחלוקות
להקת זושא הופיעה בשיקגו והלהיבה את הקהל ששר, ויצא במחול. היה מרגש
בשבת אחר הצהריים, בסעודה שלישית נשמע קול שירתם של זכריה גולדשמידט ושלמה גיסין, חברי להקת זושא בבית הכנסת חובבי ציון בסקוקי. כל נוכחים הצטרפו לשירה ונוצרה אווירה קסומה מאין כמוה. חברי להקת זושא הגיעו לשיקגו מיום חמישי עד יום ראשון בערב והספיקו להופיע בבתי כנסת השונים בהשקפת- עולמם. שירתם וניגוניהם טובלו בסיפורים ודרשות קצרות. טקס ההבדלה היה חוויה מופלאה, בסיומו כל הקהל השתתף בשירה ויצא בריקודים. כול הקהילות: חב"ד, ישיבת סקוקי, דתיים ואורתודוקסים שוויוניים הוקירו את סגנונם ומנגינתם הייחודית היוצאת מהלב ונכנסת אל הלב.
ביום שני שוחחתי איתם לפני יציאתם להופעה נוספת במחנה קיץ בניו-יורק.
איך זה התחיל?
זכריה גולדשמידט גדל בטינאק ניו-ג'רסי למשפחה אורתודוקסית מודרנית. בהיותו בן 9 נישא אחיו לבחורה חרדית וזכריה נחשף לחגיגות, והשמחות בקהילה. את התואר הראשון בשיווק ותוכניות מחשב השלים באוניברסיטת ניו-יורק שם למד עם יהודים מכל הזרמים ולא יהודים.
שלמה גיסין גדל בסילבר-ספרינג מרילנד, יצא לשנת לימוד בישיבת "נתיב אריה" בישראל ושב ללמוד פסיכולוגיה וחינוך בישיבה אוניברסיטי. "בלימודי פסיכולוגיה רציתי להבין אנשים ולהבין יותר את עצמי" אמר. לשניהם היה רקע מוסיקלי שאליו התייחסו במהלך לימודיהם כתחביב. הן גיסין והן גולדשמידט היו סולנים בלהקות רוק יהודי שונות. הם הכירו זה את זה דרך חבר משותף ויחדיו עם המוסיקאי אלישע מלוטק הקימו את להקת זושא בשנת 2013.
איך נולד השם זושא?
"ערכנו רשימת שמות שהייתה ארוכה מאיתנו, לא הרגשנו שאחד מהם מתאים להיות שם הלהקה". אמר שלמה גיסין "לפתע אלישע מלוטק התקשר במוצ"ש והציע את השם "זושא". נזכרנו בכל הסיפורים על רבי זושא מאניפולי שהתפרסם באהבת ישראל הגדולה שלו ובביטחונו הגדול בקב"ה והשם זושא זרם נכונה. אחד מהסיפורים עליו קשור אלינו, לדורנו, למוסיקה שלנו לדרך ולעץ החיים האישי היחיד והמיוחד של כל אדם שאינו דומה לרעהו. אמרה מפורסמת של זושא נגעה בליבנו. "כשהרב שכב על ערש דוואי, החל לבכות. שאלו אותו תלמידיו "מדוע אתה בוכה"? ענה להם זושא: "כשאעלה למרום לא ישאלו אותי " מדוע לא הייתי גומל חסדים כמו אברהם? למה לא הייתי גאון כמו משה רבנו או למה לא הייתי כובש הארץ כיהושוע? הם ישאלו אותי " למה לא היית עצמך? למה לא היית זושא"? החלטנו להיות עצמנו, להיקרא זושא", אמר גיסין.
"בדורנו קיימות בעיות של זהות, מחשבות, מעשים והרגשות". אמר גיסין "אין אדם בעולם מלבדך שיכול להיות כמוך, רק אתה עצמך. זה עיקר המוסיקה שלנו". זכריה גולדשמידט רואה את המוסיקה מנקודת מבט קבליסטית ומיסטית כניצוץ במגדל בבל. במגדל בבל נוצרו שבעים שפות והמילים הפרידו בין אדם לחברו. הניגון מאפשר לאנשים להתחבר גם אם דעתם וזהותם חלוקה ויוצר שפה אחידה לכול היהודים והלא יהודים. מטרת שני מוסיקאים צעירים אלו לגלות את הניצוצות הקדושים ובעזרתם למלא את כדי המוסיקה בקדושה.
הפסיכולוגיה והשיווק הפכו עכשיו לכינורות משניים וההובי הפך למקצוע החיים. הם מנצלים את תורת השיווק והפסיכולוגיה לקידום הלהקה. בתחילה נגנו חברי הלהקה את שירי קרליבך לחבריהם ובהמשך החלו להלחין וליצור בסטודיו שירים ייחודיים בליווי הרכבי נגנים שונים. בהדרגה הפיצו את שיריהם לקהל הרחב.
אין יום דומה למשנהו ואין חודש דומה לרעהו. עד עתה ביקרו במוסדות יהודים ובפסטיבלים חסידיים ב -63 מדינות: ברחבי ארה"ב, רוסיה, ברזיל, קולומביה, פורטוגל, טוניסיה, אוסטרליה, ונצואלה, וישראל. הם הפיקו שלושה אלבומים. "זושא" בשנת 2014, "כוונה" בשנת 2016 וזכה במקום שני במצעד אלבומי מוסיקת עולם של הבילבורד, "עולם צבעוני" ב-2017 ובקרוב ייולד האלבום הרביעי.
המוסיקה כבשה את כול המשתתפים, בכול הגילאים ובכול הזרמים. ניגוניהם מבוססים על סגנון הניגון החסידי המסורתי ומשולבים בה אלמנטים של רגיי, ג'ז ופולק. מקורות ההשפעה הם קרליבך, ביטלס, מתתיהו, בוב דילן, דמיאן מארלי ועוד. " כמו בחיים יש גם במוסיקה אימפרוביזציה. בכל פעם שאנחנו שרים ומנגנים, המנגינה משתנה. כל שיר הוא יחיד ומיוחד כנשמה בגוף. כשם שיש מים חיים יש מוסיקה חיה." אמר שלמה גיסין
מהו המסר שלכם לחילונים?
"איננו מסכימים להגדרה כזו. אין יהודים חילונים", אמרו זכריה ושלמה. "לכל יהודי יש נשמה, לכל יהודי יש קדושה וכמו שאלוקים הוא אינסופי, הפוטנציאל של כל יהודי הוא אינסופי. אלוקים מעריך את מאמציו של כל האדם בחיזוק המודעות והקשר עימו ללא קשר ללבוש ולמראה החיצוני".
למרות שהם לבושים כחרדים ומקושרים לתנועת הניאו- חסידות. הם הביעו התנגדות להגדרה. "איננו ממציאים קבוצה חדשה, אנו מגלים את החסידות ושואפים לאחדות. כולנו בני אדם וכולנו יהודים- עם אחד. הרעיון הינו יצירת מוסיקה אוניברסלית שתתאים לכולם."
נשמח לביקור נוסף של הלהקה בשיקגו- אולי נחזה בהם בשנה הבאה בפסטיבל רבינייה או בפסטיבל הקיץ במילווקי.
יהיה שמח!
לפרטים:
