ישנם מועמדים המשתייכים לצד המתון (moderate) של המפלגה הדמוקרטית והם מייצגים עמדה שמרנית הדוגלת בשימור המסורת של המפלגה ובניסיון לעשות תיקונים קטנים במערכות השלטון. הצד הזה של המפלגה מזוהה יותר מכול עם הנשיא לשעבר ביל קלינטון, שסימל את האידיאולוגיה השולטת של שמרנות תקציבית וצדק חברתי. בנושאי חוץ, המתונים מייצגים אידיאולוגיה מרכז-שמאלית של סחר חופשי, בניית קואליציות בינלאומיות, והתערבות צבאית קיימת אך. בנושא ישראל, הצד המתון של המפלגה ידוע בתור פרו-ישראלי, עם תמיכה ארוכת שנים בזכותה של ישראל להגן על עצמה, הגדלת הסיוע הביטחוני לישראל, וניסיונות רבים להיות מתווך הוגן בשיחות שלום בין ישראל ושכנותיה (מיצרים וירדן) ובין ישראל והפלסטינאים.

מולם עומדים המועמדים מצידו הפרוגרסיבי (progressive) ההולך וגדל של המפלגה, המייצגים עמדה שמאלית בהרבה, הדוגלת באידיאולוגיה סוציאל-דמוקרטית, שיוויונית, ובמאמץ לבצע שינוי עמוק של מערכות השלטון וקריאת תיגר על הממסד המפלגתי. בנושאי פנים הפרוגרסיבים מציעים רפורמות מרחיקות לכת בנושאי חברה ורווחה כמו ביטול ביטוחי הבריאות הפרטיים לטובת ביטוח בריאות ממלכתי. בנושאי חוץ, הפרוגרסיבים דוגלים באידיאולוגיה של קידום זכויות אדם, צדק ושוויון חברתי עולמי, ועדיפות ברורה לפתרונות דיפלומטיים מעל התערבות צבאית. בנושא ישראל, האידיאולוגיה הפרוגרסיבית נוקטת עמדה מאוזנת יותר בסכסוך הישראלי-פלסטינאי, עם קריאות לסיום הכיבוש והפעלת לחץ מדיני על ישראל לעשות ויתורים בדרך לשלום עם הפלסטינאים.

בשאיפה לעשות הכירות עם המועמדים הדמוקרטים ועמדותיהם בנושא ישראל הבאנו כאן את חמשת המועמדים המובילים את המירוץ בשלב זה (ע"פ הסקרים של סוף חודש יולי).

ג'ו ביידן

מאז כניסתו למירוץ לנשיאות בחודש אפריל, שומר סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן על יתרון משמעותי בסקרים וכעט הוא המועמד המוביל בהתמודדות בזכות לקרוא תיגר על שלטונו של הנשיא דונלד טראמפ. בהרבה מהופעותיו הפומביות במהלך הקמפיין, סגן הנשיא ביידן מתגאה מאוד בשירותו תחת הנשיא לשעבר ברק אובמה ומזדהה מאוד עם מדיניותו ועם הפופולריות שלו. שנותיו הרבות בסנאט ולאחר מכן בבית הלבן מציבים את ביידן כמזוהה ביותר עם הממסד המתון של המפלגה הדמוקרטית.

במהלך השנים ביידן תמך בצורה נלהבת בסיוע ביטחוני לישראל והתייחס אליו כ"ההשקעה הטובה ביותר שאנחנו עושים," וטען כי "המחויבות של ארה"ב לביטחונה והישרדותה של ישראל היא אבן יסוד באסטרטגיה שלה במזרח התיכון."

ביידן היה סגן במהלך המשא ומתן עם איראן על הסכם הגרעין ותמך בו באופן מוחלט. ב-2018 הוא מתח ביקורת על הנשיא טראמפ על שהוציא את ארה"ב מההסכם, ומוקדם יותר החודש התחייב להיכנס אליו מחדש ולעבוד עם בעלי בריתה של ארה"ב לחיזוקו והארכתו "תוך דחיפה יעילה יותר נגד הפעולות החתרניות של איראן."

בנושא הפלסטינאי, סגן הנשיא ביידן הוא תומך נלהב בפתרון שתי המדינות וטען כי "הדרך היחידה להבטיח את עתידה של ישראל ואת ביטחון זהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית היא עם פיתרון של שתי מדינות." הוא גם מתנגד חריף לתנועת החרם נגד ישראל.

ג'ו ביידן ו קמאלה האריס וקורי בוקר בעימות פריימריז של המפלגה הדמוקרטית. (צילום: gettyimages)

ברני סנדרס

הסנטור היהודי ממדינת וורמונט ברני סנדרס הוא אולי המועמד המזוהה ביותר עם הצד הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית. הוא צבר פופלריות רבה בקרב הבסיס השמאלי הצעיר של המפלגה עם מאבק עיקש מול הילארי קלינטון "הממסדית" בפריימריז לנשיאות ב-2016.

הסנאטור סנדרס תמך בהסכם הגרעין עם איראן, שכן הוא טען כי האלטרנטיבה היא לצאת למלחמה עם איראן וזו צריכה להיות האופציה האחרונה. לאחרונה הציע כי לכשיבחר לנשיאות, יכניס את ארה"ב בחזרה להסכם אם איראן תעמוד במחויבויותיה.

סנדרס תומך בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני ויצא נגד המעבר של השגרירות האמריקנית לירושלים. סנדרס הצהיר שהוא לא תומך בתנועת החרם נגד ישראל, אך גם לא שש לתמוך בחקיקה הנוגדת אותה. הוא כינה את ממשלתו של בנימין נתניהו, "ממשלת ימין גזענית" וכי "נתניהו הוא פוליטיקאי ימני שמתייחס לעם הפלסטיני בצורה בלתי הוגנת ביותר."

האידואולוגיה הפרוגרסיבית של סנדרס באה לידי ביטוי באופן חד בסוף השבוע האחרון כאשר נשאל בראיון האם ישקול להשתמש בסיוע הביטחוני של ארה"ב כדי ללחוץ על ממשלת ישראל בתהליך השלום עם הפלסטינאים. סנדרס ענה: "כן. המדיניות שלנו לא יכולה להיות סתם פרו-ישראל, פרו-ישראל, פרו-ישראל. היא חייבת להיות להיות פרו-אזורית, לעבוד עם כל האנשים, כל המדינות באזור זה."

אליזבת' וורן

בדומה לסנדרס, גם הסנטורית ממדינת מסצ'וסטס אליזבת' וורן ממקמת את עצמה בצידו הפרוגרסיבי-שמאלי של המפלגה הדמוקרטית. בתחילת החודש הצטלמה וורן עם נציגים מארגון השמאל IfNotNow וכשנשאלה על ידם אם תפעיל לחץ על ממשלת ישראל כדי "שישימו קץ לכיבוש," ענתה וורן: "כן. אני שם."

וורן תמכה בהסכם הגרעין עם איראן ובמהלך העימות הדמוקרטי הראשון בסוף החודש שעבר אמרה שתכנס שוב להסכם אם איראן תעמוד בתנאים.

וורן תומכת בפתרון שתי המדינות לסכסוך עם הפלסטינאים והיתה מנותני החסות המקוריים להחלטת הסנאט 234 המאשררת את מחויבותה של ארה"ב לפיתרון שתי המדינות וטוענת כי סיפוח ישראלי של שטחים בגדה המערבית מערער את השלום ואת עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. וורן גם התנגדה להחלטה להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים מכיוון שהיא מאמינה שצעד זה יקשה על השגת שלום במזרח התיכון.

וורן הצהירה כי היא מתנגדת לתנועת החרם נגד ישראל, אך היא יצאה נגד החוק האוסר חרמות בטענה כי יש סכנה כי יפר את חופש הביטוי. מוקדם יותר השנה וורן היתה מהדמוקרטים שהצביעו נגד "חוק חיזוק הביטחון של ארה"ב במזרח התיכון," שבין היתר מחזק את ביטחונה של ישראל ומאפשר למדינה או ממשלה מקומית למשוך את השקעותיה מגורמים המחרימים את ישראל.

בשנת 2018, הסנאטורית וורן תמכה בחוק אישור הסיוע הביטחוני לישראל, חקיקה שתמכה במימון מלא של סיוע ביטחוני לישראל, כפי שתואר בהסכם הסיוע של ארה"ב-ישראל לשנת 2016.

קמלה האריס

בעימות הקודם בסוף יוני, קיבלה הסנטורית קמלה האריס דחיפה משמעותית בסקרים אחרי שתקפה את ג'ו ביידן על מעשיו כמחוקק כלפי מדיניות השילוב של תלמידים שחורים ולבנים בבתי ספר בשנות ה-70. יותר מהכל, העימות הראה לציבור הבוחרים שלסנטורית מקליפורניה יש יכולת עמידה מול מועמדים בעלי קומה, ושיש לה את "מה שצריך" כדי להתמודד מול הנשיא טראמפ בבחירות לנשיאות.

בדומה לסגן הנשיא ביידן, הסנטורית האריס גם כן משוייכת לצידו המתון של המפלגה. בעלה הוא יהודי והיא לא פעם יצאה נגד הסכנות הטמונות באנטישמיות והדגישה את הצורך לא להיות שאננים אל מולה.

אף על פי שלא כיהנה אז בסנאט, האריס הביעה תמיכה בהסכם הגרעין עם איראן ולאחרונה אמרה שאם תיבחר לנשיאה, היא תחזיר את ארה"ב להסכם אם איראן תעמוד בתנאיו. האריס הביעה את תמיכתה במדינת ישראל ואמרה שישראל לעולם לא צריכה להיות נושא מפלגתי. היא גינתה את ההטיה האנטי-ישראלית באו"ם ונתנה חסות לחוק המתנגד להחלטת מועצת הביטחון שטענה כי ההתנחלויות הישראליות אינן חוקיות.

הסנטורית האריס תומכת בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני, והיא התנגדה לתנועת החרם נגד ישראל בטענה כי היא "מבקשת להחליש את ישראל, אך היא רק תבודד אותה ותניעה את הישראלים מביצוע פשרות המקדמות את השלום."

בשנת 2019 היא הצביעה נגד "חוק חיזוק הביטחון של ארה"ב במזרח התיכון," שבין היתר מחזק את ביטחונה של ישראל ומאפשר למדינה או ממשלה מקומית למשוך את השקעותיה מגורמים המחרימים את ישראל.

ברני סנדרס, אליזבת וורן, בטו אורורק ופיט בוטיג'ג'(צילום: AFP)

פיט בודיג'דג'

כראש עירית סאות' בנד, פיט בודיג'דג' הוא אולי אחד המועמדים המפתיעים ביותר במירוץ לנשיאות, עם גיוס תרומות מרשים ופופולריות גוברת. הוא מיקם את עצמו בין שתי המחנות, עם מדיניות פנים פרוגרסיבית אבל עם מדיניות חוץ יותר מתונה. בגלל היותו ראש עיר צעיר של עיירה בינונית במדינת אינדיאנה, אין לבודיג'דג' רקורד הצבעה, אך נראה כי הוא עושה מאמץ גדול לבנות לעצמו בסיס של הצהרות בנושאי חוץ, כולל בנושא הישראלי.

לאורך הקמפיין, הצליח בודיג'דג' לחדד באופן ברור את המסר של תמיכה אמריקאית איתנה בביטחונה של ישראל ובברית האסטרטגית בין המדינות, תוך נקיטת עמדה שהוא לא בהכרח מקבל את "סדר היום הפוליטי של ממשלת ישראל." באפריל השנה הוא מתח ביקורת על ראש הממשלה בנימין נתניהו, על דברים שפירש כנטישה של פיתרון שתי המדינות, והצהיר כי אם "ראש הממשלה ימלא את בהבטחותיו לסיפוח ההתנחלויות בגדה המערבית, הנשיא בודיג'דג' היה נוקט בצעדים להבטיח כי משלמי המיסים האמריקנים לא יסייעו לממן זאת."

הוא הצהיר כי הוא תומך בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני בטענה כי "פיתרון של שתי מדינות שמשיג את שאיפותיו הלגיטימיות של העם הפלסטינאי ועונה על צרכיה הביטחוניים של ישראל נותר הפתרון היחיד הקיים." בודיג'דג' טען כי ישראל לא צריכה להיות נושא מפלגתי וטען כי בעקבות ביקור בישראל הוא הרגיש "מוטיבציה יותר מתמיד לדאוג שארה"ב תהיה בעלת ברית."

בודיג'דג' מתח ביקורת על החלטת ממשל טראמפ להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים, אך אמר כי הוא לא יהפוך את ההחלטה אם ייבחר לנשיא. הוא גם מתח ביקורת על ההחלטה להכיר בריבונותה של ישראל ברמת הגולן בטענה כי מדובר בהחלטה "להתערב בפוליטיקה הפנים ישראלית באמצעות מדיניות אמריקאית."

בודיג'דג' הצהיר ביוני השנה כי יכנס שוב לעסקת הגרעין באיראן אם ייבחר לנשיא, בטענה שההסכם הפך את ארה"ב לבטוחה יותר וכי היציאה ממנו תרמה לחוסר היציבות במזרח התיכון. הוא הצהיר כי "אפילו עם פגמיו, עסקת איראן הייתה אולי הדבר הקרוב ביותר ל'אמנות העסקה' האמיתית," שמו של הספר המפורסם שכתב הנשיא טראמפ.