שנה חדשה, חוקי הגירה חדשים
השנה שחלפה הייתה אחת האינטנסיביות בשנים האחרונות וכללה שינויים וניסיונות שינויים מרחיקי לכת כאלה שהשפיעו לטובה וגם בצורה שלילית על המהגרים בכלל וכמובן גם עלינו. מה צפוי בשנה הקרובה?
השנה שחלפה הייתה אחת האינטנסיביות בשנים האחרונות וכללה שינויים וניסיונות שינויים מרחיקי לכת כאלה שהשפיעו לטובה וגם בצורה שלילית על המהגרים בכלל וכמובן גם עלינו, הישראלים.
אז מה היה לנו בשנה החולפת?
הגברה אינטנסיבית של האכיפה וגירוש של מאות אלפי מהגרים. זרוע האכיפה ICE של רשות ההגירה גייסה למעלה ממאה אלף עובדים חדשים שכל תפקידם הוא יציאה לשטח ולאתר מהגרים לא חוקיים ולהעבירם לגירוש מיידי. אם בעבר אדם שהסטטוס החוקי שלו פג היה יכול לשקול את צעדיו בטרם יעזוב את המדינה, כיום אנחנו נתקלים ביותר מקרים של פניות טלפוניות ודפיקות בדלת של אנשי ICE שמגיעים לעצור את אותם מהגרים או מזהירים אותם או את קרוביהם בטלפון שעליהם לעזוב את המדינה מיד.
• העברה לגירוש אוטומטית בעקבות דחיית בקשות.מדובר במבקשי ויזות עבודה, לימודים, משקיעים, דתומבקרים. למעשה מבקשים של כל סוגי הוויזות שבקשתם נדחית, מועברים לגירוש בתנאים מסוימים. יודגש כי מדובר באנשים נורמטיביים לחלוטין וגם כאלה שמבקשים להאריך ויזה שאושרה בעבר וכעת בקשתם נדחתה מסיבות כאלה ואחרות - מועברים לגירוש מידי.
• שינויי מדיניות בכל הקשור לדחיית בקשות על הסף מבלי לבקש ראיות נוספות. הנורמה הנהוגה בכל סוגי הבקשות לוויזות וגרין קארד היא במידה וחסרים פרטים בתיק או שצריך הבהרה בתיקים מסוימים, יש בקשה של הרשויות לראיות נוספות. כיום, על פי החוק החדש, במקרים מסוימים בהם חסרות ראיות, יש דחייה אוטומטית של תיקים. הדרך היחידה לפתוח את אותם תיקים מחדש היא באמצעות הגשת ערעור או הגשת התיקים מחדש. מיותר לציין כי מדובר בהוצאות רבות נוספות כמו גם אובדן הסטטוס החוקי ואילוץ לעזוב את המדינה ולנהל את ההגשה המחודשת מחוץ למדינה.
• בקשות לראיות נוספות כמעט בכל תיק. אם בעבר היה נהוג לקבל בקשה לראיות נוספות בכל תיק חמישי או שישי, כיום כמעט כל תיק מקבל בקשה כזאת. מדובר למעשה במעין ״סיבוב נוסף״ שמצריך עבודה נוספת על התיק בטרם יקבל תשובה חיובית או שלילית. יודגש כי לפעמים מדובר בעבודה רבה יותר מהתיק עצמו שגורמת לא רק לתסכול של מבקש הבקשה והוצאות נוספות אלא גם להגדלה משמעותית של סירובים לבקשות השונות. יודגש כי בשל המדיניות הזאת נפגעים גם כאלה שנחשבים מועמדים כמעט ודאיים לקבלת ויזות.
• עליה משמעותית בסירובים. כחלק ממדיניות הממשל הנוכחי להקשחת התנאים בכלל וויזות מסוג L-1 ו H-1B בפרט, ישנה עליה של לפחות עשרים אחוז במתן סירובים בויזותH-1B. אנחנו הישראלים פחות מרגישים את השינוי הדרמטי הזה בשל הכמות הקטנה של הבקשות המוגשות על ידי ישראלים מדי שנה, אבל אין ספק שהשינוי מורגש היטב בקרב מבקשים מסין ובעיקר מהודו, להם מספר המבקשים הגדול ביותר, בפרט בקרב חברות טכנולוגיה והיי טק.
• בדיקת רקע ברשתות חברתיות של כל מבקשי הוויזות בשגרירויות השונות ברחבי העולם. פרקטיקה חדשה שהחלה כבר להיות מיושמת בכל הקונסוליות האמריקאיות ברחבי העולם היא חובת דיווח של מבקשי ויזות על שמות משתמש וחשבונות ברשתות החברתיות. על המבקש לחשוף את כל שמות המשתמש שלו בכל הרשתות החברתיות. מיותר לציין כי מי שלא יעשה כן ויבחר לא לדווח או לדווח חלקית, בקשתו לויזה תישלל מיד וככל הנראה לא יוכל לקבל ויזה בעתיד עקב הסתרת מידע מהרשויות.
• עיכובים חסרי תקדים באישורי גרין קארד.מדובר בכל הקטגוריות ובפרט לבעלי יכולות מיוחדות (אומנים, יזמים, ספורטאים, וכל אחד הבולט בתחומו), מנהלים בכירים, חוקרים ופרופסורים. קבלת גרין קארד על בסיס העסקה בכל אחת מהקטגוריות השונות תלויה כמובן בכישורים וברקע של המועמדים. משך הזמן תלוי במספר גורמים, בין השאר בזמני ההליך בזמן הרלבנטי, עומס שהצטבר במשרדי ההגירה, מדיניות ספציפית וכו'. גורם נוסף ועיקרי הוא זמינות הגרין קארד על פי קטגוריה. בכל עשירי בחודש מתפרסמת באתר מחלקת המדינה האמריקאית US State Department זמינות הגרין קארד על פי קטגוריות. גם אם כל התנאים הנ״ל מתקיימים עדיין צריך לוודא שהזמינות היא מיידית על פי האתר.
בדרך כלל נאלצים להמתין הרבה יותר מהשאר מבקשים ממדינות כמו סין, הודו, מקסיקו ופיליפינים עקב כמות הבקשות שנשלחות מאותה מדינה.
בשנה האחרונה יש עיכובים יוצאי דופן דווקא בקטגוריה של המבקשים ״המובחרים״ ביותר. מדובר באנשים המוכשרים ביותר, כאלה שזכו להכרה בין לאומית בין אם זה ע״י פרסים או הישגים אחרים. שחקנים וזמרים בולטים, זוכי אוסקר וגראמי, ספורטאים מובילים. באותה קטגוריה נמצאים גם מנהלים בכירים ברילוקיישן, כמו גם פרופסורים וחוקרים מהמובילים בעולם. מדובר בקטגוריה EB-1. לאורך השנים כמעט תמיד הזמינות הייתה מידית למועמדים בקטגוריה זאת. בשנה האחרונה יש כאמור עיכובים חסרי תקדים ואותם מבקשים נאלצים להמתין בין שנה לשנתיים וזאת אחרי (!!!)אישורהבקשה.
• הקשחה חסרת תקדים במדיניות הענקת מעמד פליט לכל אותם מבקשי מקלט שנכנסו למדינה בדרך לא חוקית. הממשל הנוכחי למעשה חסם את אותם מבקשי מקלט להגיש בקשות בנסיבות הנ״ל. הנחייה נוספת לאותם מבקשים היא להגיד את בקשות המקלט מהגבול הדרומי של ארה״ב עם מקסיקו. נוצר מצב של ״עיר מבקשי מקלט״ של עשרות אלפי אנשים בטיחואנה, מקסיקו.
• ויש גם זוית חיובית שנוגעת לנו הישראלים! אחרי שנים של המתנה, פתיחת ערוץ ויזת השקעה מסוג E-2.
הויזה מאפשרת ליזמים להקים עסק בארה״ב בהשקעה יחסית נמוכה תוך עמידה בקריטריונים נוספים של העסקת עובדים ותוכנית עסקית מניחה את הדעת שמראה תחזיות רווחיות והצלחה כלכלית. הויזה מוענקת בשלב ראשון לשנתיים, בן או בת הזוג יכולים לעסוק במה שרוצים בכפוף לאישור עבודה.
הויזה מהווה פריצת דרך עבור ישראלים שכן היא לא תלויה במעסיק או במכסה שנתית והבסיס שעומד מאחוריה הוא עסקי לחלוטין. זאת אומרת במידה והמודל העסקי משכנע, ככל הנראה שגם הבקשה לויזה תשכנע, בהתווסף תנאים נוספים כמו בעלות החברה, סכום השקעה והעסקת עובדים.
ומה צפוי לנו בשנה הבאה:
• חוק שיכנס לתוקף ב15 לאוקטובר 2019, משנה את תקנות DHS בכך שהוא קובע כיצד DHS יקבע אם מהגר אינו מתאים להגירה לארצות הברית על סמך הסבירות לפיה יהפוך לנטל כלכלי על החברה והמדינה, כמפורט בחוק ההגירה והלאום. החוק פונה לרשות וההגירה האמריקאית (USCIS) ומאפשר למהגר להפקיד פיקדון שיבטיח שלא יהפוך לנטל כלכלי במסגרת בקשה לגרין קארד. הכלל גם הופך את המבקרים הזמניים, בעלי ויזות תייר למשל, שקיבלו הטבות ציבוריות מסוימות מעל לרף מסוים, כבלתי כשירים להארכת שהות ולשינוי הסטטוס.
בנוסף החוק תיקן את ההגדרה "public charge" ע״י שילוב שיקולים נוספים של תועלות ציבוריות שהתקבלו, שלדעת הממשל יבטיחו טוב יותר כי מועמדים הכפופים לחוק זה אינם מסוגלים לתמוך בעצמםץ
• הגדלת סכום ההשקעה בתיקי גרין קארד על בסיס השקעה. החל מסוף חודש נובמבר סכום ההשקעה בתיקי EB-5 יגדל מחמש מאות אלף דולר לתשע מאות אלף דולר, וממליון דולר למליון ושמונה מאות אלף דולר בהתאמה.
מדובר בבקשות לגרין קארד על בסיס השקעה בו המבקש צריך להראות שייצור לפחות עשרה מקומות עבודה לתקופה שלא תפחת משנתיים. בנוסף אותו משקיע צריך להראות את מקורות הכסף ולדאוג שסכום ההשקעה יהיה בסיכון, לפני קבלת הגרין קארד.
במקרה כזה מוענק גרין קארד מותנה למשך שנתיים שלאחריהם מגיש בקשה להסרת התנאים מהגרין קארד על ידי כך שמראה שמקומות העבודה שיצר עם ההשקעה שלו ממשיכים להתקיים למשך שניים לפחות.
• שינוי שיטת ההגרלה בנוגע לויזתH-1B. החל משנה הבאה בעלי תואר שני מאוניברסיטאות אמריקאיות ייהנו מיתרון גדול יותר, בכל מה שנוגע להגדת סיכוייהם בהגרלה. ובנוסף תחל שיטת הרשמה של מעסיקים מבעוד מועד, עוד לפני הגשת הבקשה לויזה מה שאמור לייעל את ההליך.
עו"ד שלומי אטש הנו עו"ד ובעלים של משרד הגירה מוביל במנהטן.
shlomi@atashlaw.com
