באופן רשמי קיבל בני גנץ את המנדט להרכבת הממשלה ומפלגת כחול-לבן החלה בפגישות עם נציגי סיעות הבית בניסיון לבחון את האפשרויות העומדות בפניה, אולם בשלב זה עושה רושם שהשחקנים המרכזיים בזירה הפוליטית מחכים לרגע האחרון כדי לראות מה יקרה.

ניתן היה אולי לחשוב שאחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו כשל בהרכבת הממשלה והחזיר את המנדט לנשיא ריבלין, נדע קצת יותר מהן עמדות הפתיחה של השחקנים, של המפלגות השונות ונזהה מידה של רצון טוב להתקדם לפתרון של הברוך הפוליטי אשר בו נמצאת, כך נראה, מדינת ישראל. אך המציאות שונה. הפוליטיקאים עושים מה שהם יודעים לעשות הכי טוב – שרירים.

בפני בני גנץ עומדות מספר אפשרויות אותן סקרנו כאן בשבוע שעבר, ממשלה צרה ועד כזו שמאגדת את הרוב, אך גם במרחק של שבעה ימים עמוסי מפגשים, קשה לדעת ולהבין מה יבחרו במפלגת כחול-לבן לעשות.

שאיפתו של בני גנץ לממשלה רחבה (המכונה בטעות "אחדות"), כוללת את כחול-לבן, הליכוד וישראל ביתנו, לצד מפלגות קטנות אחרות. זו אינה עולה בקנה אחד עם התחייבותו שלא לשבת עם נתניהו. האחרון מצדו, ממשיך להיאחז בקרנות המזבח ולהיתיימר לייצג את ה"גוש", קרי 55 מנדטים של מפלגות הימין והדתיים.

כל זמן שנתניהו עומד בראשות הליכוד, הברירה של גנץ היא או לוותר על הליכוד או להפר הבטחת בחירות מפורשת.

ממשלת מיעוט

ואולם, בפני בני גנץ עומדת גם אפשרות אחרת. אפשרות כזו שתאפשר לו להיכנס ללשכת ראש הממשלה, כראש ממשלה – זוהי ממשלת מיעוט.

נכון, אמנם ממשלה הנשענת על תמיכת 44 עד 52 חברי כנסת היא לא אידיאלית והסיכוי לקבלת החלטות דרמטיות ושינוי סדר עדיפויות לאומי בקנה מידה היסטורי הוא קלוש, אך יתכן ובמסגרת הפלונטר הנוכחי, זו האפשרות הטובה ביותר העומדת בפני גנץ.

גנץ יכול להקים כבר מחר ממשלה המבוססת על תמיכת כחול-לבן, העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי. 44 מנדטים. הרשימה המשותפת תדרג להתגייסות כוללת (גם של בל"ד) כדי לתמוך ולייצר רוב של 57 מול 55 (גוש הימין).

בני גנץ ובנימין נתניהו. מגששים(צילום: חיים הורנשטיין, עמית שאבי)

ממשלה שכזו תתן לבני גנץ את האפשרות לצאת סופסופ לדרך ולהתחיל לעבוד עם מה שיש. אם יעשה כן, יוכל להתחיל לקדם חקיקה לפי מידת האינטרסים של השחקנים – העברת תקציב המדינה בתמיכת החרדים (כמובן תמורת מתן משאבים והטבות למגזר). התקציב בוודאי יהיה שמרני וללא בשורות של ממש, אולם ניתן יהיה להעבירו.

ממשלה שכזאת, או בעצם כל ממשלה, קשה מאד להפיל מאחר והחוק מצריך אי-אמון קונסטרוקטיבי שכולל אישור ממשלה חלופית עם 61 חברי כנסת לפחות שיתמכו בה. ככל הנראה כרגע, זהו רוב שלא קיים עבור אף צד, וכמובן, היה והכנסת תתפזר, ממשלת גנץ היא שתהיה ממשלת המעבר עד שתקום ממשלה אחרת. במצב זה, לבני גנץ, עכשיו כבר ראש ממשלה, תהיה הזדמנות להציג כוורת חלופית (לממשלה הקיימת כיום) ולהגיע לבחירות מעמדת כח.

השאלה היא לאן יפנו בכחול-לבן. האם יפרו הבטחות בחירות בשם הבטחות עתידיות, כי בכל זאת המדינה לפני הכל, או שיפתיעו אותנו עם מממשלת שינוי. ימים יגידו.