קריאת תיגר
היועץ המשפטי בישראל החליט להגיש כתב אישום נגד נתניהו והסערות הפוליטיות מתחילות. כל הפרטים
מיד בתום מסיבת העיתונאים שקיים היועץ המשפטי, הד"ר אביחי מנדלבליט, קיים ראש הממשלה מסיבת עיתונאים, בה מסר הצהרה בסגנון "אני מאשים". הוא אמנם פתח ב"אני מאמין בשלטון החוק", אולם מיד לאחר מכן עשה ואמר הכל בהצהרתו על-מנת לקעקע את אמינות המערכת.
להצהרה זו התלוו מספר הפגנות תמיכה בראש הממשלה המאורגנות באופן רשמי על-ידי "מטה המאבק המשותף של המחנה הלאומי", אשר על-פי אתר האינטרנט שלו, הינו איחוד הגופים והפרטים שלקחו חלק בהפגנות קודמות כנגד חוסר הצדק ברדיפות הפוליטיות של מערכת אכיפת החוק כנגד ניסיונות הפללה שיטתיים של נבחרי ציבור מהימין. המטה אינו מפלגתי וקורא לכל מי שחרד לדמוקרטיה, לחירות ולציוניות להצטרף למאבק.
מטה זה ארגן את הפגנות התמיכה בנתניהו ונגד הפרקליטות בכיכר גורן בפתח תקווה ופועל ביתר שאת בשבוע האחרון כדי לעורר את הימין תוך תמיכה בנתניהו ויצירת מצג שווא, כאילו מדובר במשפט דרייפוס. במעמד מתן הצהרת נתניהו התגודדו כמה עשרות תומכים מול בית ראש הממשלה וראש הממשלה אף יצא אליהם כדי "להודות" להם על התמיכה.
ביום שישי פרסם ראש הממשלה סרטון ברשתות החברתיות בו קרא לציבור תומכיו להגיע להפגנה הגדולה שהתקיימה ביום שלישי האחרון (26 בנובמבר) תחת הכותרת "שומרים על הדמוקרטיה – עוצרים את ההפיכה השלטונית". למרות התגייסותו הפומבית של נתניהו ולשכתו, קרה הפעם משהו שלא היה בעבר – קולם של שרי הליכוד נדם.
אם עד כה היינו מורגלים בדיקלום דף המסרים של ראש הממשלה בידי שרי הליכוד, הפעם, מצאו עצמם השרים במצב בו גם הם אמרו "הגיעו מים עד נפש". להפגנה הגיעו רק מלחכי הפנכה הקבועים השרה מירי רגב וחברי הכנסת מיקי זוהר והד"ר שלמה קרעי. שאר השרים וחברי הכנסת מצאו תירוצים שונים להיעדרותם, למרות הפצרותיו של ראש הממשלה, אשר היה אמור להגיע בכבודו ובעצמו אך נמנע מכך ברגע האחרון. הטיעון הרשמי הנו כי הגעתו נדחתה מסיבות ביטחוניות ואולם מקורות יודעי דבר ידעו לומר כי הנוכחות הדלה יחסית היא שגרמה לו להימנע מלהגיע לרחבת מוזיאון תל-אביב, שם התקיימה ההפגנה.
הסערה של השבוע האחרון הובילה לקריאה שטרם שמענו כמותה במחוזות הליכוד, קריאת התיגר הרשמית של חבר הכנסת גדעון סער על מנהיגותו של נתניהו בליכוד. מבלי לתקוף את ראש הממשלה במילים בוטות, יצא סער בקריאה לקיום בחירות ליושב ראש המפלגה. לפני קצת יותר מחדש כבר הערכנו כאן כי סער הינו קורא התיגר העיקרי של ראש הממשלה (היום שאחרי מחר) ואולם לא היה ברור מתי זה יקרה. כשלונו של נתניהו להרכיב קואליציה בפעם השנייה ברציפות והשחיקה במספר המנדטים עשו את שלהם וסער, אשר בדק את השטח לפני שקרא תיגר, פנה אל הציבור בשם "הערכים הדמוקרטיים של מפלגת הליכוד". לקריאתו הצטרפו אמנם מעט מאד חברי כנסת (מיכל שיר ויואב קיש) אך, גם יושב ראש מרכז הליכוד, חבר הכנסת חיים כץ, הנמנה על מקורביו, פעל להגיע לפשרה עם נתניהו בנושא והשניים קבעו כי פריימריז לראשות המפלגה יתקיימו תוך שישה שבועות, לפני הבחירות שככל הנראה יכפו על מדינת ישראל בחודש מרץ.
גדעון סער חוטף אמנם באופן רשמי הרבה אש מצד "חבריו" אך האמת היא שמתחת לפני השטח זוכה צעדו לתמיכה. סער ככל הנראה לא ינצח את נתניהו בבחירות הללו, אולם יודע כי גם בליכוד ישנם חברים רבים אשר חושבים כי הגיעו מים עד נפש וכי עם כל הכבוד לראש הממשלה, יש לקיים בחירות, כחלק מההליך הדמוקרטי התקין.
ניהול מאבקו של נתניהו ומלחמתו ראש בראש בגורמי אכיפת החוק, יצרו מצב בו לראשונה ראש הרשות המבצעת פועל בגלוי ובאופן ברור כדי לפורר את אמינות הרשות המחוקקת. למאבק זה יש מחיר – מצד אחד נדמה כי אפילו הרחוב התייאש מכך. מספרם הדל של המפגינים בהפגנות התמיכה בנתניהו, העדר הפוליטיקאים, גם ממפלגת הליכוד וגם מ"השותפים הטבעיים" אשר קולם נדם, מעידים יותר מכל כי גם בציבור הרחב אין למעשיו של נתניהו לגיטימציה אמיתית. גם בליכוד ישנם רבים החושבים כי הגיעו מים עד נפש ואולם חוששים לומר זאת באופן גלוי ואולם שתיקתם מעידה יותר מכל על העובדה שהם חולקים על דרכו של ראש הממשלה ורק חששם מנקמת הבוחרים בפריימריס מונעת מהם לצאת כנגד מה שקורה בתקופה האחרונה. סער אולי לא ינצח בבחירות הקרובות מול נתניהו, אבל אם יורשה לי להעריך, הוא יהיה האיש שיעמוד בראשות הליכוד בעתיד. גם בגלל שגילה אופי וגם בגלל הדרך בה הוא עשה זאת. סער הוא פוליטיקאי חד, אשר בדיוק כמו רבו נתניהו, בודק את השטח פני שהוא פועל ויודע מה הוא עושה. ההימור שלקח בסיבוב הנוכחי ממצב אותו בעמדת מנהיגות, לעומת שאר המועמדים בעיני עצמם, ומגדיל את כוחו בליכוד בטווח הארוך.
נמשיך לעקוב ולעדכן.
Kobi.cohen@gmail.com