אומת הסטארטאפ קוראת לכם
המועצה הישראלית להשכלה גבוהה מחזרת אחר סטודנטים בינלאומיים ומובילה שינויים דרמטיים בקמפוסים בכדי להתאים עבורם את התנאים והלימודים. השבוע הם השיקו בניו יורק את התכנית הרשמית
ישראל ידועה ברחבי העולם כמדינה משכילה. אומת הסטארטאפ-ניישן שמספקת לעולם חדשנות ומידע. ועדיין, התדמית המבוססת הזו לא הצליחה להוביל למוסדות האקדמיים בישראל סטודנטים בינלאומיים שמאמינים בהשכלה הגבוהה הישראלית.
זאת על רקע אתגרים לא פשוטים שיש למוסדות האקדמיה הישראליים מבית. בשנה שעברה פורסם כי לראשונה מזה שני עשורים, נרשמה ירידה במספר הסטודנטים בישראל.
השבוע הגיעה פרופ׳ יפה זילברשץ, יו״ר הועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה לארה״ב בתקווה לשתול זרעים ראשונים של שינוי. בראיון ל׳ידיעות אמריקה׳, היא מתארת את המאמצים לחזק את האקדמיה הישראלית מכאן: ״יצאנו במבצע לאומי בשיתוף גורמים רבים וכל המוסדות האקדמיים בישראל בקריאה להפוך את המדינה למדינת ׳יעד לידע׳. Brain gain. אנחנו כאן כדי להציע לסטודנטים מקומיים לגעת במצוינות הישראלית״, היא מסבירה. ״בארץ סיפקנו משאבים למוסדות האקדמיים בכדי לכונן משרדים מסודרים ומנגנונים שיקלו על הגעת הסטודנטים. מטפסים באנגלית ועד עזרה בתמיכה לימודית, דיור ובילויים אפילו. כל מה שצריך סטודנט זר במקום לא מוכר. יש לנו היום משרדים, אסטרטגיה ויכולת. כמובן יש הרבה מאוד היערכות, תרגום קורסים ותכניות לימוד באנגלית. כיום ישנן 23 תכניות לתואר ראשון ויותר ממאה תכניות לתואר שני. כל אלו עוד נעשו עוד לפני שהגענו לכאן השבוע״.
בשנים האחרונות מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל אינה מצליחה להגדיל את מספר הסטודנטים, למרות מאמצי המל"ג. ישראל נחשבת אחת המדינות המשכילות ב–OECD, אך מספר הסטודנטים בה יורד והולך. אם המגמה תימשך, גם שיעור המשכילים באוכלוסייה יירד.
בישראל, 85% מהאוכלוסייה בגילאי 25-64 סיימו השכלה גבוהה, זאת בהשוואה לממוצע ה-OECD שעומד על 76% בלבד. מדינת ישראל מוציאה 6.5% מהתמ"ג על חינוך והשכלה, מתוכם 1.6% על השכלה גבוהה – מעט מעל ממוצע ה-OECD אשר עומד על 1.5% מהתמ"ג.
פרופ׳ זילברשץ נכנסה לתפקיד בכדי להוביל שינוי מגמה ולממש את הפוטנציאל הגדול שמאחורי המוסדות האקדמיים בישראל. כיו״ר הועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה היא אמונה על תכנון אסטרטגית מערכת ההשכלה הגבוהה ותקצובה. זילברשץ, פרופסור למשפטים, הגיעה לתפקיד אחרי שנים כמשנה לנשיא אוניברסיטת בר אילן. ״הבאתי הרבה מאוד ניסיון, וחזון שקשור לפיתוח המדעים בעידן החדש״, היא מספרת.
״הרגשתי זכות גדולה לקחת את התפקיד הזה. השר לשעבר נפתלי בנט, שמינה אותי כשכיהן כשר החינוך, חשב שראיית האקדמיה שלי נכונה וצופה פני עתיד. רציתי להשפיע על מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, מערכת ייחודית גם ביכולות וגם במבנה שלה. להבדיל ממערכות חינוך אחרות, היא מתוקצבת שש שנים קדימה מה שמאפשר לנו לעשות תוכניות ארוכות טווח״.
פרופ' זילברשץ. השבוע בניו יורק
כמו ברחבי העולם, ההשכלה הגבוהה נפגעה במידה מסוימת מעידן האינטרנט. ״חשוב להבין שעידן האינטרנט והמידע הזמין משפיע על אלמנטים רבים בחיינו, כמו גם על מערכת ההשכלה הגבוהה״, היא מודה. ״זה ניכר בהרבה מאוד תחומים, בתחום ההוראה, בהינתן שידע רב נמצא היום בנגישות קלה ואנשים יכולים להשיג ידע, עלינו לצאת מנקודת הנחה שיש ללמד באופן שונה״.
ההבנה שיש צורך בשינוי הובילה את המועצה הישראלית להשכלה גבוהה לעשות שינויים מרחיקי לכת, בעיקר עבור מוסדות שמרניים כל כך. ״אנחנו מפעילים שיטת לימוד דיגיטלית חדישה עם חברה שפותחה בהארוורד ועובדת עם מוסדות מרחבי העולם. הצטרפנו לפרויקט שלהם לקורסים דיגיטליים מתקדמים שמאפשרים לאנשים להיפתח למוסדות שלנו וללמוד קורסים גם אם הם יושבים בצבא או הם חרדים או אולי חיים בארה״ב. אפשר ליהנות מקורסים מהמוסדות הישראלים הטובים וחלקם של אותם קורסים אף יזכו את מי שיעבור אותם בנקודות לתואר ובהמשך יוכלו להגיע לישראל וללמוד״.
מסורת משתנה
ההתמודדות של העולם המודרני עם השכלה גבוהה הכרחי: ״אנחנו הפכנו את הקמפוסים שלנו להרבה יותר אקטיבים. בכל האוניברסיטאות קמו מרכזי חדשנות אשר מאפשרים לסטודנטים ללמוד קורסים שבהם הרעיונות שלהם מקבלים תמיכה מאוד גדולה עוד בעת שהותם בקמפוס. אנחנו גם עובדים מאוד קשה במה שמכונה למידה משלבת התנסות, כזו שתאפשר לסטודנטים לטעום גם מהסטארטאפ ניישן בזמן הלימודים״.
זילברשץ מודה שיש הכרח בחיבור התדמיתי והמעשי שבין הרקורד של ישראל כמדינת היזמים לבין ההשכלה שהיא מספקת. ״אנחנו שמים היום דגש גדול על התרבות הישראלית וגם לרצון להכיר את העולם הישראלי מחוץ לכותלי האוניברסיטה.אנחנו משקיעים בנגישות לעולם הטכנולוגי בתוך כותלי האוניברסיטה והיכרות מחוצה לה. אנחנו מבינים שבעולם המודרני חייבים לאפשר זרימה של ידע והשפעה של העולם האקדמי על העולם החיצון ושל העולם החיצון על האקדמיה. סטודנט מגיע אלינו לקמפוס דינמי חדשני שמתכתב עם איכות אקדמית מעולה ומצד שני עם הסטארטאפ ניישן, על כל מרכיביו״.
מובילים סטודנטים מאמריקה לישראל
מתוך 34 מדינות ה-oecd, למוסדות האקדמיה של מדינת ישראל הגיעו מעט מאוד סטודנטים מרחבי העולם. אם הממוצע של סטודנטים בינלאומיים במוסדות אקדמיים של כל אחת מהמדינות הללו עומד על שישה אחוז, בישראל מדובר באחוז וחצי בלבד. ״עכשיו כשאנחנו כבר יודעים מה הערך המוסף שלנו, אנחנו יודעים מה להציע לסטודנטים מארה״ב״, מסבירה זילברשץ. ״כמובן שבנוסף ליתרונות המקצועיים, הרבה יותר זול ללמוד בישראל מאשר בארה״ב״, היא מזכירה. ״גילינו שיש הרבה בורות בנוגע למוסדות הישראלים. רבים לא יודעים אם המוסדות האקדמיים בישראל עומדים בשורה אחת עם מוסדות העילית, האייבי ליג, ולכן הדבר הנכון כרגע הוא היכרות עם המערכת שלנו ולהסביר למקומיים שזה מקום אדיר עם פוטנציאל אדיר״.
השבוע זה בדיוק מה שעשתה זילברשץ: ״אנחנו כאן כדי להיפגש עם גורמי מקצוע בממשל המדיני והפדראלי, עם אגודות הידידים של המוסדות האקדמיים בארץ והקונסוליות הישראליות, בתקווה שיעזרו לנו להעביר את המסרים האלו. אנחנו לא יכולים לשבת מעבר לאוקיינוס מבלי שגורמים כאן יצטרפו אלינו. כולם פותחים לנו שערים ועוזרים לנו להיפגש עם הקודקודים של כל הגורמים הללו, מנסים לאתר את הדרך הטובה לדברר את המידע לסטודנטים, הורים של סטודנטים ואנשי סגל במוסדות השונים.
בימים האחרונים פעלה הקונסוליה הישראלית בניו יורק לקדם שיתופי פעולה בין ישראל לארה"ב בקרב מוסדות אקדמיים וכעת מקדמת את תכנית המועצה להשכלה גבוהה (מל״ג)- STUDY IN ISRAEL, התכנית הרשמית לעידוד סטודנטים ומדענים בינלאומיים להגיע ללמוד ולחקור במוסדות אקדמיים ישראלים. בהשקת היוזמה בארה"ב, מבקש המל״ג להעלות את המודעות למערכת ההשכלה הגבוהה המצוינת של ישראל וההזדמנויות הקיימות לסטודנטים אמריקאים ללמוד במוסדות אקדמיים ישראלים, כמו גם לקדם את שיתוף הפעולה האקדמי בין אוניברסיטאות ישראליות ואמריקאיות.
פרופ' יפה זילברשץ ערכה סיור באוניברסיטת פרינסטון, נפגשה עם סגנית המזכירה להשכלה גבוהה בניו ג׳רזי, דיאנה גונזלס, ועם ארבעת מוסדות האקדמיה הגדולים בג'רזי (, Rutgers Princeton, Stockton, NJIT, and Rowan). בנוסף, נפגשה עם הנהלת האוניברסיטאות של מדינת ניו יורק (SUNY). עוד במהלך ביקורה, הובילה פרופ׳ זילברשץ פורום עסקים בשיתוף בנק לאומי USA ונפגשה עם עמותות הידידים של האוניברסיטאות המובילות בישראל וארגוני סטודנטים.
במסגרת עבודתם עם חברת מיתוג מקומית, הבינו במועצה להשכלה גבוהה שבכדי להוביל סטודנטים בינלאומיים לישראל יש לשלב את התרבות הישראלית בחוויה הלימודית: ״אנחנו מודעים לכך שסטודנטים שמגיעים בעצם מגיעים למדינת ישראל וחלק מהמטרה שלנו בהגעה שלהם לחשוף אותם לתרבות המקומית והיהודית. סטודנטים שיגיעו יבקרו באתרים היסטוריים, ארץ התנ״ך. הערים שבהן ממוקמים הקמפוסים הן חוויתיות ומושכות תיירים ומעבר לסטארטאפ ניישן יש אפשרות לקבל חוויה ישראלית יהודית, חוויה במובן היסטורי אבל גם לחזות בגיוון המדהים שיש במדינה הזו של יהודים, ערבים, חילונים, חרדים״.
פרטים נוספים ב: studyinisrael.com
פרופ' יפה זילברשץ.
מומלצים
