הגירה בימי קורונה
מדיניות ההגירה של ארה"ב בימים אלו מסובכת מאי פעם. המציאות הופכת לקשה אפילו יותר בימי קורונה אלו. מה חשוב לדעת על השינויים האחרונים? כל הפרטים
בימינו, כשאי הוודאות מכתיב את הקצב ואין אנו יודעים מה יוליד מחר, הבעיה מחלחלת גם לתחום ההגירה, תחום שמימילא אפוף אי וודאות וחששות שלעצמו.
בין הצעדים הראשונים עליו החליט הנשיא טראמפ כשלקח את נושא וירוס הקורונה לידיו, היה סגירה מידית של גבולות ארה״ב לבאים מאירופה, מהמזרח הרחוק וממקומות נוספים לאזרחי כל העולם פרט לאזרחים אמריקאים ומחזיקי גרין קארד. במילים אחרות, שערי המדינה ננעלו גם בפני מחזיקי ויזות שמגיעים מהאיזורים הנ״ל. יודגש כי מדובר במגבלות שחלות כלפי בעלי כל סוגי הויזה לרבות ויזות עבודה או השקעה, ובלבד שהגיעו מאותן מדינות אסורות.
רבים מלקוחותי שואלים אותי לגבי ההליך שלהם. האם יושפע מהמצב החדש? האם יואט? האם יתבטל? התשובה היא נכון לכתיבת שורות אלה היא לא. כלומר תיקים שמתנהלים ימשיכו להתנהל, תיקים חדשים ממשיכים להיות מוגשים במתכונתם הרגילה ואף בהליך מהיר בתיקים מסויימים ולא ניכרת השפעה של המצב נכון לעכשיו.
מה שכן השתנה ממש בשעות האחרונות הוא ביטול מידי של כל הפגישות האישיות במשרדי ההגירה. הכוונה היא לראיונות לקבלת גרין קארד, ראיונות לאזרחות, פגישות למתן טביעות אצבע, פגישות למתן אישורי יציאה וכו׳ מתבטלות לאלתר ויקבעו במועד מאוחר יותר. הביטול נכנס לתוקף בשמונה עשר לחודש מרץ וימשך נכון לעכשיו עד לאחד באפריל.
גם בתי המשפט כבר ביטלו את הישיבות המתוכננות לזמן הקרוב ויקבעו מועדי ישיבות לתיקים המתנהלים בבתי משפט להגירה וענינים פדרליים במועד מאוחר יותר.
הקונסוליות האמריקאיות ברחבי העולם ובכללם בירושלים ובתל אביב צימצמו את פעילותם לפגישות חירום בלבד וזאת החל מהשישה עשר במרץ ועד להודעה חדשה.
עונת ה H-1B
בתוך כל ההמולה הזאת סביב נגיף הקורונה, כמעט ונשכחה ויזת העבודה הפופולרית הלא היא ה H-1Bשכן כיום אנו נמצאים בשיאה של ״עונת ההגשה״ שהשנה עוד יותר קריטית משנים קודמות כפי שיפורט להלן. הויזה המוכרת ביותר בקרב מבקשי העבודה בארה"ב, עוברת שינויים דרמטיים בימים אלו, בשיטה ומועד ההגשה.
עד כה, מועד הגשת הויזה היה חודש אפריל, ושיטת ההגשה היתה איסוף החומרים, כתיבת הטיעונים המשפטיים ותשלום האגרות - כלומר הגשה מלאה לכל דבר ועניין. במידה והבקשה עוברת בהצלחה את שלב ההגרלה אז היתה גם נבדקת ובמידה ולא, היתה מוחזרת במלואה למגיש הבקשה יחד עם האגרות וכל המסמכים הנלווים.
מהיום, מעסיקים יצטרכו לפתוח חשבון באתר רשות ההגירה ולהרשם להגרלה. ההרשמה להגרלה תתאפשר במהלך חודש מרץ ותערך בין הנרשמים באתר. רק מי ש"יזכה בהגרלה" יוכל להגיש את הבקשה עצמה לויזה כולל אגרות ושאר הדרישות ויקבל 90 ימים לשם כך. תוצאות ההגרלה יפורסמו ב 31 במרץ.
ויזת H-1B הנחשבת כיום לפופולרית מאוד בקרב עובדים ומעסיקים בשל האורך שלה (שש שנים), והגמישות היחסית במעבר בין מעסיקים, מתאימה למועמדים בעלי תואר ראשון ומעלה המגיעים לארה״ב על מנת לעבוד עבור מעסיק מסוים, הוא גם מגיש הבקשה. הדרישה הבסיסית מאותם עובדים היא שתהיה להם רמת מומחיות מקצועית ספציפית ברמה גבוהה - "Specialty Occupations".
רמת המומחיות באה לגידי ביטוי בעיקר על ידי תואר ראשון שצריך להתאים למקצוע הנדרש.
בכל שנה ישנה מכסה של 65,000 ויזות לבעלי תואר ראשון ומכסה נוספת של 20,000 לבעלי תואר שני ומעתה שהושג במוסדות אמריקאים. בשנים האחרונות יש דרישה של פי שלושה או ארבעה מגישי בקשות ולכן הרשויות הנהיגו הגרלה בין כל המועמדים שהגישות את הבקשות. כאשר הויזה מאושרת, תחילת העבודה תהיה באוקטובר באותה שנה.
שינוי נוסף שיכנס לתוקף החל מהשנה נוגע לבעלי תואר שני ומעלה שהושגו במוסדות אמריקאים. עד השנה הכלל היה שבעלי התואר השני, להם היתה מכסה מיוחדת של 20,000 ויזות, היו מוגרלים בינם לבין עצמם ומי שלא נבחר מעבר למכסה זו היה מועבר להתמודד בהגרלה עם מאות אלפי המועמדים ״הרגילים״ בעלי התואר הראשון. החל מהשנה כולם כולל בעלי התואר השני מוגרלים ביחד במסגרת המכסה של 65,000 הויזות, רק לאחר מכן בעלי התואר השני שלא זכו יעברו הלאה להגרלה האקסקלוסיבית של 20,000 ויזות נוספות, ובכך למעשה יגדילו את סיכוייהם לזכות.
חשוב לציין, כי ישנם עובדים מסויימים שאינם נכנסים תחת המכסה ואלו שייכים בדרך כלל לעמותות שאינן למטרות רווח או למוסדות לההשכלה או מחקר מוגדרים. אותם עובדים יכולים להגיש בקשה לויזה מבלי להזדקק למכסה ולמועדים שצויינו לעיל.
ויזת H-1B תקפה לשלוש שנים עם אפשרות הארכה לשלוש שנים נוספות. ישנם מקרים ספציפיים בהם ניתן להאריך את האשרה מעבר לשש שנים, בהם העובד נמצא בתהליך מקביל של קבלת גרין קארד.
חלופה לתואר אקדמי
הדרישה היא לתואר אמריקאי או לתואר מכל מקום אחר בעולם ובלבד שיהיה שווה ערך לתואר האמריקאי. הבחינה וההשוואה של התארים נעשית על ידי מומחים מקומיים שכותבים חוות דעת בנושא - Academic Evaluation. ישנה אפשרות לקבלת הויזה גם ללא תואר או לבעלי תואר חלקי וזאת על ידי הצגת נסיון עבודה רלבנטי בתחום המדובר. בדרך כלל שנת עבודה שוות ערך לעשר נקודות זכות במוסד אקדמאי מוכר, כך שאדם ללא אף נקודת זכות אקדמאית צריך להראות בערך שתיים עשרה שנות נסיון תעסוקתי. הבחינה וחוות הדעת ניתנת על ידי אותם מומחים שבוחנים את התארים הזרים.
קביעת רמת המומחיות
ישנם מספר קריטריונים חלופיים בחוק לקביעת רמת המומחיות הנדרשת לקבלת הויזה -
א. דרישת הסף המינימלית למקצוע מסויים הוא תואר ראשון או תואר מתקדם יותר.
ב. מקובל בתעשייה שבנדון להעסיק עובדים בעלי תואר.
ג. המעסיק הספציפי דורש עובדים עם תואר לתפקיד המדובר.
ד. אופי העבודה הספציפית הוא כל כך מיוחד ומורכב לביצוע שרק אדם בעל ידע שנרכש על ידי לימוד תואר יכול לבצע.
על פי החוק הדרישה היא להוכיח אחד הפרמטרים על מנת לקבל את האשרה. בפועל זה לא תמיד קורה ונדרשת הוכחה של יותר מקריטריון אחד.
האותיות הקטנות
את הבקשה מגישים בארה״ב כשהעובד המיועד יכול להיות בארה"ב או להמתין בישראל. דרך נוספת היא להגיש את הבקשה בארה״ב וברגע שהבקשה מאושרת, לגשת לשגרירות האמריקאית בתל אביב, לעבור ראיון קצר ולקבל את הויזה. לאחר קבלת הויזה העובד יכול להגיע לארה״ב כעשרה ימים לפני תחילת העבודה - בראשון לאוקטובר. משך התהליך הממוצע של אישור בקשת האשרה הוא בערך בין שלושה לארבעה חודשים. התהליך יכול להתארך במידה ויש דרישה לראיות נוספות מצד רשויות ההגירה, אולם ישנה גם אפשרות לתהליך מזורז שמסתכם במספר שבועות – נכון לעכשיו ההליך המהיר מושהה השנה עד להודעה חדשה.
בני זוג וילדים מתחת לגיל 21 של מחזיקי H-1B זכאים לאשרה שנקראת H-4. בני המשפחה אינם רשאים לעבוד אך רשאים לשהות בארה״ב וללמוד (בלי ויזת סטודנט). כמובן שאותם בני משפחה יכולים לבקש כל ויזה אחרת, כולל H-1B, אם ימצאו מעסיק שיעמוד בדרישות ויעמדו בהן בעצמם.
בשנה שעברה הגישו בקשות לויזה 190,098 מועמדים (ירידה של כ4.5 אחוזים מהשנה הקודמת), מתוכם 95,885 בעלי תואר שני ומעלה והיתרה - 94,213 בעלי תואר ראשון. מדובר בסיכוי של כ-45% "זכיה" המקנה אפשרות בדיקה של מגיש הבקשה על ידי הרשויות. ברור כי לבעלי התואר המתקדם יותר היה יתרון על פני בעלי התואר הראשון, ונראה כי יתרון זה יגבר על פי השיטה החדשה.
מעניין יהיה לראות כמה בקשות יוגשו השנה, ואף יותר מכך, האם הרשויות יתחשבו במצב חסר התקדים הזה, ויעניקו הקלות מסויימות או לפחות יראו גמישות מסויימת במועדים, במכסות או בכל דבר אחר שיוכל להקל על המצוקות הטבעיות במקצת.
הכותב הנו עו״ד שלומי אטש מומחה לדיני הגירה ובעל משרד עורכי דין במנהטן, ניו יורק.
www.atashlaw.com
