זמנך עבר
מהרגע שבני גנץ פירק את כחול לבן והחל לנהל משא ומתן לממשלת חרום נדמה ששום דבר לא בוער. האם זו באמת התמונה האמיתית?
הפוליטיקה הישראלית מזמנת לנו הפתעות חדשות לבקרים. עד לפני שבועיים שרתה היסטריה רבתי שחלחלה מראש הממשלה, דרך התקשורת לטובת הקמת ממשלת "חרום", אך מהרגע שבני גנץ פירק את כחול לבן והחל לנהל משא ומתן לממשלת חרום נדמה ששום דבר לא בוער!
שבועיים חלפו מאז פירק בני גנץ את השותפות עם יאיר לפיד ובוגי יעלון. ביום שני הקרוב יסתיים המנדט שניתן לבני גנץ להקים ממשלה. הנה עברו 28 ימים והטירון הפוליטי הצליח להרוס בימים ספורים את כל מה שעמל עבורו משך שנה שלמה.
ספק אם נשיא המדינה ייתן לגנץ ארכה. אם כבר, סיכוי גבוה שבנימין נתניהו יקבל את המנדט וירכיב ממשלה. ואולם, כלל לא בטוח שנתניהו יבקש את המנדט. במצב הנוכחי, אני נוטה להאמין כי בנימין נתניהו יעדיף לגרור את מדינת ישראל לסבב בחירות רביעי.
המשא ומתן על ממשלת ה"חרום" או "אחדות" החל מלכתחילה ברגל שמאל – במקום לקבוע מראש כמו שהיה צריך את קוי היסוד המוסמכים לתקופת החרום המוגדרת מראש - שממשלת החרום (אם היא באמת חרום. דבר שלא קיים באף מדינה אחרת, כי בעקרון יש ממשלה אז בשביל מה צריך ממשלת "חרום"?!) עם 12-14 שרים (ללא שיקול פוליטי, רק שיקולים ענייניים) וחלוקה ממוקדת של העבודה בין שתי המפלגות, נוהל משא ומתן על ממשלה "פריטטית" (שוויונית) בת 34 שרים בה לנתניהו יש רוב מובהק בקואליציה (כלומר בכנסת) בזכות ה"בלוק" עם החרדים בעוד שנגץ מגיע עם 17 חברי כנסת בלבד.
אותו משא ומתן תקוע מאחר ובכל פעם הכניסו נציגי הליכוד עוד ועוד תנאים (!) לגנץ, וביניהם חוק הסיפוח, השארת משפחת נתניהו במעון ראש הממשלה בבלפור גם לאחר תום תקופת הרוטציה וכדומה. ואולם, המשא ומתן שהיה כמעט סגור פוצץ אור ליום שני לאחר שראש הממשלה החליט להוסיף שינוי לסעיף הנוגע לוועדה למינוי שופטים.
נתניהו החליט כי הוא רוצה לשנות את החוק הקיים משנת 1953 כדי לקבוע כי מי שיקבע את כינוסי הוועדה למינוי שופטים תהיה מפלגת הליכוד (קרי נתניהו) ולא שר המשפטים, העומד בראשות הוועדה. להזכיר לציבור הקוראים כי תיק המשפטים מיועד היה להימסר לאבי ניסנקורן מכחול לבן, בעוד שכנגד ראש הממשלה ניצבים שלושה כתבי אישום בפרשות תיקי 1000, 2000 ו-4000. כלומר, ראש הממשלה, הנאשם בפלילים, מבקש להפעיל מנוף לחץ על הרשות השופטת דרך שליטה במנגנון מינוי השופטים.
אור ליום רביעי, ערב פסח, המשא ומתן הופסק וקשה לדעת האם יתחדש. החול בשעונו של גנץ אוזל. ביום שני הקרוב, ה-13 באפריל יפקע המנדט שניתן לו וככל הנראה שנשיא המדינה לא ייתן לו ארכה מן הטעמים שכאשר קיבל גנץ את המנדט היו לו 61 ממליצים (שכיום עומדים על 17 בלבד) וכן הוא ממליץ על ממשלה בראשות נתניהו ולא על ממשלה בראשותו.
קשה להעריך האם הנשיא יעביר את המנדט לראש הממשלה נתניהו או שיעביר את ההכרעה לכנסת ישראל למשך 21 ימים, אשר לאחריהם, במידה ולא תושבע ממשלה, תיגרר שוב מדינת ישראל למערכת בחירות.
עבור נתניהו, המצב אידיאלי. הוא ראש הממשלה בפועל גם כרגע. אין לו רוב, אולם גם אין רוב להפלתו. משבר הקורונה מנפק לו זמן מסך רב אותו הוא יודע לנצל היטב להעברת מסרי הפחדה לציבור וחיזוק מעמדו האישי, כאשר בפועל אין מדיניות - המדינה בברדק ומערכת הבריאות שלנו ממשיכה לתפקד בזכות העובדה שהצוותים הרפואיים המדהימים שלנו התרגלו לעבוד בחוסר. נכון לעכשיו, המצב מגדיל את אמון הציבור בנתניהו כבעל הניסיון לנהל את המשבר. ואולם, פוליטיקה היא עסק נזיל ביותר. כרגע הסקרים מחמיאים לנתניהו, ולאחר שהצליח לרסק את המחנה הנגדי, דרך פיצול כחול לבן וריסוק כמעט סופי של מפלגת העבודה שזחילת שאריות מפלגת העבודה – עמיר פרץ ואיציק שמולי ממשיכה את גסיסתה האיטית והמכוערת; אבל המצב גם יכול להשתנות. מספר המובטלים מאמיר, המשק נכנס למיתון וקשה להעריך את תראה שביעות הרצון מנתניהו בעוד חודש, שלא לדבר על ארבעה-חמישה חודשים.
גנץ לא יקבל צ'אנס נוסף מהציבור ונדמה שכרגע מחנה השמאל-מרכז מרוסק לרסיסים ואולם גם בו ישנם מספר שחקנים שעשויים להרוויח מהמצב. יאיר לפיד הופך לתקווה של חלק די גדול מאנשי המחנה, לאחר שהוכיח כי הוא מתבגר בפוליטיקה. הוא אמנם נשאר יהיר וטרם השכיל להבין כי המרכז הוא החלק הכי פריך בפוליטיקה, אבל הוא היחיד שכרגע מהווה אופוזיציה לנתניהו ויתכן ומתנגדי נתניהו, או לפחות חלקם ילכו אחריו.
אמרו על בני גנץ שהוא בחור טוב. אני בטוח שהוא בחור טוב שבא בידיים נקיות למשא ומתן. אולם כאשר אתה מגיע בתום לב, דרישותייך צריכות להיות מוכנות מראש. אין מקום בממשלת "חרום" למשא ומתן על עקרונות מעבר לעקרונות יסוד. ברגע שפרק את כחול לבן והחל לנהל משא ומתן עם נתניהו על גודל הממשלה ועל העקרונות מעבר לניהול משבר הקורונה, הוא נפל לבור שכרה לו נתניהו, וכך הוא נותר קירח מכאן (ללא מחנה תומכים) ומכאן (ככל הנראה יוותר חבר כנסת, או לכל היותר שר שלא ירשם בדפי ההיסטוריה בגלל הרפורמות שהחיל במשרדו). אתה לא יכול להכיל חוקי "Fair play" במשחק כדורגל שכונתי, כאשר מי שמולך משחק מלוכלך וללא כללים - אז או שתהיה מוכן להתלכלך, או שתפסיד. וזה מה שקרה לבני גנץ.
בהזדמנות זו, אבקש לאחל לקהל קוראיי ולכל בית ישראל חג חרות (למרות הקורונה) שמח. רק בריאות!
נתניהו וגנץ. בדרך לאחדות?
מומלצים
