גבולות חסומים.

מקומות ציבוריים סגורים לקהל.

מדינות ידידותיות זו לזו - מופרדות בעל כורחן.

חברים ושכנים נאלצים להתבודד.

זקנים ומבוגרים נדרשים שלא להתראות עם הדור הצעיר,למען ביטחונם האישי.

חיבוק ולחיצת יד - אסורים.

זהו "מרחב" עולמנו עכשיו. עולם בבידוד.

יחד עם זאת אנו חשים ביתר שאת את הרצון למנוע מאנשים את תחושת הבדידות. ההבנה כי אנו כאן האחד בשביל השני מתחזקת. הערבות ההדדית מחויבת המציאות כי אנו שומרים ודואגים זה לזה.

אמנם נדרש מאתנו להיות בבידוד פיזי זה מזה, אך בעולם היהודי אף לא אחד מאתנו אמור להרגיש בודד.

עם ישראל כולו מפגין יכולת מופלאה להתגייס למען החלשים ולהתאחד רוחנית במקום בו האחדות הפיזית איננה אפשרית-הקהילה הינה נשמת אפו של העם היהודי ויחד עם זאת, הקהילהמשנה פניה.

בשעה קשה זו אני מזמינה את כולנו לעשות רגע חושבים!

אנו בתקופה לא פשוטה שבה האנושות כולה נמצאת תחת איום קיומי.יחד עם זאת, הקהילה היהודית העולמית, תמשיך לשגשג בדרכים חדשות מכיוון שאנו יודעים שגם התלאות הללו תעבורנה. מאמץ משולב של ממשלות, רופאים ומדענים יעצור ויביס את המגיפה, ובסופו של דבר,החיים יחזרו למסלולם. עם זאת, גם כאשר הגבולות ייפתחו מחדש ומטוסים ימריאו שוב,והמרכזים הפיזיים של חיי הקהילה שלנו ישובו לחיים, חשוב שנזכור את התובנות שאנו למדים בתקופה זו.

(Photo: AFP)

זו הזדמנות והזמנה להתבונן מחדש ביסודות הקיום האנושי, וביסודות הקיום הלאומי. אם תרצו, בשפת הזום החדשה- "זום אין" ו"זום אאוט". יש כאן תנועה משלבת בין קרבה, מיקוד וצמצום לבין הרחקה, הרחבה ותמונה גדולה. דווקא הצמצום מזמן הרחבה.

במשך שנים,נסחפנו לכיוונים שונים ומנוגדים בגלל התקוטטויות פוליטיות, קוצר ראייה, חוסר רצון להקשיב לדעה אחרת, והתרוקנות הדרגתית של מושג הזהות היהודית מתוכן ממשי מוסכם.

אחד הדברים החשובים שלמדנו מהקורונה הוא שאפשר להיות רחוקים, אך מאד קרובים. הקשר שלנו בימים אלה עם קרובים ואהובים, לא נמדד בקרבה הפיזית. אנו חופשיים לפתח מערכות יחסים עם מי שחשוב לנו גם אם הוא רחוק מאתנו.

במסכת אבות (פרק ה, ה), מונה המשנה עשרה ניסים שהיו בזמן בית שני. אחד מהם מיוחד במינו:

"עומדים צפופים ומשתחווים רווחים"- כאשר בני ישראל היו עולים ובאים לבית המקדש בשלושת הרגלים, הייתה בו צפיפות כה גדולה, עד שהיו נדחקים זה בזה ורגלי האנשים היו נטולות מן הארץ ונותרות באוויר. כלומר, הדוחק היה כה רב שאם מישהו היה נאחז בחבריו שמצדדיו ומתרומם, הוא היה נשאר מנותק מן הרצפה ונותר באוויר, דחוס בין חבריו. למרות זאת, כשהגיעה העת להשתחוות לה', נעשה נס והיה כל אחד יכול להשתחוות ללא כל דוחק, והיה נוצר רווח של ארבע אמות (כשני מטר!) בין כל אחד ואחד, כדי שיהיה לאדם את המרחב הדרוש לו, לצורך עבודת הלב הפרטית שלו מול ריבונו של עולם ברגע של השתחוויה.

והנה עתה, לנגד עיננו, אנו נצבים בפני הזדמנות יוצאת דופן, נס עצום-

עומדים כל אחד במקומו רווחים (2 מטר!) ומשתחווים צפופים, משמע, מתפללים "צפופים" - בלב אחד.

אותו לב יהודי המחבר ביננו חייב להמשיך ולהתחזק גם בימים טרופים אלו וגם לאחר "ימי הקורונה".

זהו ה"זום אין"המקרב, שחייב להתחזק בתוכנו.

אם נתרחק, במבט "זום אאוט", ונתבונן על עצמנו כאומה,הרי ששליחותו של עם ישראל היא להביא בשורה לעולם. לחזק את האופטימיות, האמונה והאחווה של כלל האנושות.

גורל הקורונה מזמן לנו אחדות של ייעוד. בעולם כה שברירי, העם היהודי בכללותו, בישראל ובתפוצות, מחויב להביא את בשורת ה' לעולם, כך שיוכל לקיים את הפסוק "ונברכו בך כל משפחות האדמה" (בראשית יב, ג) . ממקום של צניעות וענווה, אנו צריכים להיות "הקשת בענן" המבטאת את ברית ה' עם עולמו. לאחרונה צפינו בתפילה משותפת של כל ראשי הדתות שהתקיימה על גג בנין עירית ירושלים. תפילה לשלום העולם. לשלום היקום. כולנו שליחי ציבור, שליחי העולם כולו, הפועלים לטובת האנושות כולה.

בספטמבר האחרון בירושלים, כשהצגנו בפני הנשיא ראובן ריבלין את "מגילת הייעוד המשותף", עשינו מאמץ לעשות צעד ראשון משלנו בדרך הזו אל תקווה חדשה. "מגילת הייעוד המשותף" מגלמת את הרעיון הקובע שאנו כעם חולקים ערכים יהודיים משותפים ועמוקים, והערכים המשותפים שלנו הם נצחיים והם אלה המאחדים אותנו באופן רחב כעם – בכל חלקי תבל.

בנסיבותינו הנוכחיות, ראוי מאוד שהשלב הבא של יוזמה פורצת דרך זו מוקדש לניסיון לחבר את כל היהודים בעולםזה לזה באמצעות תנועה מקוונת חסרת תקדים של גיוס "חוכמת המונים" למען השלמת המגילה. מה שהתחילכמאמץ חדשני להתחבר לחוכמה יהודית קולקטיבית הפך לסמל לחוסן ולנחישות הקולקטיביים שלנו לעבוד יחד למען עתיד בהיר יותר לעם היהודי ולאנושות כולה, בעוצמה ובנחישות גדולים עוד יותר דווקא בתקופה תקדימית של חוסר וודאות.

מטרתנו כעת היא שיהודים רבים ככל האפשר ברחבי העולם ישתפו עמנו את חזונם של העתיד היהודי על ידי השתתפות ביוזמת חכמת ההמונים של "היעוד המשותף שלנו", שלאחר מכן תמצא ביטוי בתוכן המגילה.

במגוון שלנו טמון כוחנו כעם. אנו לא חוששים מגיוון - אנו מאמצים אותו, ואנו מצהירים כי מה שמאחד אותנו רב על המפריד ביננו. עלינו לעמוד יחד נגד הכוחות המבודדים אותנו זה מזה. אנו נמצא את המכנה המשותף שלנו. אנו נחדש את האור הנצחי של האידיאלים המשותפים שלנו. אנו נבנה, יחד, כעם, את הייעוד המשותף שלנו.

הבידוד הנוכחי אליו נקלענו בעל כורחנו, מלמד אותנו מה באמת חשוב בחיים ומה באמת יכול ליצר חיבור נכון.הלוואי ונצליח!

בת גלים שער

אשת חינוך ופעילת ציבור

יו"ר עמותת סאנשיין ומייסדת יום האחדות