קרקס נתניהו
ממשלת החירום בישראל כבר כמעט הושבעה ורגע לפני שעוד משבר נחתם, כדאי לעשות קצת סדר בבלגן. כל הפרטים
מה אתם יודעים? ממשלת ה"חירום" שהייתה אמורה להיות מושבעת לפי הצהרות ראשי הממשלה המיועדים כבר ביום רביעי, תושבע אולי בתחילת השבוע. רביעי הפך לחמישי וחמישי הפך לשני, אבל לכו תדעו מה יוליד יום.
האם היה זה שינוי בקווי היסוד של הממשלה? האם מאבק אידאולוגי כלשהו? מאבקים בהחלט יש כאן, אולם הסיבה היא המחלה הידועה של "כיסאולוגיה". במפלגת השלטון, הליכוד, לא מרוצים מחלוקת השלל. אחרי ניפוח גודלה של הממשלה ה-35 לממדים היסטוריים והיסטריים, צריך נתניהו לרצות על חבריו למפלגה, אשר פתאום נזכרו להיעלב ולחשק "ברוגז". מרוב שרים, צריך להמציא משרדים וכך עולות הצעות כמו פיצול משרד החינוך למשרד החינוך ומשרד ההשכלה הגבוהה, מעבירים סמכויות ממשרד למשרד, מרסקים את הסדר כדי לייצר יצור כלאיים שיחזיק במקרה הטוב שלוש שנים, ומה אחר כך?! אחרינו המבול.
משום מה לא שמענו אף צדיק בסדום שיקום ויאמר – למה צריך ממשלה כזו מנופחת?! כנראה שבאמת אין כבוד בין גנבים.
אך יש גם מי שמרוצה מאופן חלוקת התיקים. אמיר אוחנה שכזכור הגיע למקום ה-21 בפריימריס של מפלגת הליכוד יכהן כשר לביטחון פנים, בתקווה כי כך ישמור על בטחון הפנים של נתניהו. המשרד לביטחון פנים הנו לרוב בית קברות פוליטי, אך חשוב לזכור כי מבחינה סטטוטורית זהו הגוף האמון על ביטחונם של אזרחי ישראל והסדר במדינה. גוף שכל תכליתו שרות האזרח. מצד שני, זהו הגוף שתפקידו לחקור עבירות ופשעים. קודמו של אוחנה בתפקיד, גלעד ארדן, שגם אליו אתייחס בהמשך, שרד שם חמש שנים ארוכות ועוזב את המשרד כנמלט בעור שיניו. ארדן עוזב את המשרד כאשר הוא עדיין פופולרי בקרב מתפקדי הליכוד, אך חבוט חדשות לבקרים על-ידי יושבי הבית בבלפור, עקב "כשלונו" למסמס את חקירות נתניהו. בני משפחת נתניהו מקווים כי אוחנה ימשיך את העבודה הטובה, יש שיאמרו השלטת ה"טרור" על הפקידים, גם במשרד לביטחון פנים. זהות המפכ"ל הבא תונח לפתחו.
השגריר החדש? ארדן ובנימין נתניהו
גם החרדים הם זוכים גדולים. המפלגות החרדיות קיבלו לידיהן תיקים שהנם צמתים מרכזיים בכלכלה הישראלית וכן את ראשות וועדת הכספים (וועדה שהיא ה"שיבר" דרכו עובר תקציב המדינה), ראשות וועדת הכלכלה (שעד כה באופן מסורתי ניתנה לנציג האופוזיציה). ליצמן שעשה עבודה “מצוינת” במשרד הבריאות מקבל את משרד הבינוי והשיכון, כאשר במסגרת ההסכמים הוא יקבל חזרה לידיו גם את רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), אשר הועברה בעבר למשרד האוצר כחלק מדרישותיו של משה כחלון. אריה דרעי מהצד השני, בשבתו כשר הפנים מקבל לידיו חזרה את מינהל התכנון והבניה שגם הוא הוכפף למשרד האוצר כחלק מהדיל עם כחלון. החרדים יחזיקו בידיהם את כל המנופים לדאוג לציבור שלהם בלא מפריע. כמו שנאמר הם יודעים לא רק את התורה, אלא גם את המלאכה.
נחזור למפלגת השלטון. בליכוד יש רשימת נעלבי גדולה, אולם ניתן לומר בביטחון די גדול שנתניהו יעבור גם אותם. נתניהו הוא שחקן מיומן שיודע לקרב ולהרחיק בהתאם לאינטרסים. את ישראל כ"ץ שכוחו רב במנגנון הליכוד, דאג נתניהו מראש לשריין כשר האוצר. מה קרה עם שר האוצר מטעם עצמו ניר ברקת אתם שואלים?! ובכן, כוחו הסגולי במפלגת הליכוד אינו רב ככוחו של כ"ץ. גם את מירי רגב, גלעד ארדן ויולי אדלשטיין דאג נתניהו לשמן. יולי אדלשטיין התרצה להתמנות לתפקיד שר הבריאות, שכעת ימקד תשומת לב רבה. אדלשטיין זכה במקום הראשון בפריימריס וכוחו בשטח הליכודי רב.
לעומתם, חברי כנסת כמו אבי דיכטר (ראש השב"כ ושר לשעבר), ניר ברקת (ראש עיריית ירושלים לשעבר), צחי הנגבי (אחד הפרלמנטרים והשרים הוותיקים בישראל) ועוד אולי פופולריים אך אין בכוחם באמת לערער את מעמדו של נתניהו. כל אחד מהם נושא באמתחתו סט כישורים, אולם משקלם הסגולי בסופו של דבר אינו גדול. נתניהו ימצא דרך לרצות את כל המאוכזבים אולם, כרגיל זה יהיה אחרי שיגולל אותם בזפת ובנוצות, כפי שהוא תמיד נוהג לעשות.
אם יש מישהו שעדיין תוהה האם בכוונת נתניהו לכבד את הרוטציה עם גנץ ולפנות את כסא ראש הממשלה בעוד 18 חודשים, כדאי שיבדוק לאן פניו של גלעד ארגן מועדות. ארדן, בעבר צעיר מבטיח בשורות הליכוד, בוודאי אחד העסקנים האינטליגנטיים והחרוצים שבהם, אשר באופן עקבי זוכה לפופולריות רבה בקרב המתפקדים, קיבל את תפקיד השגריר באו"ם ובשלב מסוים יהיה גם השגריר בוושינגטון. ארדן, שסומן בעבר כמועמד לרשת את נתניהו, מבין כי במצב הנוכחי, כוחו (או יש שיאמרו שכרון כוחו) של נתניהו כה רב שאין שום סיבה שהוא ירצה להתחלף. ארדן, אכול מרורים מיושבי הבית בבלפור, אשר כועסים עליו מאחר והיה קצת יותר עצמאי ממה שחשבו שיהיה (במשרד התקשורת היה אחראי על הקמת תאגיד השידור "כאן" אשר על-פי חוק מנותק מזיקה פוליטית, במשרד לביטחון פנים לא מנע את חקירות ראש הממשלה), הבין שלא יקבל לידיו משרד "גדול ומשמעותי" והעדיף להרחיק לשרות המדינה בניכר. בתקווה מבחינתו כי יגדיל את החשיפה ומעמדו הבינלאומי ובכך יחזור לארץ בעוד מספר שנים כמועמד לגיטימי ליום שאחרי נתניהו.
קשה לומר את מי נתניהו הכי נהנה להשפיל אולם מותר להמר כי נפתלי בנט ואיילת שקד נמצאים גבוה ברשימה. אחרי שהיו הראשונים לחתום לפני שנה ל הצהרת הנאמנות ל"בלוק" ובעצם לנתניהו, כרגע הם מוצאים עצמם מחוץ לקואליציה. נתניהו לא מוכן להיעתר לדרישותיהם (בנט דרש לידיו את תיק הבריאות, נתניהו מוכן להעניק לו את החינוך) וכמיטב המסורת נוקט בשיטת הפרד ומשול – אור ליום חמישי הובטח לרפי פרץ, נציג הבית היהודי ברשימת ימינה, את תפקיד השר לענייני ירושלים (ושקר כלשהו אחר), אך עד שרפי פרץ הספיק לענוב את העניבה ולארוז את התיק חזר בו נתניהו מההבטחה. גם פירק את ימינה וגם נותן להם להתייבש. קשה לדעת האם הדבר נעשה מסיבות של בעיות הרכבת הממשלה או מסיפוק שהוא מקבל מהדבר. ככל הנראה קצת מכל דבר.
נקווה שבשבוע הבא תושבע הממשלה. ממשלה שכלל חבריה עייפים מתלאות הדרך, משוחים בנוצות, ובעלי רצון לשרוד ותו לא. עד עוד 18 חודשים עשוי גם להגיע המשיח. בואו נעבור את היום ואחרינו המבול.
נמשיך לעקוב ולעדכן.
Kobi.cohen@gmail.com
ראש הממשלה הבא? גנץ
צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן
מומלצים
