מאז הקמת המדינה, השלום עם שכננו ועם המדינות הערביות היה ערך עליון ומאווי כל אזרח בישראל. "עיקר התנופה המשמעותית ליצירת קשרים הגיעה לאחר הסכמי אוסלו ונמשך עד היום". אמר אביב עזרא, הקונסול הכללי בשיקגו שהשתתף במסיבת העיתונאים. "עם חלק ממדינות המפרץ הפרסי נוצרו קשרים חשאיים רבים בצורה זו או אחרת. בין היתר, נציגים ישראלים ערכו לעיתים רחוקות ביקורים גלויים בתחומן. מדובר בקשר שקט המתקיים מעל לעשור שנים".

בין באי המשלחת לאבו דאבי היו ג'ארד קושנר, השליח המיוחד של הנשיא טרמפ, בכירי הממשל, דיפלומטים ישראלים, אנשי תיירות, כלכלנים, נציגי בנקים וכיוצא בזה. מטרת הביקור הייתה בניית התשתית ליצירת חוזה השלום בין העמים. "עיתונאים שנכנסו לחדר נדהמו מהאווירה הנעימה והחברותית, שיתוף הפעולה הפורה וההרגשה שמדובר בידידים וותיקים,״ סיפר אליאב בנימין, מנהל מחלקת התיאום במשרד החוץ ששב מאבו דאבי. וציין שאכן עמיתיהם הכירו את הישראלים בעשור האחרון בהסתר ובאמצעות הרשתות החברתיות.

"ההתרגשות הגיעה לשיאה כשאנשים נופפו לשלום לאופיר גנדלמן, דובר ראש הממשלה בערבית, וכוכב המשלחת שצבר במהלך השנים מאות אלפי עוקבים מארצות ערב שהתרגשו לראותו" הבהיר בנימין. "מתברר שהרשתות החברתיות בהנחיית הממשל פתחו אפשרויות לדיאלוג ישיר והיכרות עם ישראל באור אחר. אופיר גנדלמן ענה לשאלותיהם בערבית צחה וסייע למנף את הפוטנציאל וההזדמנות הזו".

חליפה בן זאיד אל-נהיאן

בנימין הרצה על השלכות ההסכם המתפתח ומימושו. הוא היה נרגש ואחוז התלהבות מהטיסה ההיסטורית 972 LY מישראל לאבו דאבי מעל סעודיה. "הנוסעים לא הפסיקו לצלם את הרגע הדרמטי", תיאר. "מעבר לעובדה ששתי המדינות המתקדמות והמודרניות רואות בציר הקיצוני והרדיקלי איום, קיימת התלהבות אנושית לשיתוף פעולה תיירותי, כלכלי, פיננסי, טכנולוגי, חדשני ורפואי. השמחה מחלחלת לאזרחים, יש להם עניין זה בזה. הישראלים הביעו התלהבות לבקר באבו דאבי, ואנשי איחוד האמירויות הביעו התלהבות לבקר באתרים הקדושים בירושלים ובתל-אביב".

במסיבת העיתונאים, מספר עיתונאים מ-CNN ווושינגטון פוסט המעיטו בערך ההסכם ושאלו האם עיתוי חתימת ההסכם בשבועות הקרובים נערך בכדי לסייע לנשיא טראמפ בבחירות 2020? כמו כן שאלו מה יהיו הסיכונים לישראל? וכשנענו לשאלתם בשלילה, הצביעו על מכירת נשק מתקדם ומטוסי 35 F שאיחוד האמירויות תקבל, יאיימו על בטחון ישראל ויפרו את עליונותה האווירית.

מהם הגורמים לפריצת הקשר עם איחוד האמירויות עכשיו?

"הקשר פרץ בשל שתי סיבות עיקריות״, הסביר הקונסול אביב עזרא. ״הקשר מייצר "ניצחון - ניצחון" לשני העמים: הן ברמה הכלכלית, התיירותית, הטכנולוגית, הרפואית, החדשנית והן ברמת שיתוף השקעות, השווקים הם שווקים משלימים. לישראל יכולות טכנולוגיות מרשימות ואיחוד האמירויות מחפש שווקים להשקעה. התיאום ביניהן הוא כמו כפפה ליד. הגורם השני, הינו הבנת שני הצדדים, הן הצד הישראלי והן המדינות המוסלמיות שאסור לאפשר לפלשתינאים להחזיק את כולנו כבני ערובה. הלכי הרוח השתנו. אם בעבר ציפינו לפלשתינים שיבואו לשולחן המשא ומתן, יחתמו על הסכם שלום ולאחר מכן תבוא הנורמליזציה, הפרדיגמה התהפכה. תקוותינו היא שהפלשתינים יגיעו לשולחן המו"מ בעקבות חתימת הסכם השלום עם מדינות ערב".

מי היה הקטליזטור באירוע?

"לממשל טראמפ היה תפקיד קריטי בתהליך. תוכנית השלום שיצאה לפועל בינואר השנה היוותה פלטפורמה להסכם זה. מעבר לכך, ג'ארד קושנר, השליח המיוחד של הנשיא והשגריר אל - עוטייבה בוושינגטון הבינו את גודל השעה. הם צפו בריק שנוצר בגין הסתייגות הפלשתינים מתוכנית המאה והשיח (שהיה בזמנו) על מהלכים מדיניים אפשריים והבינו שניתן למנף את זה לכיוון אחר. שגריר איחוד האמירויות בארה"ב, יוסף אל -עוטייבה הזהיר במאמר שפורסם בידיעות אחרונות ב-12 ביוני "כי תוכנית הסיפוח היא פרובוקציה, הדיבורים על נורמליזציה עומדים בסתירה אליה." איחוד האמירויות דאג בראייתו לפלשתינים והציג הישג עבורם - הסיפוח הורד מן הפרק ושני הצדדים באו אל סיפוקם. לממשל ארה״ב זכויות רבות לפריצת הדרך אל עבר החזון הזה -חתימת הסכם שלום לאחר 26 שנים.

מה ההבדל בין חוזה השלום בין איחוד האמירויות להסכמי השלום עם מצרים וירדן?

"יש מספר הבדלים: לאיחוד האמירויות אין גבול משותף עם ישראל ומעולם מדינה זו לא הצטרפה למלחמה מול ישראל. עובדות אלו מייצרות זן אחר של שלום. זה לא שלום מתוך הפסקת לחימה אלא שלום מתוך רצון ליצירת נורמליזציה אמיתית שתביא לשיאה את שיתוף הפעולה בין שני העמים. באיחוד האמירויות תפיסת העולם שונה לחלוטין. קיימת שם הערכה למדינת ישראל ליהודים ולכול בני משפחת אברהם. מרכז רב דתי במרכז העיר יכלול מסגד, כנסיה ובית כנסת ייבנה בשנת 2021. קהילה יהודית קטנה כבר קיימת באבו דאבי".

הן עם מצרים ואף עם ירדן השלום הוא שלום אסטרטגי ופרגמטי בין ממשלות ואינו שלום ברמה האנושית של בני האדם. אביב עזרא נזכר במסעו האישי. בעבר, כיהן כדיפלומט בקונסוליה בקהיר בתחומי החקלאות, תיירות, אנרגיה ומסחר. "הרגשתי שלא גירדתי את קצהו של שתוף הפעולה האנושי". הסביר. "העם המצרי הוא עדין ונעים עד שהוא שומע שאתה מישראל, אזי, טון השיחה משתנה". לדעתו, העויינות הרבה לישראל מובעת בתקשורת ומועברת במערכת החינוך. מלחמות מצרים בישראל הותירו משקעי שכול ויגון בשתי המדינות. עד היום ניתן לראות במצרים ערים הנקראות על שם מלחמת יום כיפור, "ה-6 באוקטובר". במוזיאונים שונים ברחבי המדינה מוצגים קסדות וטנקים ישראלים שרופים".

מהו השלב הבא של הסכם השלום?

״שגרירויות, קרי, החלפת נציגים דיפלומטים מרמת שגריר ומטה. הפקת טיסות ישירות לאבו דאבי. חיבור המערכות הפיננסיות. חיבור מערכות התקשורת והסרת כל החסמים הבירוקרטים. חתימת הסכם הנורמליזציה תיערך בבית הלבן בקרוב. הציפיה של ישראל שזו לא תהיה המדינה האחרונה שתחתום על הסכם נורמליזציה. בקרוב נצפה למזרח התיכון חדש שופע אור, תקווה והזדמנויות לחיים באחווה עם העולם הערבי כשהאויב יהפוך לאוהב.

תנועת החרמות BDS הרדיקלית קוראת לחרם על ישראל, בעוד מדינות ארצות ערב יוצרות דיאלוג עם ישראל בכדי לקדם את השלום. "אני מייעץ לאמריקאים התומכים בתנועת BDS לקחת דוגמא ממדינות ערביות שמזה שנים נמצאות בקשרים עם ישראל בחשאי". אמר עזרא, "עתה, הם מואסים בקולות המאמינים שיצליחו לקדם את השלום באמצעות חרם. הם רואים בחרם צורה של אלימות והכרזת מלחמה. יש פה אמירה- הדרך לשלום עוברת דרך פשרות, חתירה למגע הידברות דיאלוג ופיוס, ולא דרך חרמות".