סמל תרבות
כבר חודשים שעולם התרבות מסביבנו בחשיכה. בניו יורק, ברודווי לא ייפתח בקרוב, בישראל, למעלה מ-150,000 עובדי תעשיית התרבות מובטלים. נעם סמל, מנכ״ל תיאטרון הבימה ובעבר קונסול התרבות של ישראל בניו יורק מתאר בראיון מיוחד את הדמיון האכזרי, הסכנה והתחנונים לסיוע מראש הממשלה
מאז הוכרז הסגר הראשון בחודש מרץ האחרון, נעולים שערי התאטרון. עברו חלפו הימים בהם התפוצץ הלובי מקהל גדול שגדש את המקום, צובא על הקופות המצלצלות, עומד בתור לקפה הפוך, משתתף בזימזום המינגלינג הממלא את החלל עד שנשמע קולו של הפעמון המזעיק אותו לאולמות. כל זה ניגדע באיבחת וירוס אחד שתקף את האנושות כשב-12 במרץ, הודיע ראש הממשלה בישראל, בינימין נתניהו, על סגר כללי הכולל כמובן גם את כל מוסדות התרבות. ״באותו ערב הועלו שתי הצגות בהבימה״, משחזר נעם, ״מאמא מיה״ שהועלתה באולם הגדול בן 900 המושבים ו״מקווה״ שהועלתה באולם הקטן ובו 300 מושבים. לקחתי בחשבון״, הוא מתאר, ״שאם אודיע על סגר הקורונה ואפסיק את ההצגות באמצע, תתחיל היסטריה ואנשים יעלו אחד על השני בניסיון להמלט מהאולם. הגעתי לתאטרון לעודד את השחקנים, גם התקשורת הגיעה, ההצגות הסתיימו כרגיל. בפילהרמונית, בניגוד אלינו, הפסיקו את הקונצרט באמצע ופינו את הקהל. בסיום ההצגות אמרתי שמשאירים את התפאורה, הייתי בטוח שתוך שבועיים חוזרים, מי חלם״, הוא מודה. ״שיהיה סגר כזה״.
למרות שנבנה מתווה חזרה לתאטרונים עם קפסולות שתוכננו עבור הקהל, ״הבימה״ לא הצליחה לפתוח את שעריה בשל הגעתו של הגל השני. נגזר על תעשיית התרבות והאמנות שכ-150,000 עובדיה מובטלים מאז מרץ, להיות בסוף הרשימה של החזרה לשגרה.
סמל מעדכן שכל השחקנים וצוות התאטרון מקבלים דמי אבטלה, לפחות עד הקיץ הבא ומתאר איך הוחלט לחיות לצידה של הקורונה. הוא מספר כיצד מופקים היום באולפן הדיגיטלי שהוקם בתאטרון, עשרות סרטונים ובהם ראיונות עם אנשי התאטרון הערוכים בצורת מגזין בן 45 דקות, כשחלקם משודרים בערוץ 8. על אף שאנשי הבימה מנסים למצוא נחמה בעשיה, סמל מודה בכנות שזה לא זה. הוא מדמה את המצב לנסיעה על אופניים עם שרשרת קרועה, ״מה שאנחנו הילדים כינינו בזמנו פרייליך״, הוא אומר.
האירוע האחרון שהפיקו אנשי התאטרון היה טקס יום הזכרון לשואה ולגבורה אותו קיימו ברחבה בחוץ. ״בטקס השתתפו 19 שחקנים שקראו קטעים לזכר השואה״, סיפר סמל, ״הקרנו על הבניין כל מיני סרטונים שקשורים לשואה, הגיעו לי ארבע ניידות״.
מניו יורק לישראל
התחזית למיתווה חזרת התאטרונים לפעילות היא אי שם בדצמבר ינואר, מה שגורם לסמל להעביר את הימים כסוג של פנסיונר שהיום שלו מתחיל בהליכה בטיילת של יפו, שם הוא מתגורר בשנים האחרונות. כשפרש לגמלאות מתאטרון הקאמרי בו כיהן כמנכ״ל במשך 25 שנה, נראה היה שדמיין לעצמו חיים רגועים ושקטים בהשוואה לאקשן שהגיע עם מישרת המנכ״ל והתאים כמו כפפה לאופיו ההקטי שוחר העשיה. לפני שלוש שנים התאלמן סמל מאשתו הסופרת, המחזאית והמשוררת נאווה סמל ארצי (אחותו של הזמר שלמה ארצי), שנפטרה ממחלה חשוכה. סמל שנותר עם שלושת הילדים אייר והתאומים אילאיל ונימי, הקדיש ומקדיש רבות להנצחת אשתו האהובה לה היה נשוי 41 שנה. לפני שנתייים טס לניו יורק כדי להשתתף בערב לזכרה של נאווה שאירחה בביתה הפילנטרופית צילי צ׳רני, עם חברים וקולגות שבאו לספר על נאווה. הוא השתתף והנחה פאנלים במכון ואן ליר שעסקו בנושאים עליהם כתבה ושכר אוצרת פרטית שתטפל בעזבון שנותר. לא מכבר תורגם ספרה האחרון של סמל ״פאני וגבריאל״ לאנגלית, מתוך כוונה להפיץ בעולם את הסיפור המפעים שכתבה נאווה על סבה, שהובא לישראל מניו יורק לשם נמלט במלחמת העולם השניה כשהוא מותיר את אשתו והבן באירופה.
לאחר שפרש מהקאמרי, הפיק סמל את פסטיבל יפו לאמנויות ונראה היה שהמסתגל לחייו החדשים ולעובדה שחצה את העשור השביעי לחייו. ב-21 באוקטובר השנה, חגג יום הולדת 74 וגילה שזהו גם יום הולדתו של ביבי. (עוד נחזור לכך) אבל הלך הרוח הגימלאי התמוסס בחורף 2019 בעקבות שיחת טלפון שהגיעה מנאמני הבימה.
״ב-25 בנובמבר 2019 פסק בית המשפט על ״צ׳פטר 11״ של הבימה, בעקבות חוב של למעלה ממאה מיליון ש״ח שצברה בשל ניהול כושל. בסוף אותה שנה הוחלט על הקפאת הליכים. כל ההנהלה, כתוצאה, עזבה, כל נושאי התפקידים, ביניהם רואה החשבון והמנכ״לית. בית המשפט מינה שני נאמנים ל״הבימה״, את רואה החשבון חן ברדיצ׳ב ואת עורכת הדין, דורית לוי טילר. באמצע דצמבר״, מספר סמל, ״אני מקבל וואטס אפ מעורכת הדין לוי, שמספרת על כך ומסבירה שמעוניינים להתייעץ איתי. אמרתי ב׳שמחה׳ אם זה למען התרבות הישראלית. קבעתי אתם בקפה דובנוב. במהלך הפגישה שאל אותי חן ברדיצ׳ב אם אני מכיר מישהו שיכול להיות מנכ״ל הבימה. אמרתי שעליי לחשוב מי יכול להתאים. הם שאלו אם אני מוכן להיות המנכ״ל. אמרתי ׳רגע רגע, זאת פצצה. אני כבר שנתיים וחצי לא מנכ״ל, אני אלמן ואני צריך להתייעץ עם המשפחה׳. התייעצתי עם הילדים שלי, עם שלמה (ארצי) הגיס, עם נאווה בשמים, כל האנשים סביבי אמרו שאני חייב להתגייס, שזה כמו צו 8 במילואים וככה לקחתי את זה״.
לא פשוט להוציא תאטרון מחובות של למעלה ממאה מיליון שקל
״אם לא הייתי משכנע את ראש העיר רון חולדאי להפוך את התאטרון לתאגיד עירוני, יכול להיות שהכל היה מתפרק והיו סוגרים את הבניין. בנוסף, קרה עוד דבר דרמטי: מירי רגב עזבה וחילי טרופר נכנס ודי מהר נוצרה בינינו, כולל הנאמנים, כימיה טובה. אבל ב-12 במרץ הגיעה הקורונה ועולם התרבות נסגר״.
הייתם במפגש עם ביבי אבל נראה שזה לא ממש עזר
״לפני כחודשיים התקיים מפגש של נציגי מוסדות תרבות ואמנים כמו זהבה בן, עיברי לידר ואחרים עם ראש הממשלה ושרי התרבות האוצר והבריאות, בניסיון להמחיש להם את המצוקה. יהורם גאון ואני הובלנו את המהלך בתקווה שנשכנע אותם לבוא לקראתנו ולאפשר לפתוח בצורה כל שהיא את עולם התרבות. השר חילי טרופר ביקש ממני לפתוח את הישיבה וקראתי מספר תולדות הבימה את תיאור חגיגות חצי היובל לתאטרון שהתקיימו בשנת 1945. במקור אנשי הבימה היו אמורים לחגוג את האירוע בשנת 1944, אבל המלחמה עוד הורגשה וכך נדחתה החגיגה לשנה אחרי. תיארתי איך עברה הבימה בנדודיה באירופה ובאמריקה ב-125 ערים והעלתה
כ-1,500 הצגות בעברית. אמרתי שלא היתה עוד הפגנה כזאת של תרבות עברית בכל תקופת התחיה ללשון העברית וליכולת היצירה האומנותית בעם היהודי. הקראתי לביבי את שמות שלושת חברי הוועדה שהוקמה למען ארגון חגיגות 25 שנה לתאטרון. בראש הוועדה עמד אלברט איינשטיין, לצידם של חיים ויצמן ודוד בן גוריון. אמרתי לביבי ׳אתה בנעליים של בן גוריון, אבל אם אתה רוצה לעלות למקום הראשון של אלברט איינשטיין, תפתח את עולם התרבות׳״.
לא נראה שזה השפיע עליו
״אני לא יודע איפה היה הראש שלו כשדיברנו. הוא אכן הקשיב ואמר שנגענו ללבו אבל כלום לא קרה. הבעיה היא שאין לנו לובי, אין לנו ליצמן. אם לדרג את חמשת הבכירים שמנהלים לנו את החיים היום אלה הם: הרב קנייבסקי במקום ראשון, ליצמן במקום שני, דרעי שלישי ואז באים ביבי וגנץ. יכולים לדבר על מטוסי F35 לאמירויות, אבל כאן בעמק הבכא, האיש הכי חזק במדינה זה הרב קנייבסקי״.
תערכו למיתווה חזרה חדש?
״אני יכול לחזור ברגע, אבל לא נותנים להפעיל אולם מלא, השאלה איזה מיתווה תתן הממשלה, לכמה אנשים הם יאפשרו להכנס, שאלה אחרת היא האם הקהל יגיע. גם בניו יורק עולם התרבות סגור, הלינקולן סנטר, סירקל אין דה סקוור, ברודוויי, המוזיאונים. קשה לדמיין את ניו יורק ללא תרבות ואמנות, קשה גם לדמיין את תל אביב כעיר בלי תאטרון, בלי תרבות, בלי פאבים ומסעדות. יש עשרות בתי קפה ומסעדות סביב הבימה ועכשיו כולם סגורים״.
מה אתה שומע מחברים באמריקה?
״אני בקשר עם מיק בורשטיין, המפיק האמריקאי מני אייזנברג, מילי אביטל, שהיתה חברה קרובה של נאווה ואחרים. כלם בהלם ובאלם, מחכים לראות מה יקרה. מבחינת תרבות כל אמריקה סגורה״.
כקונסול תרבות בניו יורק שיתפת פעולה עם אכסניות תרבות מכובדות ויצרת קשרים טובים עם מנכ״לים ואמנים, אתה לא מתגעגע?
״היתה תקופה מרגשת ומלאת עשיה בניו יורק, הגעתי לעיר בספטמבר 1988 והתחלתי את התפקיד כקונסול תרבות. בחודשים הראשונים הייתי לבד בעיר כי נאווה חיכתה בארץ שאייר יסיים את שנת הלימודים. התאומים אילאיל ונימרוד (נימי ) נולדו בניו יורק בשנת 1990 ואת הברית של נימי קיימנו ב-92Y . האולם היה מלא באנשי תרבות מקומיים, בינהם פול ליבין, מנהל ג׳ו ג׳מיסן תיאטר, מני אייזנברג, טד מאן מסירקיל אין דה סקוור, שוברט אורגניזיישן, כל מנהלי ה-BAM מברוקלין וגם ברנרד גרסטיין, מנהל תאטרון לינקולן סנטר, שהלך לעולמו השנה ואשתו קורה קהאן. כל זה עכשיו מבחינת היו היה. חזרנו לארץ בשנת 1992 כשמוניתי למנכ״ל הקאמרי״.
מה עושים היום הילדים?
״אילאיל (30 ) במאית תאטרון, היא ביימה בתאטרון גשר, בבאר שבע ועכשיו יש לה פרויקט באוניברסיטת תל אביב, אח שלה נימי, (30 ) הוא מורה להסטוריה. שניהם, דרך אגב, הצביעו כבר פעמיים בבחירות לנשיאות בארה״ב. אייר הוא מוסיקאי ויש לו סטודיו קטן שבו הוא מקליט את החומרים שלו״.
איך אתה מתמודד עם האלמנות?
״נאווה חסרה, אין יום שאני לא מדבר אתה, עוסק בעזבון שלה. מתקיימות חזרות לשלושה מחזות שעובדו ע״פ סיפורים שלה, אחד מהם הוא ׳הילד מאחורי העיניים׳, העוסק באמא לילד עם תסמונת דאון ששולחת אותו לביה״ס. תהייה לזה גם גירסה בערבית. ברגעים אלה שאנו מדברים אמור להתקיים טקס חשיפת שלט בבניין ברחוב ברנדייס 9 בתל אביב, שבו גדלו נאווה ושלמה. זאת מסורת מימי ציץ׳ לכבד אנשי תרבות. נכתב שם: פה התגוררה הסופרת המשוררת והמחזאית נאווה סמל ארצי״.
אז איך זה שנולדת ביום של ביבי?
״בשבעה של נאווה ביבי התקשר אלי לנחם. אנחנו מכירים משנים עברו, גיליתי לו שיום ההולדת שלי הוא גם שלו, הוא אמר שיש לי מזל. אני אמרתי שהוא זה שיש לו מזל, כי אני גדול ממנו בשלוש שנים״.
