זולה ישראלית
צריך להביט בעיניים הכחולות של כרובי ולשהות לצד האנרגיות הבלתי נידלות של בקלו, ולא להאמין לסיפור שהפך אותם לצוות מנצח למרות הויה-דולורוזה שהחיים העבירו אותם. שלווה ורוגע לא היו חלק מהסאגה.
אלון כרובי צמח מתוך עסקי האוכל של אבא משה כרובי שאין מישהו בישראל (כמעט) שלא אכל את החומוס שלו. מסעדת 'מי ומי' המיתולוגית בדרך פתח תקוה בתל אביב היתה הכוכבת במשך קרוב ל-50 שנה והיתה לו גם 'כרוביס', 'דלידג' ועוד. אלון הפך לדור השלישי שעוסק במסעדנות. לאלון אידיאולוגיה ברורה בתחום. הוא יעשה את הטוב והאיכותי ביותר בתוך המנות הפשוטות והקלאסיות ביותר לחיך. בעסקים של אבא עבדו כל בני המשפחה, ועבדו קשה ולמדו תחת ניהולו הקשוח מאוד. כשאלון מחליט על עצמאות כדי להביא את עצמו לקדמת הבמה, הוא פותח בין השאר את פלאפל שופ - 'חור בקיר' ברעננה בשטח של 20 מ"ר, ומגיש פלאפל בפיתה. אבל אם פלאפל, יהיה בו טוויסט שמותאם לקהילה סביבו, והוא מביא את הפיוז'ן הבין-עדתי לפיות הסקרנים של העיר. הוא בונה אותו עם תדמית אקלקטית-פלצנית לדבריו. מהצד של הפיוז'ן הוא לוקח את הפיתה התימנית שנאפתה בעבודת יד, ומניח בתוכה את הפלאפל עם רוטב פסטו, פילפלים קלויים ועלי רוקאט. הוא מייצר לפיתה העסיסית עוד וריאציות והרעננים עפים עליה. לפיתה הזו מגיעים מכל רחבי הארץ, כי כזו אין עוד אחת. כרובי: "כבר אז הייתי משוגע לסדר וניקיון. העובדים עטו כפפות, ובימים ההם, היו אנשים שביקשו שהעובד יסיר את הכפפות כדי שלא יהיה טעם של גומי באוכל. השראה רבה לסדר ונקיון קיבלתי מפראנק אזולאי, השף של דלידג שהיתה גם היא של אבא שלי. הוא לימד על סדר וניקיון, טכניקות, חיתוך, ערבוב, יצירת מרקם נכון, אבל הוא לא ידע להעביר את הידע לצוות. המקום מכר 600-700 פיתות ביום ופועל עד היום. מויקטור גלוגר שהיה השף של 'קלואליס' למדתי התלהבות מהי. הוא יכול היה להגיש לי על הבוקר לפה דג מלוח ולשאול איך זה. ממנו למדתי על בצקים".
בינתיים כרובי התחתן עם בחירת ליבו ליאת. הם יולדים שלושה ילדים, הבכור מסיים בהצטיינות לימודי משפטים בקרוב, השנייה נראית כמו דוגמנית, סטודנטית מצטיינת שאבא נאלץ להרים פעם ממקום נמוך מאוד שהסמים לקחו אותה אליו, עובדת עם אבא, והשלישית מסיימת תיכון. הם כבר בניו יורק כשיום אחד ליאת מבינה שמשהו לא בסדר. הסרטן מכה בה. היא חולה בסרקומה ברקמות השריר והוא מתפשט. אלון שבימים אלה כבר מפרנס את המשפחה בכבוד מעסקי המסעדנות, מטפל בה ובילדים וצופה בה דועכת, הופך את העולם כדי לעשות בשבילה את הטוב ביותר. הוא מקשיב ובוחן כל עצה כולל זו שמדברת על כך שהוא חייב להתחיל לשמור כשרות ועל השבת. כשמשחק הגורל והוא סוגר את החוזה על המקום בשדרה השלישית בניו יורק הוא קושר את ההצלחה בשמירת השבת ומתחזק אף יותר. הוא כופה את התהליך על המשפחה והילדים שלא בדיוק מבינים מה הוא רוצה מהם. כל שיש לו על ליבו הוא להציל את אמא שלהם, והוא מוכן לעשות כל דבר שנראה לו הגיוני וגם שלא. אבל המצב מתדרדר וההכרה שהדברים אינם רק בחסדי שמיים, ושזו בעצם אחיזה בדבר שאינו שלו, מחזירה אותו לחיים שהכיר לפני כן. לפני עשר שנים היא הלכה לעולמה והעול והגעגועים נשארו שלו ושל הילדים. הפרנסה, המשיכה להגיע מעסקי האוכל בניו יורק. כרובי: "היתה Simply Sliders, 85 סקוור פוט כולל חדר שירותים! ואנשים עמדו בתור". כשנה וחצי לאחר לכתה של ליאת, הוא פוגש את אינה, הם מתחתנים, היא מביאה לנישואין את בתה היחידה, ופרק חדש מתחיל כשהיא לוקחת פיקוד קשוח על הבית למורת רוחם של הילדים. כרובי: "הגדול יודע להעריך כיום את מה שעשתה בשבילם. היא לימדה אותם להסתדר בחיים. לבשל, לנקות, לכבס, הם יוצאים מהבית עם ביטחון, לא אכפת לנו שהם לא אוהבים אותה". והדברים מתפתחים: "לימים פגשתי חבר ממוצא הודי, יהלומן במקצועו, שזיהה אותי מימי ביה"ס התיכון וביקש להשקיע במקום חדש יחד איתי. הרצון שלו לשמור על המסורת ההודית הצימחונית משאיר את העוף והבשר מחוץ לתפריט, והציבור מצביע ברגליים בכיוון הלא רצוי. כרובי לא מצליח לשכנע אותו "זה היה כמו לשכנע יהודי אורתודוקסי לאכול חזיר" ויחד עם הפסדים אדירים הם מחליטים להיפרד כידידים וכרובי מחליט להמשיך עם מה שהוא יודע הכי טוב, להגיש לקהל את מה שהוא מבקש ומכניס לתפריט את הבשרים. הקהל חוזר אליו ביעף. Crisp פורחת במנהטן וסניפים נוספים נפתחים. עד שיום אחד נכנס לשם אבי, עם הדוד של רונית אשתו והרומן מתחיל.
הדוד המפורסם היה ספק של מוצרי מזון של אבא כרובי בישראל. מכיר את אלון מאז היה פחות ממטר גובה (מאז הוא הכפיל אותו). השיחה קולחת. אבי בקלו בימים ההם לא עובד. רונית שלו המפרנסת העיקרית. היא רוא"ח מוכשרת. הוא מארח את המשפחה כשהם נוחתים בניו יורק למרות שלא הכירו אותו. וברור שהם מתאהבים בו מיד. השיחה קולחת והזיק בין אלון לאבי ניצת. אבי חולק את החלום שלו לקום מהכסא המפונפן ולעשות מה שהוא אוהב: לבשל ולארח, ואלון שיודע ש"אם אתה שונא מישהו תאחל לו מסעדה ואם אתה באמת שונא אותו תאחל לו שהיא תצליח" מתחיל לשתף פעולה. בקלו: "לפני תשע שנים, כחודש לפני שאדם, הבן הצעיר שלי נולד, חליתי בסרטן הריאות. רונית עמדה ללדת את הילד השלישי שלנו בתוך ארבע שנים, עברנו שלושה בתים, רונית החליפה שני מקומות עבודה, והכל ב-20 אצבעות ידינו. לא היתה תמיכה. ואם כל זה לא מספיק כשהיא אוטוטו יולדת היא חטפה שיתוק בחצי פנים שנקרא "שיתוק על שם בל/פציאליס". הכל קורא יחד באותו חודש. אנחנו עוברים את הלידה והניתוח הבהול שלי כמעט יחד. לי מורידים חצי ריאה ולה מוסיפים הרבה דאגה. הבית רוחש, ההורים מגיעים ועוזבים, ואנחנו בין חיתולים להחלמות". אבל אנחנו אופטימיים ואני מפסיק לעשן אחרי 20 שנה. 8 שנים אחרי, לפני כשנה, גם רונית מצטרפת לסטטיסטיקה הנוראה וחולה בסרטן השד. בתוך כל התהומות הללו, ותוך שמירה על קשר עם אלון, הם מחליטים לפתוח יחד עסק. כרובי: "רציתי בית חרושת לחומוס" הוא מספר "חיפשנו ומצאנו מקום. הזמנו מכונות וציוד ואז לקחנו צעד גדול לאחור, אבל לא ויתרנו על החלום ומצאנו מקום באנגלווד מאחורי הסופרמרקט ואמרנו "איזה מקום זולה" וכך נולד השם 'זולה' למסעדה שהתמקמה ברחוב הראשי. הימים ימי קורונה הראשונים ואנחנו צועדים רק קדימה. מאתרים את המקום הנוכחי, חותמים, והסגר, והמגפה והבאלגן מתחיל. אפילו פועל לשפץ את המקום לא מצאנו. לא הרמנו ידיים. עבדנו קשה כדי להרים את המקום כלבבנו וכל פינה עוצבה כמו שרצינו" בקלו: "לא מזמן צפיתי בתוכנית המצולמת האחרונה עם השחקן יהודה בארקן ז"ל שהלך לעולמו קצת אחרי, והוא אמר שבכל מקום ישראלי בעולם יש תמונה של ה'חכם חנוכה' אז גם אצלנו! והוא, וגולדה, ודיין, והרצל והשוטר אזולאי ובר רפאלי ונטע ועופרה כולם ב'חדרים החשובים' בפוסטרים עוצרי נשימה".
ביולי 2020 הם פתחו. בשיא השיאים של המגיפה. הקהל הישראלי נוהר, מי שלא יודע שהמקום הוא הכי תל אביב פינת בוגרשוב, מזהה בקלות את הניקוד ומבין שנולד כאן מקום ישראלי. בקלו: "הקהילה חוגגת, מזמינה, מפרגנת ואנחנו מאושרים. כל מה שמוגש במקום מוכן במקום. הקבבים שלי, השיפודים, הסלטים, הבוואריה שמכרה מעל 1,000 יחידות ב'מי ומי' המיתולוגית בשבת בצהריים, וכמובן הפיתות והבייגלס שהפכו לשם דבר. אנחנו מגישים פיתה טרייה מהאפייה בתנור שלנו, אין לזה תחליף. התפריט ישראלי אותנטי כמו שאנחנו אוהבים. אנחנו נותנים מענה גם למי שמבקש בשר כשר וסומך עלינו ורק התחלנו. רבים מעידים שאנחנו היינו הראשונים שיצאו אליהם בזמן המגיפה כי סמכו עלינו בזכות הנוכחות המלאה שלנו במסעדה".
גילוי נאות של הכותבת: טעים טעים מאוד בזולה:
51 E Palisade Ave, Englewood, NJ
(201) 408-5108
