הקונסוליה הישראלית בשיקגו וארגון Stand With Us ערכו אירוע ייחודי ב-30 בנובמבר, יום הזיכרון לציון גירוש יהדות ארצות ערב ואירן. אירוע מוסיקלי זה היווה המשך לצפייה בסרט "מפריח היונים" והקשבה לסקירה היסטורית ספרותית עם הסופר אלי עמיר שהתקיימה בשבוע שעבר בחסות ארגון SWU ו Zionist Movie Club . "כולנו יודעים שמדינת ישראל הינה כור היתוך" פתח אביב עזרא, הקונסול הכללי בשיקגו את האירוע והעריך את תמיכתו הרבה של ארגון SWA במדינת ישראל ואת דניאל אשהיים, הקונסול לדיפלומטיה ציבורית הכוכב העולה במשרדו.

"כשנשאלת השאלה מהו סוד הצלחתה של ישראל? פיתוח רפואי, טכנולוגי אקדמי או צבאי ? לדעתי תבלין ההצלחה הסודי הינו כור ההיתוך, קבוץ הגלויות שעלה לישראל ממערב וממזרח. אני עצמי תוצר של תרבויות שונות. אמי עלתה מגרמניה ואבי עלה מעירק והמגוון התרבותי, המסורתי והקולינרי בביתי היה מדהים". "היום אנו מכבדים וזוכרים את גירוש יהודי ארצות המזרח ובה בעת אנו חוגגים את גדולתם וכשרוניהם שהביאו עימם ארצה". אמרה פגי שפירו, ראש ארגון Stand With Us. שפירו סקרה בחמש דקות את שלושת אלפי השנים של חיים יהודיים באזור מנדידת אברהם אבינו מאור כשדים עד ימינו אנו. היא סקרה את הקהילות המפוארות בארצות אגן הים התיכון ובאירן לאחר גלות בבל, תור הזהב בו נכתב התלמוד הבבלי ומשוררים יהודים כתבו שירה בערבית. בעבר הקרוב יותר, יהודים הגיעו לעמדות מפתח בממשלה, במערכת הפיננסית ובאתרי התרבות. עם פרוץ הציונות והחשד בלאומיותם הכפולה, הורע מצב היהודים, פרעות פקדו אותם בשנות הארבעים והחמישים של המאה ה- 20, ובעקבותיהם הגיע הגירוש. 850,000 פליטים מארצות ערב השאירו את כל רכושם וממונם מאחור והגיעו חסרי כול לישראל. על פי הערכות, היהודים השאירו כ-250,000 ביליון דולרים בארצות מוצאם. 99% מקהילות יהודיות מפוארות אלו נכחדו בארצות ערב. הקהילה הגדולה ביותר המונה כ-9000 יהודים חיה באירן".

"בתוכנית זו נצא למסע מוזיקלי תרבותי אותו יציג תום כהן, מנהלה המוסיקלי ומנצחה של תזמורת ירושלים מזרח מערב (בעבר האנדלוסית ירושלים) המעלה תוכניות מוסיקליות קלסיות מודרניות בשפה מוסיקלית חדשה המשלבת מקצבים מזרחיים עם עיבודים מערביים ויוצרת תמהיל מוסיקלי ישראלי עשיר". הציג אשהיים. במהלך הרצאתו בחן האומן תום כהן את תרומתם והשפעתם של זמרים, מלחינים, פייטנים ושחקנים לתרבות הערבית. הוא שלב קטעי שירה עתיקים של האומנים היהודים סלים הללי, לילא מוראד והאחים אל כוויתי שאיכותם הייתה ירודה בזום בשל בעיות טכנולוגיות. למחרת היום נשלחו ל-350 המשתתפים כל המנגינות וחווית שמיעתם הייתה קסומה. "ליהודים היה חלק גדול ביצירה ובעשיה התרבותית והעשירה במרוקו, תוניסיה, אלג'יריה, מצרים, לבנון, סוריה עירק, אירן ולוב. חשוב להדגיש שזו לא הייתה יצירה יהודית בלעדית. זו הייתה יצירה משותפת של מוסלמים ויהודים. זהויות סותרות בימינו". כמו למשל, במרוקו, הזמר המוכשר היהודי והאהוב סלים הללי, מחדש המוסיקה בצפון אפריקה הוערץ על ידי יהודים וערבים גם יחד.

כששהה בפריס בתקופת השואה, האימם סי קאדור בו גבריט, חסיד אומות העולם כתב את שם סבו על מצבה בבית הקברות המוסלמי וסייע לו להסתיר את זהותו הדתית והציל את חייו. הללי ראה את עצמו יהודי, בערוב ימיו שר תפילות שבת אך תמיד הרגיש כבן לאומה הערבית. באותו מצב, הייתה השחקנית והזמרת לילא מוראד שהתאסלמה –שמה נודע בכל בירות ארצות ערב. וכך היה גם בעירק. האחים המוזיקאים והמלחינים סאלח ודאוד אל כוויתי שעיצבו את המוזיקה העירקית הקלאסית של ימינו עלו ארצה ולא זכו לאותו כבוד ויקר שהיו מנת חלקם בארצותיהם. אומנים יהודים תרמו גם לפיתוחו של הסגנון הקלאסי-אנדלוסי שאפיין את לוב, תוניסיה ואלג'יריה ואת סגנון ה"שרקי"/ מזרחי, הקליל יותר. סבי אומנם עלה לארץ מאימת הפרהוד בעירק אך שפתו הייתה ערבית. המוסיקה שאהב לשמוע, הסרטים שאהב לצפות בהם היו מזרחיים. התמונה אינה חד ממדית שחורה או לבנה, סיפור יהדות המזרח מורכב. ברגע שנצליח להבין את המושג הזה שערבית אינה שפת אויב, אלא שפת ביתנו ותרבותנו משותפת ניתן יהיה לדמיין עתיד חיובי לשני העמים. שאיפתי כאב לילד היא תיקון עולם", הכריז כהן. " לדעת כהן, הדחת והשכחת תרומתם המוסיקלית של יהודי מדינות המזרח התיכון במאה שעברה בארצות ערב היוותה אינטרס משותף הן של הממסד הישראלי עם קום המדינה והן של שלטונות ארצות ערב.

בעשור האחרון הועלו המלחינים של ארצות ערב לתודעה ולפריחה מחודשת של התרבות היהודית – ערבית המרוממת. בתזמורת ירושלים מזרח מערב חברים נגנים מהטובים בעולם משלושת הדתות. הם מנגנים בכלי נגינה אתניים וערביים כעוד, ודרבוקה לצד חטיבת כלי קשת וכלי נשיפה ומעלים קלאסיקה מצרית, פלמנקו ספרדי, מוסיקת אופרה, שירי אום כולתום בעיבוד מערבי. התוצאה – חוויה מוסיקלית עוצמתית ומרגשת. זמרים אורחים מוזמנים לשיר עם התזמורת. בשנים האחרונות דודו טסה נכדו של דאוד אל-כוותי חוזר לחקור ולהחיות מחדש את שירי סבו והחל לבצע אותם. המוסיקה היא סם מרפא המגשר בין עולמות. בתקופת הקורונה "תזמורת ירושלים מזרח מערב" לא הופיעה באולמות מול קהל, משקל פעילותה דיגיטלי. כיום מספר הצפיות בכל קונצרט יו-טיוב עומד על 3 מיליון צפיות בחודש. פילוח הנתונים מראה שצופי מרוקו, טורקיה, מצרים, אלג'יר, טוניס וישראל עומדים בששת המקומות הראשונים, צופי ישראל הרבים ממוקמים במקום השישי. היום בישראל לחלק נכבד מהמוסיקה הישראלית יש השפעות מזרחיות. מחזירים עטרה ליושנה.

לפרטים וביקור בתזמורת https://www.tjo.co.il

המלצת השבוע

המחזה הנפלא נפתח בשירים. שחקנית נפלאה Kasey Foster ונגן גיטרה הנעימו את הערב בשירים. קייסי שרה, מחקה את קולו של סטיב מרטין ורוקדת. משם גברת בייליס מלמדת את הקהל להכין משקה קוקטייל. הבמה קושטה בדלתות קטנות נפתחות ונסגרות, מגלות טפח ומכסות טפחיים, מעין מטפורה לחיינו, במיוחד בעידן אי הוודאות של הקורונה. כשהדלת הראשית נפתחת, נפתח המחזה חייל הבדיל, אגדתו של הנס כריסטיאן אנדרסון בבימוייה הקסום של מרי צימרמן.

המחזה הוא תענוג צרוף לכל הגילאים. הצגה בלתי נשכחת, תלבושות מרהיבות עין -חגיגה של שנינות ויופי. חמשת השחקנים יוצאים מן הכלל. המחזה ללא מילים, מוסיקה קלסית מלווה והשחקנים מגיבים למוסיקה בגופם ובפניהם. המחזה שופע פעלולים מבריקים ויצירתיים. קוביות א'ב מעבירות מסרים אנושיים של קבלת האחר והשונה מאיתנו לחוסן אישי. במרכזו של הסיפור חייל בדיל (אלקס שטיין) המתאהב ב ברקדנית בלרינה ( קייסי פוסטר) כל אחד מהם נראה כצעצוע וכמו כן מופיע בגלגול האנושי שלו. סיפור חייהם מתחיל בבית הכולל אמא, תינוקת מלאת חיים ומשרתת. חייל הבדיל עובר תלאות רבות. הוא נופל משולחן מתנות יום ההולדת דרך החלון אל תטך הים, נבלע על ידי דג ומגיע הבייתה ונפגש שנית עם אהובת ליבו רקדנית הנייר ושם בלי כוונה נזרק אל האח עם אהובת ליבו. חייל הבדיל מפגין אומץ לב ותקווה. הוא מגן על אהובתו והיא דואגת לו. כולנו צריכים להפגין אומץ לב בתקופה זו. תזמורת בת ארבעה נגנים מלווה את המחזה בשלמות נהדרת ותיאטרון בובות משולב בו ביצירתיות. זו הופעה נהדרת, ייחודית בסגנונה, כל הפרטים נהדרים. שחקנים מחוננים, בימוי יצירתי ומבריק, כליל השלימות. המחזה מצולם וניתן לראותו בזום.

המחזה יועלה מה -1 עד ה-27 בדצמבר.

לרכישת שמונה כרטיסים בהנחה פנו ל- klawson@lookingglassthatre.org

לפרטים על התיאטרון: www.lookingglasstheatre.com