גבי בורוש, נולדה בירושלים להורים ניצולי שואה. בהיותה בת שבע וחצי, היגרה עם משפחתה לקליבלנד ארה"ב, בעקבות הצעת משרת מחקר פוסט- דוקרט באימונולוגיה לאביה הרופא. גבי נחשפה לעולם הצבעים והיצירה מגיל צעיר והחלה לצייר את בני משפחתה ואת פרחי החצר בעפרונות ציור וצבעי פסטל. אהבתה לנרטיב נגזרה מהמורשת האירופאית של הוריה, ילדותה הישראלית וההשפעות האמריקאיות. אהבותיה הראשונות היו ציור, טבע, וגינון. באופן טבעי, במסגרת תשוקתה לאומנות השתמשה בזרעים, פרחים, צמחים ועצים בכדי לסמל מגוון של רגשות ומושגים. הדפסי העץ שלה הושפעו מנושאים פמיניסטים, בוטניים, ומקורות יהודים, בעלי משמעות אוניברסלית. במהלך לימודיה בתיכון יצרה בקרמיקה וציירה בצבעי שמן. בשלב מסוים צפתה בשיטת ההדפסה והציור -הדפסי העץ. גבי אמצה ושכללה טכניקה זו לכדי אומנות בפני עצמה לרוב יצירותיה. עבודותיה הוצגו בתערוכות יחיד בגלריות שונות ברחבי המערב התיכון וכן במעל לשישים תערוכות ברחבי אמריקה ואירופה. היא השלימה את לימודיה בבית הספר לאומנות באוניברסיטת מישיגן ועברה לשיקגו. שם היא מתגוררת עם משפחתה. בשנת 2018 נבחרה להשתתף במושבת האומנים גרנד מארה במינסוטה.

גבי בורוש.

בשנת 2019 עבודותיה הוצגו בגלריית אוניברסיטת נורת'ווסטרן ובגלריית שטוקהולם בשוודיה. הוריה עברו לפני עשור לשיקגו לגור לצד שתי בנותיהן והנכדים. בחודש פברואר איבדה את אמה האהובה עימה היו לה קשרים יוצאי דופן. בסוף חודש אוגוסט פרחו שני ילדיה מן הקן. בתה עברה לוושינגטון די סי, שם היא מסייעת לאנשים חסרי בית למצוא קורת גג. בנה החל ללמוד באוניברסיטת בלוייט. גבי עדיין באבל ומתפללת כל בוקר.

כשנבחרה לאומנית במגורים בקנטקי, תוכנית המעניקה מידי שנה לאומנים הזדמנות לחיות בחיק הטבע שישה שבועות וליצור בהשראת חווית הנוף הפסטורלית של ברנהיים, חיפשה את הקשר היהודי. היכרות מקרית עם ספרנית יהודייה מהאזור ספקה לה אינפורמציה על הקהילה היהודית ובתי הכנסת במקום בו תוכל להתפלל. בנוסף, בשל האובדן ובשל אביה הזקוק לתמיכה, בקשה גבי לחלק את השהות באתר לשלושה ביקורים קצרים בני שבועיים.

עתה, בביקורה השני ובמלאת 40 שנה לתוכנית האומן ב- Bernheim Research Forest and Arboretum עשרת תדפיסי העץ שלה מתנוססים ברחבי החורש והאגם. בשל הקורונה, נדחה מועד הגעתה למקום מאפריל לאוקטובר וגבי השלימה עשרות שעות עבודה בביתה והשלימה את הפרויקט: עשר כרזות של נשים בולטות בקנטקי כשלצד כל אישה הותאם צמח מקומי מהיער המאפיין את אופייה והישגיה. לאחר מחקר מסיבי נבחרו שלוש נשים יהודיות, שלוש נשים שחורות, אישה אינדיאנית ושלוש שנים לבנות. מקורה של היצירה מסדרת רישומים, שנחצבו בקפידה בגזירות עץ שהודפסו ולאחר מכן צולמו, שופרו דיגיטלית והוגדלו על יריעות בד. כל כרזה/דגל מלווה בביוגרפיה קצרה של האישה, מידע על הצמח המייצג אותה ועל הקשר בין השניים. הנשים התבלטו בתחומי הרפואה, משפטים, אומנות, מוסיקה, מדיניות ועוד. אביא לפניכם שבע נשים מתוך העשר. 

למשל, ד"ר (Grace James (1923-1989החלה את לימודי רפואת הילדים בלואיזוויל בתרופת הסגרגציה- הפרדה והייתה האישה השחורה היחידה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת לואיזביל באותה תקופה. בין השיגיה נכללים הגנה מפני תמותת תינוקות שחורים, ולחימה להטבת תנאי הקהילה השחורה המופלית וייסוד תוכנית חינוך בריאות במערב לואיסוויל. הותאם לה הצמח harbinger of Spring המקדים לפרוח ביערות סבוכים. שכן גרייס הקדימה את זמנה כדוברת הראשונה לבריאות אפרו אמריקנית. 

 Florence Brandeis פלורנס ברנדייס ( 1861 -1941) נולדה למשפחה יהודית מיוחסת בלואיוויל. למדה רפואה והייתה מראשוני רופאות הנשים ורופאות הילדים בקנטקי. בין הישגיה כלולים יצירת שירותי רפואה מתקדמים לנשים, שיפור הסטנדרטים התברואתיים בבתי ספר ופעילות בעמותת זכויות נשים להשגת שוויון בחברה. צמח הפטיקה בעל שלוש האונות, ששמו נגזר מהדמיון של עליו לכליות נראה רפואי וראוי לה.

Suzy Post סוזי פוסט, (1933-2019) עורכת דין, פעילה למען זכויות אזרח ועטורת פרסים במאבקה נגד אפליה ואי צדק חברתי. בשנת 1969 הוכתרה לנשיאת איגוד החירויות האזרחיות בקנטקי, תואר בו החזיקה כל חייה. הצמח של סוזי הוא 'סולם יעקב' המקשט את הארברידום עם פרחיו ועליו העדינים המזכירים סולם השואף תמיד לטפס לכליל השלמות והצדק.

Amanda Bernheim אמנדה אורי ברנהיים (1854-1922) היוותה את ההשראה ליער ברנהיים. היא ואייזיק ברנהיים יצאו לטיולים רבים במקום ובזכותה התגלגל הרעיון שבעלה ירכוש את מכרה עפרות הברזל- הברווזן המכוער של העיר ויהפכו ליער הבוטני היפה של ימינו. אמנדה ילדה לו שבעה ילדים והחדירה בו את אהבת הטבע. לאמנדה מותאם עץ הקפה של קנטקי מאחר שהיה בעבר עץ המדינה . לעץ פרחים יפים וניתן לצלות את פוליהם ולהכין מהם קפה טעים.

Alice Allison Duningham אליס אליסון דניגן (1906-1983) בת אפרו-אמריקאית למשפחת חקלאים שהגיעה לתפקיד במשרה מלאה בממשלו של לינדון ג'ונסון לאחר עשר שנות השכלה. במסגרת עבודתה כמורה, הכינה דפי עובדות על תרומות היסטוריות של אפרו-אמריקאים שהתפרסמו מאוחר יותר כספר. בשנת 1936 החלה דנינגן לכתוב מאמרים בעיתונות השחורה, בעיתון בשיקגו ולאחר מכן סללה את הדרך והייתה האמריקאית האפרו -אמריקאית הראשונה שזכתה בסיקור הקונגרס. את אליס מייצג סחלב נדיר שפרחיו היפים מתקשים להופיע באביב כפי שאליס התקשתה להישמע בחייה.

Willa Beatrice Brown ווילה בראון ( 1906 -1992) הייתה הטייסת השחורה הראשונה המורשית לטוס בארה"ב בשנת 1937 בשנת 1941 הכשירה מעל ל-2000 טייסים שחורים ותמכה בשיוויון בין המינים והגזעים. את ווילה מייצג הצמח Shooting Star הכוכב המועף המייצג את מעופה לסטרטוספרה עם כל הישיגה.

Jean Ritchie ג'ין ריצ'י (1922-2015) הביאה לעולם את מוסיקת אפלצ'יה כסופרת, פזמונאית וזמרת פולק בולטת בקול אלט גבוה. היא שרה שירי מחאה שגייסו את אנשי הסביבה להתנגד לכריית הפחם שתהרוס את אדמות קנטקי. ג'ין מיוצגת על עץ הפירות PAW PAW עץ הפרי היחידי בו הן הפריחה יפהפייה ופירותיו מתוקים כקולה המתוק של ג'ין.

במהלך שהותה במקום, גבי מטיילת כל יום בחורש, מוצאת פינה ומציירת את הנוף בצבעי מים. בין השאר, היא מעבירה הרצאות על טכניקת הדפס עץ ומנחה קבוצות ילדים ורומנים בכרזותיה המעטרות את החורש ומסבירה שרעיון אומנותה היה יצירת הקבלות בין נשים היסטוריות שהשאירו חותם בקנטקי לבין יופיו וחוסנו של הטבע. צמחים ועצים מקומיים של קנטקי הפיצו את שורשיהם העמוקים, פזרו את זרעיהם לכל עבר להמשך הישרדות מינם והמורשת. כך גם נשים המשיכו את מורשת החיים דרך נשים רבות שהלכו בעקבותיהן, למדו מכישלונותיהן והצלחותיהן ובססו את הידע שרכשו בכדי להיטיב את הישרדות המין האנושי והטבע. הערך הקולקטיבי שהיה לנשים בהיסטוריה שלנו, מקביל לצמחים המקומיים בקנטקי, למרות כל האתגרים, הם עדיין כאן, עומדים גבוהים ויפים כל אחד בדרכו. כמה מפליא שאהבותיה אומנות וטבע התלכדו ליצירה אחת.