״אז, הנה נתן לוי… עורכי הדין שלנו והסוכנים בהוליווד משתגעים עכשיו על הבחור מישראל, שהוא בעצם טוב מאוד״, הכריז דיינה וייט, נשיא ליגת העל של המקצוענים בקרבות אומנויות לחימה משולבות (מיקס מרשל ארטס) במיתחם הארגון בלאס ווגאס. ״היו לו רק חמישה ימים להתכונן, הוא היה דומיננטי בקרב וניצח את היריב בעל הרקורד של 6:0 (ששה נצחונות אפס הפסדים). אני מוצא בו הרבה פוטנציאל ואני רוצה לראות אותו ב- UFC״, הוסיף. היה זה בנובמבר האחרון, בסיומו של ערב קרבות אינטנסיבי כשדיינה סקר את המנצחים של הלילה והכריז את שמם של שני הספורטאים ששבו את ליבו, להם בחר להעניק חוזה השתתפות בקרבות בליגת העל היוקרתית. מיד אחריו תפסה המנחה את המיקרופון וברכה בהתרגשות את לוי ״קונגרטיוליישן״! הכריזה בהתלהבות. היא ביקשה לדעת ׳איך זה הרגיש לשמוע את דיינה מודיע על הצטרפותך ל-UFC׳?

"הרגשתי שאקבל את החוזה". נתן לוי

״זה חלום שהתגשם״, השיב נתן הנרגש, ״לפני שבע שנים עזבתי הכל ובאתי לכאן כדי להגשים את החלום הזה. אנשים צחקו לי בפנים כשסיפרתי שאני רוצה להיות ב-UFC״. ״הם יכולים לצחוק, אבל אתה כאן וניצחת״, הכריזה המנחה בחיוך, ״איך היתה ההרגשה? ״הרגשתי טוב מאוד הלילה, הייתי חזק, בהתחשב בכך שזה היה בהתרעה של יומיים, נראה לי שאשאר בסביבה״, השיב נתן המתגורר בלאס ווגאס עם אשתו דנה, מזה כשלוש שנים. על השאלה מה התוכניות הקרובות שלו, השיב לוי לנסוע לבקר בישראל, אם יתאפשר. כבר שנה וחצי לא ביקר בארץ, לא ראה את האחיינים והמשפחה והוא מאוד מתגעגע. מהביקור הוא יחזור היישר לאימונים. ההישג של לוי, כישראלי הראשון המתקבל לליגת ה-UFC, כבר מעורר השראה, לא רק בעיני עורכי דין וסוכנים בהוליווד, אלא גם בקרב ישראלים אחרים שרוצים ללכת בעקבות החלום. לוי מפרגן ואף מנסה לעזור, מי כמוהו יודע איזה מסלול מפרך מחכה להם. הוא עצמו ויתר בגדול על איזור הנוחות בישראל כבעלים של שני מכוני קראטה מצליחים, כדי להתחרות בספורט הקשוח בעולם. קרבות בהם משולבים אגרופים, (קרב איגרוף) בעיטות, (קיק בוקסינג) זריקות לקרקע, חניקות וגם האבקות. כל זאת עם ציוד מגן מינימלי של כפפות אגרוף, מגן שיניים ומגן אשכים. בשלוש השנים האחרונות ניצח לוי בחמישה קרבות כלוחם מקצוען ב- MMA ואת תחילת נובמבר האחרון בילה באימונים אינטנסיבים בטבע, לקראת קרב אחר בו אמור היה להשתתף במסגרת ליגת ה-LFA . אבל אז, בבוקר יום ראשון של נובמבר, בדרכו לבית הקפה עם דנה, הוא קיבל טלפון מהסוכן האישי שהודיע שיש לו הזדמנות להשתתף באירוע של ה- UFC אשר מפגיש לוחמים לקרבות משולבים, כשאת המרשימים מביניהם מחתימים על חוזים שמנים.

ההזדמנות הגיעה בעקבות איבחונו של אחד הלוחמים כחיובי לקורונה, מה שאילץ אותו לפרוש מהקרב. נתן לוי, שהיה במקום הנכון בזמן הנכון, הוזמן ברגע האחרון להחליף אותו. היריב עמו נלחם היה מנוסה ממנו ובלתי מנוצח בשישה קרבות מקצוענים. הוא שקל 70 ק״ג לעומת לוי ששוקל 65 ק״ג והתנשא לגובה 1.90 . זה לא עצר את נתן מלנצח אותו.

לא פחדת?

״קצת חששתי, אבל כל העסק הזה הוא בעניין של להלחם בפחד שלך. אמרתי לעצמי שמקסימום אפסיד אבל אחזור להילחם. ניצחתי אותו בסיבוב השלישי בחניקה, דיינה אמר שהוא מחכה לראות את היכולות שלי בלהרביץ. הרגשתי בלב שאקבל את החוזה״.

מאין מגיעות היכולות הפיסיות שלך?

״מאימונים של ג׳ו ג׳יטסו וכשרון טבעי. התחלתי ללמוד קראטה בהרצליה בגיל 15, שזה מאוחר יחסית למי שרוצה לעשות קריירה. בחרתי בקארטה כי כילד רציתי להתחזק ואכן הגעתי לחגורה שחורה בקראטה והתחלתי להדריך ילדים. היו לי שני מכוני קראטה אחד בהרצליה ואחד בקיריית גת וכל שבוע נסעתי לשם להדריך ילדים. אבל בגיל 22 התחלתי לצפות בטלוויזיה בשידורי קרבות ה-MMA של ליגת ה-UFC , והייתי בהלם. אמרתי לחבר שאני טס ללאס ווגאס כי אני רוצה להיות לוחם ב-UFC . הוא צחק עלי, זה כמו שמישהו יגיד שהוא נוסע לאמריקה לשחק ב-NBA״.  

עבור נתן, לא היה שום דבר מצחיק בחזון שהתווה לעצמו באותו הרגע. ״הייתי חדור מטרה, משהו שהיה בי תמיד. בגיל 16 רציתי מאוד לטוס ליפן להתאמן בקראטה ושאלתי את אמא אם זה בסדר. היא אמרה כן וחשבה שאשכח מזה, אבל אחרי כמה ימים באתי אליה עם כרטיס טיסה שרכשתי מכסף שהרווחתתי בעבודה במקדונלדס וקצת כסף שנשאר לי מהבר מצווה״.

אז הגעת ללאס ווגאס ב-2013 ומה קרה?

״דרך שרשרת ארוכה של חברים ומכרים הצלחתי להגיע למאמן בלאס ווגאס כדי לבקש שיתן לי צ׳אנס. לא ידעתי שהוא אימן כמה אלופי עולם, הייתי אז בן 22 , גיל קצת מאוחר למי שרוצה להגיע רחוק. המאמן פחות התרשם מהיכולות שלי אבל בהחלט התרשם יותר מכוח הרצון שלי. באימון הראשון הוא קרע אותי, הקאתי בפח, בסוף האימון הוא אמר שהוא חושב שיש יהלום מתחת לפני השטח. הוא אמר שיקח לי עשר שנים להיות טוב. עברו כבר שבע שנים מאז והיום הוא אומר ׳אתה לא רע כמו שהיית, אבל עדיין יש הרבה עבודה׳. בארבע השנים הראשונות הייתי על קו ישראל לאס ווגאס, 6-7 פעמים טסתי להתאמן ומכיוון שהיתה לי אז ויזת תייר, נאלצתי לעזוב כל שלושה חודשים. ויתרתי על המכונים שלי בארץ, לא יכולתי להמשיך לאמן ילדים בגלל הנסיעות ללאס ווגאס, אז התחלתי לעבוד באבטחה בלילות והרווחתי שבריר ממה שהרווחתי במכוני הקראטה שלי. עבדתי גם בעבודות מזדמנות כדי לחסוך כסף לנסיעות. בכל פעם שטסתי קוויתי להלחם אבל אכלתי הרבה ברקסים. גם כשהמאמן חשב שאני מוכן לקרב, הייתי חובבן גמור עם מאזן אפס וכדי לצבור רקורד מצוותים אותך עם לוחמים כמוך. יש חבר׳ה שקבעו להלחם ולא הגיעו לשקילה, היו לוחמים כמוני ששאפו להיות מקצוענים אבל נשברו כבר ברמה הראשונית״.

גם לך היו רגעי משבר, רגעים בהם חשבת לפרוש?

״היו הרבה רגעי משבר, היו פעמים שחשבתי לוותר, אבל בפועל לא ויתרתי. זה היה קשה, לא מעט פעמים עבדתי וחסכתי כסף לנסיעה. ואז אתה טס להתחרות כדי לגלות שביטלו את הקרב, בגלל שמישהו לא התייצב ואתה חוזר לארץ עם חוב בבנק ובלי כלום. צריך כוח רצון חזק, להקריב הרבה כדי להגיע. תמיד התאמנתי ברצינות, אין דבר כזה מבחינתי לפספס אימון. מאז שהתחלתי עם הקראטה הקרבתי הרבה דברים אחרים, החברים היו יוצאים לבלות למשל, ואני הייתי הולך להתאמן. לא הייתי מפספס אימון גם בשביל בר מצווה של בן דוד. במשפחה ניסו לשכנע אותי לוותר על האימון ולהגיע, אבל לא הסכמתי. הם חשבו אז שאני קיצוני ומגזים אבל בסופו של דבר הבינו שאני לא טועה. אם אתה רוצה להיות טוב במשהו אתה חייב להקדיש את כולך. ובאמת, אחרי הקרב הראשון נפתח הברז והתתחילו להגיע עוד קרבות. בקרב הראשון ניצחתי תוך פחות מדקה, זה היה בחור אמריקאי מקסיקני שזה היה הקרב הראשון שלו. היו אז שלושה סיבובים של שתי דקות כשהקרב הוא חופשי וכולל אגרוף, בעיטה, זריקה, חניקה. ניצחתי אותו לאחר שחנקתי אותו, הוא התעלף לי בידיים״.

נתן לוי ברגע הנצחון. "הוא התעלף לי בידיים".

נשמע מסוכן

״נכון שזה מסוכן, אבל אני מאמין שזה פחות מסוכן מפוטבול אמריקאי. לוקחים את הסיכונים בחשבון, באחד הקרבות שברתי את היד על הפנים של מישהו. נתתי לו אגרוף ופגעתי לו במצח במקום בסנטר, הוא קיבל זעזוע וניסה להפיל אותי לקרקע אבל עילפתי אותו בחניקה. ניצחתי את כל ארבעת הקרבות לחובבנים, אבל בגלל ששברתי את היד, הייתי צריך להחלים במשך שנה והשעון מתקתק״.

אלוף ישראלי. נתן לוי

בסוף עברת ללאס ווגאס

״בשנת 2018 כשעברתי למקצוענים קיבלתי ויזת ספורטאי לחמש שנים, מה שאיפשר לי ולדנה לחיות בלאס ווגאס. בתקופה הראשונה לא היה כסף בקרבות ודנה תמכה ופירגנה. בשלוש השנים האחרונות ניצחתי חמישה קרבות במקצוענים עד קרב האודישן ל-UFC״.

מרגישים את הקורונה בלאס ווגאס?

״בתי הקזינו פתוחים עם 25% תפוסה, השמיים פתוחים ואנשים שבמדינות שלהם יש סגר, באים להתאמן פה. יש כאן כמה ישראלים שהגיעו בניסיון להכנס לקרבות ה-MMA ואני מנסה לעזור להם. בחנוכה האחרון היינו בפלורידה, נסענו לעודד חבר ישראלי שהתחרה בליגת החובבנים. עילאי ברזילי שיצג את ישראל בג׳ו ג׳יסטו ברזילאי, באליפות העולם לצעירים עד גיל 18 ב-2018 וזכה במדליית זהב, ובמקום ראשון באליפות אירופה בשנת 2019, עכשיו הוא בלאס ווגאס מתאמן כדי להכנס ל-MMA״.

מה כולל החוזה שחתמת עכשיו?

 ״החוזה הוא לארבעה חמישה קרבות ב- UFC״.

אפשר להתעשר מזה?

״הלוחמים שבטופ אכן מתעשרים, יכולים להרוויח מאות אלפי דולרים עד מיליונים. אמנם המוטיבציה שלי להתחרות ולנצח לא היתה בגלל כסף, אבל אם הגעתי עד לפה לא נתעשר? כיף לקבל תגמול על העבודה הקשה״.

איך המשפחה מקבלת את הקריירה שלך?

״המשפחה תומכת ומפרגנת, היום הם כבר לא חושבים שאני קיצוני. באפריל שנה שעברה דנה ואני התחתנו בארץ. אמנם באמריקה איכות החיים גבוהה, אבל עולה גם השאלה איפה אני רוצה לגדל את הילדים שלי. יש לי גם רצון להיות מאמן בישראל, לעזור להכין את הלוחמים הישראלים לקרבות ה-MMA״.

נראה שהחלום משתדרג?

״קיבלתי חוזה לארבעה קרבות ב-UFC כשהקרב הראשון יהיה כנראה בחודש מרץ הקרוב. עד אז מתאמנים המון כשהשאיפה האמיתית היא גם להתבלט, לא רק להגיד נלחמתי ב-UFC וקיבלתי מכות. המטרה שלי היא להיות מדורג בטופ העולמי ולהיות אלוף. הדרך היא לנצח בכמה קרבות בליגת העל ואז לנצח מישהו מדורג כשבעצם הנצחון אתה גונב לו את הדרוג. זה לוקח שנה שנתיים והדרך לא קלה. אני מתאמן שלוש פעמים ביום אימונים לא קלים מול מקצוענים אחרים. אנחנו נכנסים אחד בשני יום יום, מתאמנים עם המאמנים מהטובים בעולם. הכוח שלי מגיע ממשמעת עצמית, אני אמנם מאוד אוהב לעשות אמנויות לחימה, אבל לא כל יום בא לי לקום וללכת לחטוף מכות. למרות זאת, אני בוחר כן להגיע. רוצה להיות אלוף עולם ואעשה הכל כדי להיות הכי טוב שאני יכול. זה חשוב כדי שלא יהיו לי חרטות ביום שאפרוש, שאדע שנתתי הכל״.