היתומים הפוליטיים
עם ההכרזה על בחירות נוספות בישראל, נראה שגוש הימין-חרדים גדול מאי פעם. עם זאת, המספר האמיתי שעליו לא מדברים הוא מספר המתלבטים. השבוע נולדו להם כמה בתים חדשים
כמה "הפתעות" והפתעות בשבוע אחד. רון חולדאי הודיע על כניסתו לפוליטיקה הארצית והקמת מפלגת "הישראלים", ביחד עם שר המשפטים המתפטר, אבי ניסנקורן, אשר עזב את ׳כחול לבן׳ והתפטר מחברותו בממשלה, ג'ונתן פולארד הגיע בטיסה פרטית (במטוס של שלדון אדלסון, מיטיבו של ראש הממשלה ובעלי החינמון "ישראל היום"), וסיעת ׳כחול לבן׳ קורסת לחלוטין. המערכת הפוליטית ממשיכה לחוות שינויים ותהפוכות, כאשר רק דבר אחד נשאר יציב – בנימין נתניהו והברית עם המפלגות החרדיות. אמנם קמה לנתניהו תחרות מימין בדמות גדעון סער שפרש מהליכוד והקים את "תקווה חדשה", אולם, הפיצול הפוליטי ממשיך לגדול ונדמה כי הסקרים שאוהבים לתת רוב למחנה "לא ביבי", לא באמת יכולים להסביר היתכנות של קואליציה רצינית המתבססת על מי שמנגד. חשוב לומר כי אין מדובר כאן בנבואה כי אם בניתוח ריאלי של המצב הקיים.
סיעת ׳כחול לבן׳, שהיתה, עד ממש לא מזמן, התקווה של רבים להחלפת שלטון נתניהו, התרסקה לחלוטין וככל הנראה תנפח את חייה בבחירות הנוכחיות. מה שהתחיל כמיזם אד-הוק מאיחוד של חוסן לישראל (זוכרים?) עם ׳יש עתיד׳ של יאיר לפיד, החל בצניחה חופשית עם החלטתו של בני גנץ ליפול במלכודת הדבש שהציב ראש הממשלה בנימין נתניהו. רק בני גנץ האמין ככל הנראה כאשר נתניהו הבטיח בסוף חודש מרץ כי יקים עמו ממשלת חרום "בלי טריקים ובלי שטיקים". כניסתו של גנץ לממשלה הביאה להתפרקות המפלגה ואילו התנהלותו האולטרה ממלכתית, לא סייעה בידו בסופו של יום לזכות באמון הציבור (וגם לא באהדה רבה). מפלגת ׳יש עתיד׳ ויאיר לפיד שבראשה, מצד שני, לא השכילו להפוך לבית הפוליטי של מאוכזבי סיעת ׳כחול לבן׳.
לפיד פספס הזדמנות פז ולא הצליח למצב את עצמו כחלופה שלטונית. בינתיים, פליטי ׳כחול לבן׳, ויש רבים, מתפזרים לכל עבר – רם שפע שהצביע נגד התיקון לחוק התקציב בשבוע שעבר הודיע שהוא חובר לאבי ניסנקורן ולרון חולדאי, אסף זמיר ממתין על הקווים לראות מה קורה בתל אביב בטרם יקבל החלטה. אנו צפויים לעוד הודעות "דרמטיות״ בזמן הקרוב, כאשר נשמע על רשימות חדשות ועל מצטרפים חדשים למערכת. על מפלגת "הדמוקרטית" כבר שמעתם? זוהי "מפלגה סופר דמוקרטית בהתהוות, לכל מי שמאמין ביצירה משותפת של בית פוליטי המבוסס על תקווה, אמון ושוויון", כך על-פי דף הפייסבוק שלהם.
ברמה האישית לא אופתע אם המפלגה הזו לא תהפוך לכליא הברקים של מאוכזבי מחנה השמאל מרכז ותהיה הפתעת הבחירות בבחירות הקרובות (זוכרים את שינוי של טומי לפיד בשנת 2003 או הגמלאים בשנת 2006?). הסקרים האחרונים (שכאמור אינם מנבאים דבר), ממשיכים להעניק לליכוד בראשות נתניהו 30 מנדטים, כאשר עוד כ-35-38 הולכים לסער ולבנט (ימין), בין 5-8 לליברמן, ו-15 למפלגות החרדיות (ששרויים במצב הכי יציב שיש). תיאורטית, גוש הימין-חרדים גדול מאי פעם.
עם זאת, המספר האמיתי שעליו לא מדברים הוא מספר המתלבטים או מספר "היתומים הפוליטיים". בין 15-20 מנדטים צפים להם בין מאוכזבי מרצ/ העבודה/ כחול לבן. זהו מספר עצום, אשר קשה להאמין שהוא לוקח כרגע חלק בסקרים. גם בקרב ערביי יראל קשה לדעת מה יקרה, כאשר מנצור עבאס ומפלגת רע"ם שוקלים להתפצל מהרשימה המשותפת, לאור שיתוף הפעולה של עבאס עם ראש הממשלה נתניהו. זה, שכזכור, רכב ורוכב על ערביי ישראל, כל אימת שהוא צריך כשק חבטות. ומה בכל זאת כדאי לציין וחשוב לשים לב אליו השבוע? מבצע החיסונים של אזרחי ישראל מתקדם בקצב משביע רצון, כאשר נכון ליום רביעי (יום ירידת המאמר לדפוס), כבר חוסנו כ-700,000 מתושבי המדינה. זהו קצב מעורר כבוד וניתן לזקוף זאת לזכות הפריסה הטובה של שירותי הרפואה בישראל והמחיר הגבוה (יחסית) ששילמה מדינת ישראל עבור החיסונים, דבר שנתן לנו עדיפות על-פני מדינות אחרות באספקת החיסונים. נמשיך לעקוב אחר המבצע.
אין להתעלם גם מסיומה של סאגה שהייתה בסימן שאלה שבועות ארוכים. גדי אייזנקוט, הרמטכ״ל המוערך לשעבר, הודיע לראשי המפלגות כי אינו מתכוון להצטרף מערכת הפוליטית. אייזנקוט שהתלבט רבות, ראה כיצד חבריו נמשחים ואף מושחים עצמם בזפת ונוצות, והחליט שלא להצטרף לקלחת הפוליטית בעת הזאת. עפר שלח שהודיע על פרישתו מ׳יש עתיד׳ ובישר על הקמת מפלגה חדשה. כרגע נראה שאינו עובר את אחוז החסימה בסקרים וככל הנראה עשה את הצעד הנועז אך צפוי, במטרה לשפר את עמדת המיקוח שלו בשלב מאוחר יותר, כאשר יראה לאן נושבת הרוח הפוליטית ואיזו רשימה גדולה יותר ניתן לייצר עבור מחנה השמאל משברי מרצ-העבודה-כחול-לבן.
שם נוסף שיוצא מהבויידעם ומוזכר חדשות לבקרים הינו של ציפי לבני. שרת החוץ לשעבר, הפכה השבוע איטריה חמה נוספת בבורסת השמות של מחנה השמאל-מרכז וככל הנראה, אם היא תשוב לזירה הפוליטית (סבירות גבוהה), היא תצטרף לרשימתו של רון חולדאי. כזכור, לבני, הובילה את מפלגת קדימה ולאחר מכן את התנועה. בשנת 2014 הודיעה על ריצה משותפת עם מפלגת העבודה תחת "המחנה הציוני", אולם בשנת 2019, קיבלה גט כריתות בשידור חי מאבי גבאי, יושב ראש העבודה החדש. לזכותה של לבני יאמר שכאשר ראתה כי רשימתה איננה עוברת את אחוז החסימה, הודיעה על פרישתה מהמרוץ בבחירות לכנסת ה-21. עד לתאריך הארבעה בפברואר, הלא הוא מועד הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית, עוד נזכה לשמוע על איחודים ומצטרפים, ורק אז יתחיל החלק המשמעותי של הבחירות. עד אז, נזכה למנות גידופים והשמצות מסיביות (ע"ע גדעון סער שלהערכתי הופך למטרה המרכזית של נתניהו, מבלי להזכיר את שמו).
כמובן שנמשיך לעקוב ולעדכן. Kobi.cohen@gmail.com
