ימים ספורים לאחר השבעתו של ג׳ו ביידן לנשיאות ושל קמילה האריס לסגנית הנשיא, קישט את כביש איילון דרום בתל אביב שלט ארוך ומאיר עיניים שהכריז: הדמוקרטיה מנצחת! באותיות קטנות יותר הובהרה כוונת הטקסט: ״ישראלים וישראליות מברכים את ביידן והאריס״. שלט קטן יותר נתלה גם בואכה דיזינגוף סנטר כשפניהם המחייכות של הנשיא האמריקאי הנבחר וסגניתו לצד דגלי ישראל וארה״ב, מזדקרים מעל למכוניות החולפות. מאחורי היוזמה המפתיעה עומדת יעל פתיר, (40), מי שיסדה בישראל את הסניף הישראלי של ארגון ג׳יי סטריט לפני כתשע שנים.

פתיר, בוגרת בהצטיינות של אוניברסיטת תל אביב במדעי המדינה, סוציולוגה ואנתרופולוגיה, עובדת כבר שנים באין ספור פרויקטיים חברתיים ופוליטיים, חלקם במרכז פרס לשלום, שם עבדה במשך כשש שנים לפני שיסדה את ג׳יי סטריט ישראל. כמי שמקורבת למפלגה הדמוקרטית, התרגשה יעל עד דמעות מטקס ההשבעה לנשיאות של ג׳ו ביידן. היא הרגישה שהדמוקרטיה האמריקאית ניצלה וברגע של התרוממות רוח החליטה להרים מיזם. פתיר לא שכחה מן הסתם את השלטים בעד הנשיא לשעבר, דונאלד טראמפ, שניתלו בכביש איילון ובמקומות נוספים בארץ, במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות. כעת, הגיע הרגע מבחינתה להכרת הטוב, למסר שיהדהד בישראל ובארה״ב. היא פנתה לחברים וקולגות במיזם גיוס המונים למימון שלטים שיפרגנו לנצחון הדמוקרטיה באמריקה.

היה לה חשוב שידעו שלא כל הישראלים בארץ תומכים בדונלד טראמפ, שיש גם ציבור גדול אחר שתומך, להגדרתה, בערכים המשותפים של דמוקרטיה, ליברליות, חוק וסדר. ״מול ההסתה, הפייק ניווז והפגיעה בערכים דמוקרטים, המוכרים לנו״, היא מסבירה, ״אנחנו רואים את התקווה החדשה שמעירים בנו כל אותם אזרחים ואזרחיות שבחרו בשינוי״. ״לכן התארגנו, אזרחיות ואזרחים ישראלים, לברך יחד, ובקול גדול וחזק, את נשיא ארה״ב וסגניתו, באנו לומר כי למרות שיש בכל מקום כאלה הקמים לפגוע בדמוקרטיה, כשנלחמים עליה בנחישות-מנצחים!״ היעד שהוצג היה 50,000 ש״ח, סכום שמימן כמה שלטי חוצות, כשאחד מהם (זה שבאיילון) גדול מכולם. היעד הושג כעבור יום יומיים כשחלק מן התורמים העדיפו לתרום באופן אנונימי. תורמים נדיבים זכו לחתום את שמם או שם החברה על השלטים. פתיר מדגישה שמדובר במיזם חד פעמי, פניה מועדות בימים אלו לפרויקט חדש שקשור לחיבור בין ישראלים לפלשתינאים.

מיזם השלטים, היא מודה, פרץ בספונטניות. ״הבחירות לנשיאות בארה״ב היו חסרות תקדים בחוויה שלי ושל חברים שלי״, מספרת פתיר. ״כולם היו דבוקים ל-CNN , כשספרו את הקולות הרגשתי שהפעם העניין במתרחש, הרבה יותר רחב מאשר רק לישראלים שיש להם זיקה לאמריקה. המוטיבציה שמאחורי המיזם היתה להגיד שישראל זה לא רק טראמפ, שהדמוקרטיה ניצחה ותנצח גם פה. יש נטיה ישראלית לחשוב שנשיא שטוב לישראל הוא נפלא גם לאמריקה וזאת לא המציאות. יש לי קרוב משפחה ישראלי בארה״ב, הוא אומר לי שטראמפ הוא הנשיא הכי גרוע שהיה לארה״ב, שהוא מסוכן, מעודד אנטישמיות ואפילו לא טוב לכלכלה. אבל לישראל הוא מצויין ובגלל זה הוא מצביע לו. השלטים של הרפובליקנים למען טראמפ בישראל נועדו למסור מסר לאוונגליסטים: טראמפ אוהב את ישראל, את ירושלים. אצל הדמוקרטים זה לא ככה, היהודים שמצביעים לדמוקרטים, לא מצביעים בגלל ישראל.

מה הרגשת כשראית את הפריצה לגבעת הקפיטול?

״זה היה הלם ופחד מאוד גדול שנחלק לשלושה תתי פחדים. הראשון, מה יקרה לארה״ב של אמריקה. לא צפיתי מלחמת אזרחים אבל היה פחד שיהרגו חברי קונגרס, אפקט של מה שטרור עושה והם לא היו רחוקים מזה. היה גם את הפן הפרסונלי, אני מכירה חברי קונגרס, יש לי חברים בוושינגטון. היה חשש גם מה יקרה ליהודים, היו שם מפגינים עם חולצות של ״מחנה אושוויץ״ וכמובן עלתה גם השאלה האם זה יכול לקרות אצלנו״.

והתשובה?

״לא! אולי זה ״ווישפול טינקינג״, לאור ההבנה שמה שקורה בארה״ב נהיה העתק הדבק בעולם״.

הדמוקרטים חזרו לשלטון, את מי את מכירה בינהם?

 ״הכרתי חברי קונגרס באמצעות ג׳יי סטריט, אירחתי בארץ משלחות של חברי קונגרס שרובם היו דמוקרטים. אחת מהנציגות שהכרתי היא דב האלנד, שצפויה להיות שרת הפנים החדשה. אירחתי אותה עם משלחת בארץ, במשך שבוע יצאנו לסיורים בארץ ובשטחים. הסיורים האלה מייצרים חויה מאוד אינטימית. האלנד היא חברת הקונגרס הראשונה שהיא ממוצא ילידי, נייטיב אמריקה והיא מניו מכסיקו. היא נכנסה לקונגרס בשנת 2019 ומדהים שהיא הולכת להיות שרת הפנים. היא אשה מאוד מרשימה, אם חד הורית שבנתה את עצמה במו ידיה. היא סיפרה לנו שהיא היתה אלכוהוליסטית, היא גם דיברה על זה בקמפיין לקונגרס. היא הלכה לגמילה וכבר שנים שהיא לא שותה. היא סיפרה שהשתמשו בזה נגדה אבל היא בחרה לספר על זה כהסבר למה צריך לבחור בה. זה היה דבר מרענן, סוג של מנהיגות שמנכיחה את החולשות. היא היתה מאוד סקרנית בביקור שלה בישראל, שאלה שאלות והזילה דמעות כמה פעמים במהלך הסיורים. ב״יד ושם״, בכפר בדואי בשטחים שהיה תחת צו הריסה, היא מאוד הבינה את המורכבות וחשיבות השינוי שצריך לבוא מכל הצדדים. התרשמתי עמוקות מכך שהיא לא עשתה חיבור בין הקונפליקט שלנו ושל הפלשתינים לבין היחס שזכו הילידים מהאמריקאים וזאת למרות שהיא מדברת על זה, לבושה בזה, (בלבוש המסורתי) והיא מאוד מוכשרת"

היא מספרת על רבים מחברי הצוותים השונים בשלטון החדש: ״אני מכירה לא מעט מהם. צייצתי בטוויטר שאני נורא מקנאה בהם, אנשים בגילאי 40 (כמוני) ובני שלושים, חלקם היו במימשל אובמה וחוזרים לתפקיד בכיר יותר. אחרי הבחירות היתה בקרבתם אנחת רווחה, כולם פחדו, התחושה שלהם היתה שהמדינה שלהם הולכת לאבדון. רוב האנשים שאני בקשר איתם הם יהודים והיו בהם שחששו לשלום המשפחות שלהם, בגלל כל הקבוצות של העליונות הלבנה. החשש הזה גרם להם לפעול, הם נסעו לג׳ורג׳יה, דפקו על דלתות, הרימו טלפונים, פעלו ברשת״.

בעקבות התנהגותו של נתניהו בתקופת אובמה הנקמה תגיע?

״זה מגוחך. פשוט משוגע. יש לך נשיא (אובמה) שנתן לישראל חבילת סיוע בטחוני הכי גדולה שהיתה ואינו מוערך ומנגד, נשיא אחר מוכר נשק מתקדם למדינות במזרח התיכון ונערץ. יש הרבה כעס על ביבי שקשור יותר לתמיכה ולחיבוק שהוא נתן לטראמפ, על כך שלא גינה את ההתנהגות שלו. טראמפ דיבר במסיבת עיתונאים על יהודים אמריקאים שלא נאמנים ומצביעים לדמוקרטים, אמירה שפורטת על הנימים הכי רגישים של היהודים האמריקאים. הציפיה היתה שראש הממשלה יגיד ׳מה פתאום, הם חלק מעם ישראל׳. היו חברי קונגרס שחורים במישלחות שאירחנו שאמרו לנו שמה שנתניהו עשה לאובמה הוא לא היה מעז לעשות לנשיא לבן״.

ועכשיו הם חוזרים בעמדות כוח

״אבל בסוף הם מתנהלים מקצועית ועם פרוטוקול. ביידן אמר כל הקמפיין שיחזור להסכם הגרעין עם איראן, מה שנתניהו לא רצה. אני לא חושבת שבמימשל יגידו לא נתייעץ, לא נשתף את ישראל, דברים כאלה לא נראה. אבל אולי תהייה פחות התחשבות בעמדות של ישראל״.

פתיר מספרת שהקשר עם חברי הממשל קרוב. ״בכל יום אני מברכת מישהו אחר שנכנס לעבוד בבית הלבן, אתמול בירכתי את דובר המועצה לבטחון לאומי. האנשים במינהלה החדשה מאוד חכמים, כלם מוכנים לעבודה עכשיו והם מאוד עסוקים כך שיהיה יותר קשה לתקשר אתם עכשיו״.

הישראלים מברכים את ביידן והאריס. השלט בנתיבי איילון

היית בבית הלבן?

״הייתי אבל לא בחדר הסגלגל. כשביקרתי בוושינגטון בשנת 2015 אחרי ההסכם עם איראן, אורגנה פגישה בין מנהיגי האירגון לבין נציג הנשיא לקהילות היהודיות״.

איך בכלל התחברת לג׳יי סטריט?

״זה קרה כשעבדתי במרכז פרס לשלום עם המנכ״ל, רון פונדק ז״ל. בעצם הם הגיעו אלי והציעו לי לפתוח מרכז. קרו אז כל מיני דברים שחיזקו את הארגון, כמו למשל הקמפיין נגדם וההתקפות של אייפ״ק. ממשלת ישראל לא רצתה להפגש אתם, מה שדווקא עזר להם לגדול. הם אמרו משהו שיצג המון יהודים, הקימו בית שלא היה קיים. ההתקפות על האירגון קיצרו את הדרך, זאת היתה עבודה קשה של כולנו. עבודה מתוכננת, מקצועית עם מטרות ברורות כמו זירת ההשפעה בקונגרס. כשיצאנו לדרך 30 חברי קונגרס תמכו בנו, היום הם במאות. זה לא קורה לבד״.

במסגרת תפקידה מנהלת פתיר את ההתרחשויות בישראל, בעבודה מול מעגלים ספציפיים בכנסת, בממשלה, ומול עיתונאים. היא מספרת שבתקופת כהונתו של טראמפ, העבודה בארגון הייתה מאתגרת, בלשון המעטה. ״היה קשה להיות במקום לעומתי עם נשיא כזה, קשה להיות בין הבודדים שאומרים שלפתוח שגרירות בירושלים זה לא רעיון טוב״.

השגריר פרידמן תומך נלהב בהתנחלויות, איך התמודדתם?

״מאוד בנימוס, לפי הפרוטוקול. ג׳יי סטריט יצא נגד המינוי שלו, אבל הוא נבחר כי היה רוב רפבליקני בסנאט. הוא כינה אותנו בשמות לא יפים, לא בפנינו״.

יעל פתיר עם הסנאטורית אליזבת וורן.

איך השגרירים הישראלים בארה״ב מתייחסים אליכם?

״השגריר רון דרמר חתך את ג׳יי סטריט, גלעד ארדן שכיהן כשר לעניינים אסטרטגים, נפגש איתי פעם אחת לשיחה על ה-BDS . הסברתי לו שאנחנו נגד ה-BDS. השיחה הסתיימה בטוב, הוא חטף על הראש מהליכוד ובזה זה נגמר״.

היא גרה בצל אביב עם בעל, שני ילדים וכלב, אבל בעבר גדלה בארה״ב, ולמדה בבית הספר כנרת. בין שני העולמות, היא בוחרת כל יום מחדש בארץ ישראל. ״את החיים שלי אחייה בישראל, הדמוקרטיה שלנו עדיין מתפקדת אם כי על כרעי תרנגולת. אני מרגישה שאנחנו חיים בשנים גורליות גם ליהודית וגם לדמוקרטית. אני שמחה להיות אדם פעיל ששואב תקווה מהעשיה״.

לאחרונה החליטה לעזוב את הארגון ולהתמקד בפרויקט לסיום הסיכסוך הישראלי פלשתיני ושימור ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.