ביום שני הקרוב ייפתח משפט ההדחה השני של הנשיא-לשעבר דונלד טראמפ. יש משהו אבסורדי בלהדיח נשיא-לשעבר, שכבר איננו באמת מכהן, אבל חשוב לזכור כי רשמית לא מדובר בהדחה במובנה הפוליטי כי אם במשפט סמי-פלילי: בית הנבחרים הגיש נגד הנשיא כתב אישום (impeachment) בגין הסתה להמרדה, וכעת הסנאט ישמש כחבר מושבעים ויפסוק. בקרב הרפוליקנים טוענים כי ההדחה ותהליך המשפט מיותרים - אין סיבה, לדבריהם, לבעוט במי שכבר מוטל על הקרקע. הדמוקרטים, מנגד, מדגישים שהמשפט נועד למתוח קו ברור לפיו מי שחותר תחת המוסדות הדמוקרטיים - נענש.

המפלגה הדמוקרטית - הדור הבא?

שיתוף פעולה דו-מפלגתי הוא דבר חשוב, והוא מתקיים גם בין יריבים פוליטיים עזים וגם בתקופות של שבר עמוק. שני שמות בולטים בהקשר זה הוא הסנאטור הרפובליקני מטקסס טד קרוז וחברת הקונגרס הדמוקרטית מניו יורק אלכסנדריה אוקסיו-קורטז. השניים שיתפו פעולה בעבר, או לפחות הביעו נכונות לעשות כן, אבל כשאוקסיו-קורטז צייצה השבוע בדבר הצורך ברגולציה כבדה יותר על וול-סטריט (בין היתר לאור אירועי Gamestop) וטד קרוז ענה שהוא "מסכים לגמרי", פה השיח התפוצץ. אוקסיו-קורטז טענה כי זה מגוחך שמי שהפיץ ביודעין שקרים על תוצאות הבחירות, עודד אלימות והיה שותף למה שהגדירה כטבח של אירועי ה-6 בינואר, מבקש להושיט יד ל-"אחדות". לשיטתה,

אמירות כמו "צריך להמשיך הלאה" וטענות למנוע מאנשים לשאת באחריות לתוצאות מעשיהם רק מעמיקה את הפילוג הפנים-אמריקני מגיעות היישר מתוך הצעדים הטיפוסיים של מתעללים - ובחירת המילים הזו אינה מקרית. AOC דיברה בעבר בהרחבה על האלימות המינית שחוותה ועכשיו סיפרה כי הרגעים שבהם מצאה מחסה בבניין הקונגרס, תוך שהיא שומעת אנשים שמחפשים אותה באופן אישי, עוררה אצלה פוסט-טראומה. על פי אוקסיו-קורטז, אם קרוז מבקש להוביל תיקון, הדבר היחיד שלטענתה הוא יכול לעשות הוא להתפטר. בעמוד הטוויטר שלה היא פרסמה סקר (של Polls for Progress) לפיו 51% מתושבי טקסס מאמינים שקרוז צריך להתפטר מיידית מתפקידו.

מרג'ורי טיילור גרין. אנטישמיות ותאוריות קונספירציה בקונגרס

 יש לא מעט ביקורות על אוקסיו-קורטז - שהיא שטחית, שהיא פופוליסטית, שהיא מתבטאת על נושאים שאינה בקיאה בהם ושהשותפות שלה ל-Squad מחזיקות בעמדות קיצוניות, כולל בנושאי ישראל. אבל, כמו שאומרים אצלנו, "מה ששלה - שלה": היא פוליטיקאית חכמה, היא הובילה שורה של הצעות חוק שחלקן נכנסו רשמית לאג'נדה של ביידן, היא מבינה תקשורת והיא מתכננת לטווח הארוך. מי שחושב שהיא תסתפק "רק" בתפקיד של חברת קונגרס, טועה - היא מכוונת לתפקיד בכיר יותר, ואם שותפה הסנאטור ברני סנדרס (ורמונט) היה הנשיא ה-46 היא כנראה הייתה זוכה באחד כזה. בעוד שנתיים יעמוד לבחירה מנהיג הרוב הדמוקרטי מניו יורק, הסנאטור צ'אק שומר, ואוקסיו-קורטז משתעשעת במחשבה להתמודד מולו בפריימריז. בבחירות 2024 היא תהיה בת 35, בדיוק בגיל כדי לכהן כנשיאת ארצות הברית: אם יתקיימו פריימריז דמוקרטיים היא כמעט בוודאות תתמודד, ואם לשפוט לפי הסגנון החד והארסי שבו היא נאבקת בקרוז - לביידן, או האריס, לא מצפה פריימריז רצוף שושנים.

מלחמות הימנים

השבוע נפגש מנהיג המיעוט הרפובליקני בקונגרס קווין מקארת'י המייצג את המחוז ה-23 של קליפורניה, עם חברת הקונגרס הרפובליקנית מרג'ורי טיילור גרין אשר מייצגת את המחוז ה-14 של ג'ורג'יה. בימים שבשגרה לא היינו מסקרים פגישה שכזו - ולמען האמת, כנראה שגם לא היינו שומעים על חברת הקונגרס הטרייה - אבל אלו, כפי שאפשר לתאר, אינם ימים שגרתיים. מקארת'י נפגש עם גרין אחרי שבשבועות האחרונים התגברו הקריאות להדיח אותה מהקונגרס לאור אמירות עבר והתבטאויות שערורייתיות שלה. אלו כוללות, בין היתר, סימון "לייק" לפוסט שקורא לרצוח את יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי (ד'-קליפורניה); טענה שהטבח בפארקלנד, פלורידה ב-2018 פוברק כדי להגביל את הזכות לשאת נשק; שיתוף סרטון שטוען ש-"הציונים" מבקשים להציף את אירופה בפליטים כדי להחליף את האוכלוסייה המקומית והסברים לפיהם שהשריפות בקליפורניה נגרמות ע"י קרן לייזר מהחלל החיצון (יהודית, כמובן) במזימה שכוללת בין היתר את מושל קליפורניה ואת בנק ההשקעות של משפחת רוטשילד. גרין תומכת גם בתיאוריות קונספירציה "מיינסטרימיות" יותר, כמו QAnon ו-"Pizzagate", ובמהלך המרוץ שלה לקונגרס זכתה לתמיכה מצד הנשיא-דאז טראמפ.

על פניו, הדחה של גרין היא אפשרית: הדבר דורש הצבעה ברוב של שני-שליש בקונגרס (מה שלא נראה סביר), ולכן עיקר הדרישה של הדמוקרטים ממקארת'י תהיה לנשל ממנה את הסמכויות שלה, ובראשן השתתפות בוועדות. מנהיג הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים, סטני הוייר, דמוקרט ממרילנד, הודיע למקארת'י כי אם הרפובליקנים לא יסירו בעצמם את גרין מהוועדות בהן היא חברה - וועדת התקציב ו-וועדת החינוך והעבודה - הם יעלו להצבעה הצעה שתחייב את הדחתה. אבל העימות הזה גדול יותר מאשר רק מקומה ומעמדה של גרין: זוהי יריית הפתיחה ב-"יום שאחרי טראמפ", שבה המפלגה הרפובליקנית צריכה להתחיל לחשב מסלול מחדש.

האם היא בוחרת בדרכו של הנשיא-לשעבר וממשיכיו כמו גרין ודומיה, ומאמצת אל קרבה סגנון פופוליסטי של מאבק באליטות, או מנסה לבנות עצמה מחדש, ואם כן - בתור מה?

רותם אורג, עורך ראשי של הבלוג ״וושינגטון אקספרס״ העוסק בניתוח ופרשנות של פוליטיקה ומדיניות חוץ אמריקנית. אפשר לעקוב אחרי הבלוג בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם.