ביום רביעי התקיים וובינר אקדמי איכותי באוניברסיטת נורת'ווסטרן. את האירוע הנחה אלי רכס, פרופ' ללימודי ישראל ע"ש קראון באוניברסיטה, ראש מנהל IIP, פרויקט החדשנות הישראלית לקידום שיתופי פעולה בין אוניברסיטאות מערב ארה"ב ואוניברסיטאות בישראל במיקוד STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). מטרת הפרויקט: חיזוק ותמיכה בשותפויות קיימות במקביל לבניית שיתופי פעולה חדשים. "איננו מגבילים את עצמנו למדעי הרוח בלבד, אלא ללימודי מדעי החיים והחברה בישראל בכלל". פתח רכס את האירוע. באירוע הנדון יענה על שאלותיי אנשיל פפר, יליד בריטניה, עיתונאי בכיר, פובליציסט בעיתון הארץ, שסקר במהלך 24 השנים האחרונות מגוון רחב של נושאים בתחומי הפוליטיקה, בטחון, חינוך, דת ונושאים בינלאומיים. כמו כן, פרסם בשנת 2018 את הספר "הסערות בזמנו של ביבי".

"כאשר בחירות רביעיות בישראל מתקיימות במהלך שנתיים, רבים מתחילים לשאול "מה לא בסדר איתנו?" המשיך רכס והציג נתונים סטטיסטיים. "על פי מחקר חדש שפורסם על ידי המכון לדמוקרטיה "מדינת ישראל זוכה בתואר המפוקפק של שיאנית הבחירות בהשוואה ל-20 מדינות דמוקרטיות אחרות בעולם. ישראל ממוקמת במקום האחרון מבחינת תדירות ממוצע של 2.3 שנים בלבד לעומת ממוצע של 4.5 שנים באירלנד".

האם הימין הישראלי החדש דוגל בשיטה פופוליסטית כאנטי תזה ל"שלטון האליטות"? האם אנו עדים לתופעה האוניברסלית של התרסקות המפלגות ו"האנשת הפוליטיקה"?

"זה לא בהכרח כך. עשרים מערכות הבחירות בישראל נערכו כהלכתן בשבעים שנות קיומה של ישראל, המערכת עבדה". ענה אנשיל פפר " למרות שישראל לעומת רוב המדינות הדמוקרטיות הפרלמנטריות הינה רב מפלגתית. לא קרה מקרה שמפלגה לא הצליחה להקים קואליציה, אף במחיר סחטנות מצד מפלגות קטנות שעברו בקושי את אחוז החסימה. בשנת 1984 נולדה ממשלת אחדות בין מפלגת העבודה לליכוד עם הסכם רוטציה בו פרס כיהן שנתיים כראש ממשלה ולאחריו שמיר. תמיד ידענו לאחר הבחירות מי יהיה ראש הממשלה הבא. הממשלות היו יציבות ביותר. מערכת הבחירות הישראלית הביאה תוצאות. לפני שנתיים עמדנו בפני שלוש בחירות וכשכבר חשבנו בבחירות השלישיות שנוצרה קואליציה בין בני גנץ לנתניהו גילינו שממשלה זו נכשלה. נוצר באג במערכת הבחירות ושמו באג ביבי. כל מערכת בחירות בה ניצחונו של נתניהו אינו מובטח אינה לגיטימית ומובילה לבחירות נוספות. אכן מערכת הבחירות הפכה להיות פופוליסטית הסובבת סביב מנהיג אחד בלבד- נתניהו. אך זו אינה אשמתו ואחריותו של נתניהו בלבד. השורה התחתונה היא שהשמאל לא צלח להעמיד מועמד פוטנציאלי מסעיר כאלטרנטיבה שלטונית. המסר האידאולוגי הוא אנטי ביבי או פרו ביבי. לא ביבי מול לפיד או ביבי מול מירב מיכאלי. האידיאולוגיה לגבי דת ומדינה, חינוך, ביטחון, שמאל או ימין שבקה חיים. הכול סובב סביב נתניהו האם הוא ראוי או אינו ראוי לכהן כראש ממשלה. אם המערכת חגה סביב אדם אחד המערכת שבורה".

לרוב, בכל מפלגה שלושה מרכיבים: ארגון, אידיאולוגיה ומנהיג. האם ניתן לתקן את המערכת?

"אין אפשרות לשנות את שיטת הבחירות ללא הצבעה כללית בכנסת בה יתמכו כל המפלגות בשינוי. אפילו מפלגת הליכוד הגדולה ביותר, אינה מהווה שליש מכל חברי הכנסת. לתריסר המפלגות הקטנות מרחב תמרון רב והן לא תצבענה לצמצום כוחן ויעדיפו להישאר בשיטה הקיימת בו תהיינה "לשון המאזניים" בדרך להקמת הקואליציה. בשלב זה כשביבי עומד בראש הליכוד אינני רואה מזור למערכת. המערכת תחזור לתקנה רק אם ביבי יחליט לפרוש בשל חוסר אפשרות להקים קואליציה, כתבי אישום, גיל או סיבות אחרות".

אנשיל פפר. "קשה לנחש מה יקרה ביום שאחרי ביבי".

האם תוכל לחזות ולדבר על מצב היפותטי של הבחירות בישראל לאחר ביבי?

"קשה לשער מה יקרה למדינת ישראל יום לאחר ביבי. אחרי הכול, הוא ראש הממשלה שכיהן במהלך התקופה הארוכה ביותר בתפקיד ושלט על המערכת ביד רמה. זהו מסתורין, אם נשוב לנורמליזציה ונדון בנושאים אידיאולוגים ימין או שמאל, אך מאז שחרב בית המקדש, ניתנה הנבואה לטיפשים. בסופו של עניין כל מנהיג חדש יהלך תחת צילו של נתניהו ויושווה אליו בכל נשימה וצעד. התפטרותו של בן גוריון, אבי האומה בשנת 1963 הכתה בתדהמה את המערכת הפוליטית ורבים חששו לגורל המדינה. גם לביבי יש תומכים רבים שיחששו מחורבן הארץ ומאובדן הביטחון בהיעדרותו. אך כעבר, כן היום עולם כמנהגו נוהג. לכל אדם יש תחליף ומדינת ישראל תמשיך להתקיים עם מנהיג חדש״.

מהו סוד הצלחתו של נתניהו על פי ספרך "ביבי" ?

״מזה 34 שנים ביבי נתניהו מתעורר לחיים, מלא אנרגיה וממש נהנה מקמפיין הבחירות, הוא עובר מישוב, לכפר לעיר ומפיץ את חזונו בהתלהבות יוצאת דופן כסוס מרוץ במסלול מרוצים. בבחירות הללו הוא נלחם על הקול הערבי ובמקביל נלחם על קולות משבעה מגזרים שונים. ביבי שועט בעוז ופורח ואף פעם איננו נכנע. לעומתו, רוב הפוליטיקאים שונאים את מערכת הבחירות ומתעייפים מהן. הם רק מצפים להיות מעבר לגדר ולהתחיל לעבוד, להציב מטרות אופרטיביות של תפעול הממשלה. לדוגמא, בני גנץ, מדינאי טרי אמר "ששנת הבחירות הייתה השנה הרעה ביותר בחייו".

בן גוריון היה אבי המדינה איש חזון. לאיזה מקום ביבי יזכה כראש הממשלה?

״מעבר לעובדה שכעיתונאים אנו מדווחים על הפוליטיקה היום יומית ותרגילי הישרדויותיו מהמשפט. אסור להכחיש שנתניהו הוא אידיאולוג בעל תפיסה עמוקה. בספרו "מקום תחת השמש" משנת 1993 שנכתב בעיצומה של תוכנית אוסלו הציג תוכנית "שלום בר קיימא " עם העולם הערבי. בחצי שנה האחרונה צפינו בהגשמת תוכניתו ב"הסכמי אברהם" חוזי השלום שנחתמו בין ישראל לאיחוד האמירויות, בחריין, דובאי, סודן ומרוקו". אם בן גוריון נחשב לראש הממשלה הטוב ביותר בראשית המדינה. נתניהו ייחשב לראש הממשלה הטוב ביותר במחצית השנייה של מדינת ישראל. עם כל הביקורת נגדו, עלינו להסכים שהוא גאון פוליטי הפועל בהווה מתוך תכנון רב שלבי לעתיד. ביבי הוא בעל ראייה היסטורית ארוכת טווח המאמין בזכותנו ההיסטורית על הארץ ורואה שלום ללא ויתורים, שלום של שיתוף פעולה והכרת העולם הערבי במדינת ישראל כמדינה יהודית״.

כתבת למירב מיכאלי: "ברוכה הבאה לקבלת התפקיד הגרוע ביותר בפוליטיקה הישראלית". למה התכוונת?

״למפלגת העבודה היה תפקיד היסטורי בייסוד מדינת ישראל והתווית דרך פעולתה. החל משנת 2000 המפלגה איבדה את האידאולוגיה ואורך חייהם של מנהיגיה השונים היה קצר. נראה שהרמת הדגל הלבן התרחשה כשאהוד ברק הצטרף לממשלת האחדות עם נתניהו. מזמן זה מפלגת העבודה פסקה למלא מקום מרכזי באופוזיציה. המפלגה נכנעה והפכה למפלגת הבועה של מדינת תל-אביבית. יאיר לפיד ניסה למשוך את המצביעים אליו מימין ומשמאל ללא אידיאולוגיה ברורה בכדי למנף את עצמו למפלגת שלטון או אופוזיציה. בעבר, מפלגות רבות כ"שינוי", "קדימה", "כחול לבן" עלו, זכו בבחירות והתאדו. גם תנועת העבודה נכשלה. תנועת העבודה תוכל להגיע לתנופה רק עם מסר אידיאולוגי מלהיב, אם לא תישאר מאחור״.

אחוז ההידבקות בקוביד-19 בקרב חרדים הוא גבוה, בין 12% ל40% פי שלוש מהמגזר החילוני ועם זאת הממשלה מאשרת שישיבות, בתי כנסת יהיו פתוחים. האם זה ישפיע על תוצאות הבחירות?

״כל מדינה צריכה להיות עצמאית והחברה החרדית נשענת על התמיכה הכספית וההגנה של מדינת ישראל. גם אם הם אינם מצייתים לחוקי הבידוד והסגרים הם זקוקים לתמיכת מדינת ישראל ברווחה סוציאלית, בטחון ושירותי בריאות. אפשר להגדירם כאוטונומיה. כידוע, מצב זה החל כשהחרדים הוו 2% בתקופת בן גוריון שפטר אותם משירות צבאי ועבודה. הסטטוס קוו נשאר. כל חברה אינה רוצה שיכתיבו לה מה לעשות. החרדים הם שותפיו הקואליציוניים של נתניהו ואין לדעת כיצד המגפה תשפיע על הבחירות. זו תעלומה״. כצפוי ההרצאה הייתה מרתקת ביותר על נושא קרוב לליבנו. הרצאה מבהירה ושוטחת בפנינו את פניה של ישראל היום את פני מנהיגיה, חבלי מדיניותה, הדמוקרטיה הבעייתית והייחודית בה. מצפים להרצאת המשך לאחר הבחירות.

לפרטים על הרצאות נוספות פנו ל: http://iip.northwestern.edu https://jewish-israel-studies-center.northwestern.edu