מגפת הקורונה שינתה את חיינו ללא הכר במרוצת השנה החולפת ופגעה כמעט בכל תחום בחיינו. תחום אחד שנראה שאלתר דרכים מתוחכמות להתמודד עם המגיפה בהצלחה הוא תחום ההשכלה הגבוהה.

כל מוסדות החינוך בישראל ובעולם עברו ללימודים מרחוק וזה לא היה פשוט. אך בעוד בגילאים הצעירים הלימוד הפך מאתגר מאי פעם, למבוגרים מבינינו נולדה הזדמנות מיוחדת להרשם ללימודים גבוהים, במסלול רגיל ומוסדר, מבלי לעשות וויתורים קשים כמו לשוב לישראל או לוותר על חיי המשפחה.

על פי מחקרים שונים, סטודנטים דיווחו על הספק גדול יותר ומיצוי הזמן בצורה אופטימלית בעת הלמידה מרחוק. במקום לבזבז זמן יקר בנסיעות לאקדמיה ובחזרה הביתה, וכל זאת אחרי יום עבודה מעייף, כל מה שהיה עליהם לעשות הוא להתחבר בנוחות מהבית למחשב, להשתתף בשיעור ולהיחשף למיטב המרצים שיש למכללות להציע.

המרצים הטובים ביותר ילמדו אתכם". ד"ר פינקלשטיין

הקריה האקדמית אונו פתחה השבוע את המסלול הראשון ללימודי משפטים לסטודנטים הנמצאים למעלה מ-10 אלפים קילומטר מהקמפוס המרכזי - ישראלים השוהים בארה"ב. התואר, המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל, נלמד כולו בשפה העברית, באופן מקוון, בשעות המותאמות לנו, הישראלים בארה"ב, על ידי נבחרת המרצים שנבחרה כטובה ביותר על ידי התאחדות הסטודנטים הארצית בישראל.

עשרות ישראלים מרחבי ארה"ב, מניו יורק ועד לוס אנג'לס החלו בלימודים לקראת התואר הראשון ללימודי משפטים. "אנחנו רואים מנעד מאוד מגוון של סטודנטים״, מספר ד"ר אלעד פינקלשטיין, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו. ״ישנם סטודנטים מכל הגילים, כאלה שנמצאים בארה"ב מספר שנים מועט וכאלה שחיים מעבר לים כבר למעלה מ-20 שנה. חלקם״, הוא מוסיף, אפילו בעלי תואר דוקטור ממקצועות אחרים שרוצים להרחיב את מנעד הידע שלהם ולרכוש כלים חדשים".

פרופ' יובל אלבשן. "צעד ציוני"

בדברי הפתיחה שלו, אמר ד"ר פינקלשטיין לסטודנטים כי הם בדרכם לחוות אתגר אינטלקטואלי :"אנחנו הקמפוס למשפטים הגדול ביותר. הולכת להיווצר פה קהילה של סטודנטים חדורי מטרה, אשר המרצים הטובים ביותר בישראל ילמדו אותם״.את השיעור הראשון העביר פרופסור גבריאל הלוי, פרופסור מן המניין ואחד המומחים המובילים בישראל למשפט פלילי. "מה הם לימודי משפטים? משפט הוא כל מה שסובב סביבכם" אמר לסטודנטים הטריים. "משפט רלוונטי לכל מה שעושים, לכל תחומי הדעת ולכן זה אחד המקצועות המבוקשים והמעניינים ביותר".

פרופסור יובל אלבשן, הידוע כפעיל חברתי בישראל, מהסיוע לקופאיות בסופר פארם, לעדותו למען אלאור אזריה, ועד הקמת התכנית ״שכר מצווה״ להענקת שירותי משפט לנזקקים, אשר כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים הקריה האקדמית אונו וישמש כמרצה של הסטודנטים הסקרנים, מספר איך הכל התחיל: "מספר לא מבוטל של אנשים פנו אליי 'עברתם ללמד באמצעות הוראה מקוונת'? שאלו. בהתחלה השבנו בשלילה, אבל ככה התחלנו להבין שיש לנו ערך ואנחנו יכולים לספק השכלה ברמה הכי גבוהה לאנשים שגם בהכרח לא גרים בישראל". חיזוק לרעיון לאפשר את התוכנית עבור ישראלים בחו״ל קיבל אלבשן מהדיקאנית לשעבר, פרופסור גבריאלה שלו, אשר כיהנה לפני שנים כשגרירת מדינת ישראל באו״ם. ״היא חשבה שזה רעיון מצויין״, הוא מספר.

בקיץ האחרון התגבשה התכנית המיוחדת לישראלים בארה״ב והשבוע יצאה לדרך.

"הקורונה אילצה אותנו לעשות שינויים" ד"ר דינה ניר

על אף הפרשי השעות שמאלצים את המרצים לעבוד בלילות, התגייסו המרצים למאמץ. ״חשוב היה לאפשר לאנשים שעובדים ומגדלים משפחה להתאים את זמנם לתוכנית״. אמר פרופסור אלבשן. "השעות של הלימודים מותאמות לארה"ב, כשאר הם יחלו בשעה חמש ורבע לפנות ערב, בשעון ניו יורק, ויסתיימו בעשר ורבע בלילה. במיזם מסתתרת גם מטרה ציונית״, הוא מסביר. הוא משוכנע שהתוכנית תקרב את הישראלים לישראל ואולי לא רק אותם. ״אני מסתובב הרבה בארה״ב, מטעם מכון גשר, לפעמים מטעם הסוכנות ויודע עד כמה חשוב לישראלים שהילדים שלהם יהיו מחוברים לארץ. פגשתי פרופ׳ מאוניברסיטת טורו שאמרה לי שחלום חייה הוא שהילדים שלה ילמדו תואר בעברית שיקשור אותם לארץ״.

יתרונות הלמידה מרחוק

תקופת הקורונה אילצה את כל המוסדות האקדמיים ברחבי העולם לאתר במהירות פתרונות יצירתיים ויעילים בכדי להמשיך ולספק את החוויה הרצויה לסטודנטים. "הקורונה אילצה אותנו לעשות שינויים בשיטת ההוראה שלנו." מספרת ד"ר דינה ניר, מהפקולטה למנהל עסקים. "בזמן קצר עשינו קפיצת מדרגה שלא היינו בטוחים שהיא אפשרית ועברנו לעולם וירטואלי״, היא מודה. ״כחלק מהמעבר השקענו רבות בהדרכות למרצים שלנו על שיטות הוראה חדשניות שמתאימות לעידן החדש, בכיתות חכמות, מערכות ממוחשבות והנגשת הלימודים לסטודנטים שלנו כדי שהחוויה תהיה אפקטיבית ומהנה. גם הסטודנטים עברו מהפכה אבל כולנו למדנו להתמודד עם המצב החדש ולעבור ללימוד מקוון והתוצאות הפתיעו את כולנו לטובה. אם היית שואלת סטודנט לפני שנתיים האם אתה יכול ללמוד בזום, אני מניחה שהתשובה הייתה לא, אבל רק עכשיו סיימנו מסלול לימודים וגילינו שהיתה נוכחות הרבה יותר גבוהה של סטודנטים. לא רק זאת, אלא שגם שביעות הרצון של הסטודנטים מהלימודים עלתה".

לדעתה של ניר, הסיבה לכך די ברורה: ״הרבה יותר נח להתחבר וללמוד מהבית מאשר להיכנס לרכב, לנסוע לאקדמיה, לעמוד בפקקים, למצוא מקום חניה ואחר כך לחזור הביתה. הסטודנטים חסכו לעצמם זמן יקר בזכות הלימודים מהבית. אני מאמינה שגם לאחר שנוכל לחזור ללמד בקמפוס, סטודנטים רבים יעדיפו ללמוד בזום. עולם האקדמיה הולך לכיוון של למידה היברידית – שילוב של למידה מרחוק ונוכחות פיזית. ככה אפשר ליהנות מכל העולמות". ובכל הנוגע לאינטראקציה עם המרצים, היא דווקא רואה בכך יתרון: "אנו מעודדים ומדריכים אותם להיפגש וללמוד ביחד בזום בנוסף, ישנם פרויקטים משותפים רבים. כשנהגו להגיע לכיתה, הם בדרך כלל היו רואים את הגב של זה שישב לפניהם, עכשיו דרך הלימוד בזום, הם לומדים להכיר אחד את השני טוב יותר מאשר בעבר".

גם פרופסור אלבשן מבין שהלימודים בעתיד ייראו אחרת: ״היום כבר לא משנה לי איפה יושב הסטודנט״, מספר יובל שמסביר כי המטרה האידאולוגית שעומדת מאחורי ההחלטה להגיע עד לישראלים באמריקה היא להנגיש את מקצוע עריכת דין גם לאוכלוסיות חדשות. אלבשן, עו״ד קהילתי ופעיל חברתי נמרץ, מוסיף ומזכיר שגם ההנגשה לאוכלסיות מוחלשות הגיעה מתוך שליחות חברתית. ״אנחנו פותחים את השערים בפני האוכלוסיות שהודרו״, הוא מוסיף, ״המקצוע הזה עבר כמעט בירושה מאב לבן מחוגי האליטה, המערכת היתה חד צדדית במשך תקופה ארוכה. בכדי לממש את המטרה, הסכמנו להפרדה בין נשים לגברים שדרשו הסטודנטים החרדים. הידיעה שזו הדרך היחידה שתאפשר להם לרכוש מקצוע שיסייע להם להכנס לשוק ויפרנס אותם בכבוד, הובילה להסכמה שלנו. בכל מקרה, מדובר רק בחרדים שאינם יכולים להתפשר על הקוד החברי הזה״.