מש' הבריאות לרופאים: כך תאבחנו הפרעת קשב וריכוז
אלפי ילדים בישראל לוקים בהפרעות קשב ומטופלים בריטלין, חלקם שלא לצורך. משרד הבריאות החליט השבוע לעשות סדר בנושא ויצא בהנחיות לרופאים כיצד יש לאבחן ולטפל בהפרעות קשב וריכוז
- חדש בישראל: מערכת ממוחשבת לאבחון הפרעת קשב
- הריטלין לא עוזר לילד בהפרעת הקשב? יש לזה סיבה
- ילדים טעוני תיקון? על ילדי הריטלין
- מבוגרים עם הפרעות קשב והתנהגות מינית כפייתית
- ריטלין: גידול של 300% בצריכה בשנים האחרונות
- הפרעת קשב וריכוז: מתי להתחיל לאבחן ולטפל
אלא שלא כל הרופאים הרושמים ריטלין או קונצרטה אכן עושים זאת על פי כללים מסודרים. השבוע יצא משרד הבריאות בהנחיות מפורטות כיצד יש לאבחן מוקדם ונכון את ההפרעה שעל פי המשרד צריכה להימצא בסדר עדיפות גבוה בקביעת מדיניות הבריאות הלאומית.
למי מותר לאבחן הפרעת קשה?
משרד הבריאות קובע עתה כי אבחון הפרעת הקשב חייב להיעשות על ידי פסיכיאטר, נוירולוג או רופא ילדים עם נסיון בהתפתחות הילד או כזה שעבר התמחות ורכש נסיון בתחום הפרעות ריכוז וקשב. רופאים אלה יכולים להיעזר באנשי מקצוע נוספים ובהם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מאבחנים דידקטיים, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים וקלינאי תקשורת. אך רק הרופאים הם האחראים על האבחון.
איך יתקיים האבחון?
על האבחון להימשך פרק זמן סביר, של 45 עד 60 דקות. אבחון ילדים מתבצע על פי קריטריונים המבוססים על ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקני הקרוי DSM-4. האבחון כולל הערכה קלינית ובה נלקחת היסטוריה מפורטת של הילד
ומשפחתו, הערכה מלאה של הפרעת הקשב, הערכה של הפרעות אחרות העלולות להתבטא כהפרעת קשב ובדיקה מפורטת הכוללת בדיקה קלינית רגשית התנהגותית ונוירולוגית.
טרם האבחון ינתנו שאלונים להורים ולמורים. שאלונים אלו צריכים להיות שאלוני אבחון (אחד מהם קרוי שאלון קונרס). הרופא המאבחן רשאי להמליץ על השלמות האבחון בכלים אובייקטיביים הכוללים הערכה קוגניטיבית, הערכה פסיכיאטרית והערכה תפקודית.
בתוך כך מקובל לבצע בדיקות קשב ממוחשבות כגון TOVA או בדיקת קשב מתמשך CPT. בדיקות אלה מבוצעות תחילה ללא ריטלין ואחר כך עם ריטלין. במהלך הבדיקה נמדדים דיוק, מהירות תגובה והשתנותה, השמטות או תוספות פרטים. תוצאות הבדיקה מושווים לביצוע נבדקים בני גילו של המטופל באוכלוסייה הכללית ובאוכלוסייה עם הפרעות הקשב.
מה לגבי אבחון מבוגרים בהפרעות קשב?
באשר לאבחון מבוגרים, עדיין לא הגודרו קריטריונים מוסכמים כלל עולמיים לאבחון הפרעות ריכוז וקשב למבוגרים, אך ההסכמה המקובלת כיום בעולם היא גם כאן יש צורך לבצע הערכה מפורטת הכוללת היסטוריה מפורטת של האדם, הערכה של הפרעות אפשריות אחרות, בדיקה קלינית רגשית התנהגותית ונוירולוגית, ועמידה בקריטריונים לאבחון הפרעת קשב על ידי ספר האבחנות DSM-4.
עוד מזכירים במשרד הבריאות כי לאור העובדה שהפרעת קשב עלולה להתבטא כסימפטום של מגוון בעיות אחרות כמו ליקויי ראייה, ליקויי למידה, דיכאון, הפרעות פסיכיאטריות אחרות, הפרעות שינה ובעיות נוירולוגית, על הרופא הבודק לשקול את התחלואה הנלווית לסוגיה ובהתאם להפנות לאנשי המקצוע מהתחום הרלוונטי.
