לידיעתכם: הפרטת קווי אוטובוס נדחית עד ל-2023
הסיבה: משרדי הממשלה מתקשים ליישם את הליך הפרטת קווי האוטובוס, שאמור להוביל לתחרות והוזלת מחירים - אך גם לפגיעה במונופול של אגד ודן. מה שהתקבל כהחלטת ממשלה בשנת 1997, צפוי להסתיים לא לפני 2023 - באיחור של 15 שנה מהיעד המקורי
כמה זמן לוקח למשרדי הממשלה ליישם הפרטה? מתברר שבענף התחבורה הציבורית, נדרשות לא פחות מ-26 שנה. תקציב המדינה לשנת 2009 נושא בשורה מרה לכל מי שמשתמש בתחבורה ציבורית: הפרטת כל קווי האוטובוסים צפויה להסתיים רק בעוד 15 שנה - בשנת 2023. כדאי להזכיר כי ההחלטה לפתוח את שוק התחבורה הציבורית לתחרות התקבלה על-ידי ממשלת ישראל בינואר 1997 - כלומר, מתחילתו ועד סופו, יימשך תהליך ההפרטה 26 שנה.
בדברי ההסבר לתקציב, מציינים אנשי אגף התקציבים במשרד האוצר כי דחיית תהליך ההפרטה נחוצה לצורכי התארגנות של המפעילים הקיימים: "מוצע לפרסם תוכנית אשר תאפשר למפעילי התחבורה הציבורית פרק זמן נוסף, אשר בו יוכלו להיערך באופן מספק לשינויים הצפויים בהיקפי פעילותם". אולם, כדאי לשאול כמה "זמן נוסף" ראוי להעניק לחברות האוטובוסים: על-פי התוכנית המקורית של משרד התחבורה, שאושרה בשנת 1999, כל קווי האוטובוס בישראל אמורים היו להיפתח לתחרות עד אוגוסט 2006. בפועל, עד סוף 2008 צפויה להסתיים הפרטתם של כ-25% מהקווים בלבד.
_wa.jpg)
הנוסעים באוטובוסים ימשיכו לחכות, ולשלם יותר (צילום: ירון ברנר)
מה קורה בתחבורה הציבורית בירושלים?
עוד עולה מטיוטת התקציב ל-2009 כי חלק משמעותי מהחלטות הממשלה שהתקבלו לפני שנה - במסגרת תקציב 2008 - בוטלו או רוככו: כך למשל, "נעלם" מהצעת התקציב סעיף המגביל את יכולתן של חברות אגד ודן להשתתף בחלק מהמכרזים להפעלת קווים. בנוסף, התקציב לשנה הבאה מציע כי משרד התחבורה יוכל להגביל את מספר הקווים שייפתחו לתחרות בכל אזור גיאוגרפי.
מבקר המדינה: עיכוב ללא הסבר
תקציב 2009 מסמן את המשך ההתנהלות הלקויה של משרדי הממשלה בנוגע לפתיחת שוק התחבורה הציבורית לתחרות. כבר בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2002, נקבע כי משרדי התחבורה והאוצר אינם מיישמים כראוי את הרפורמה שאושרה ב-1999: "משרד התחבורה ומשרד האוצר הם שאמורים לקבוע את המדיניות בכל הקשור לפתיחת ענף התחבורה הציבורית לתחרות, והם קבעו שיש לפתוח את כל הענף לתחרות בפרק הזמן שנקבע (בארבעה שלבים בין 2000 ל-2006, ש.ה), לאחר שבדקו את הנושא בבדיקה מעמיקה. יש ליקוי בחריגה כה גדולה מהתכנית בלי כל הנמקה לחריגה זו".על היתרונות הטמונים בפתיחת שוק התחבורה הציבורית לתחרות, יש תמימות דעים כמעט מוחלטת: דו"ח של ועדה מיוחדת של משרד התחבורה קבע כי ההפרטה הביאה לשיפור ביעילות התחבורה הציבורית, הוזלת תעריפי נסיעה, הקטנת תקציבי הסובסידיות, גידול במספר הנסיעות, והצערת גיל האוטובוסים. עם זאת, כנגד ההפרטה הושמעו בעבר טענות כי יישומה הביא לירידה ברמת השירות הניתן לציבור הנוסעים, וכן לפגיעה בתנאי העסקתם על עובדי חברות האוטובוסים.
ראוי לציין כי במשרד האוצר מעריכים כי הפרטת כל קווי האוטובוסים יחסכו מדי שנה יותר מ-1.1 מיליארד שקל מתקציבי הסובסידיה - הנאמדים בכ-2.3 מיליארד שקל בשנה. מאחר שאת הכסף שייחסך מציעים באוצר להפנות לטובת הציבור - למשל, על-ידי הוזלת תעריפי הנסיעה - כל עיכוב ביישום ההפרטה פוגע בסופו של דבר בציבור הנוסעים.
הסיבות לעיכובים רבות: יש הטוענים כי כוחן הפוליטי של חברות אגד ודן הוא הגורם העיקרי להססנות של משרדי הממשלה. מנגד, יש הסבורים כי תהליך ההפרטה צריך להיות איטי ושקול, וזאת בכדי לוודא כי חברות האוטובוסים הפרטיות מצליחות לעמוד בתנאי המכרזים. כמו שהדברים נראים כעת, דברי מבקר המדינה בדו"ח לשנת 2002 יהיו נכונים גם לשנת 2023: "הפרטת הקווים האמורים אכן הביאה לחיסכון וליעילות בענף התחבורה הציבורית. אילו יישם המשרד (התחבורה, ש.ה) את תכנית הרפורמה כמתוכנן, הייתה התועלת למשק גדולה בהרבה".
לפנייה לכתב/ת 
שר התחבורה והבטיחות בדרכים, שאול מופז
צילום: ששון תירם
