מורים, קחו אחריות על שלום הילדים

קורבן של הצקות בבית הספר הוא בדרך כלל ילד שאינו מסוגל להגן על עצמו. אולי בגלל נחיתות פיזית כלשהי, קושי באסרטיביות, מראה ייחודי, רקע שונה או עיסוק יוצא דופן. הילד המציק או קבוצת הילדים הם בדרך כלל בעלי מעמד והשפעה בין חבריהם בבית הספר. את העליונות על קורבנם הם רוכשים באמצעות כוחם או גודלם הפיזיים, הסטאטוס החברתי שלהם, הכרת חולשתו של הקורבן וניצולה ותמיכה של הסובבים אותם.

בתוך המשוואה הזו, לקורבנות ההצקה אין כמעט סיכוי לצאת ממעגל הקורבנוּת ללא סיוע והתערבות של המבוגרים הנמצאים בסביבת התרחשות ההצקה. כלומר, המפתח למיגור ההצקות ולהבטחת שלומם וביטחונם של כל ילדי ובאי בית הספר נמצא בידי ציבור המורים והמחנכים. חשוב שנפנים כי גם ילדים הנוטים להציק ולפגוע בחבריהם יימנעו מלעשות כן בסביבה חינוכית אשר אינה מאפשרת זאת.

לתשומת לבכם ההורים - הניסיון המחקרי והחינוכי המצטבר מלמד כי מוסד חינוכי המאופיין על ידי רמות נמוכות של הצקה ורמות גבוהות של תחושת מוגנות וביטחון של התלמידים, כולל בדרך כלל את האלמנטים הבאים:

• מודעוּת - לקיומה של תופעת ההצקה, איסוף נתונים שוטף על שיעורי התופעה ושקיפות מלאה באשר לנתונים הנאספים.
  

• הצקה זו הצקה זו הצקה - נקיטת מדיניות אחידה וברורה המסירה את העמימות בכל הקשור להגדרת ההתנהגויות הנחשבות להצקה, פיקוח מובנה בהפסקות בכל אזורי השהיה של התלמידים ויזימת אינטראקציות ופעילויות חינוכיות המעודדות שיתוף, התחשבות, קבלת השונה וסובלנות הדדית. בנוסף, עידוד מאסיבי של ילדים אשר לא מהססים להעיר לחבר אשר מציק ולבקש ממנו לחדול ממעשי ההצקה ו/או להביא מיידית לידיעת המבוגר האחראי את פרטי מעשי ההצקה.
  

• שמירה על רמת אסתטיות גבוהה - ידוע כי ככל שרמת הטיפוח הבית ספרית ורמת הארגון הסביבתי גבוהים יותר כך אחוז התלמידים המעורב בהצקה הנו נמוך יותר.
  

• אפס סובלנות - נקיטת מדיניות של "אפס סובלנות" (Zero Tolerance) למעשי הצקה. תגובה ברורה, תקיפה ומרתיעה לכל התנהגות הצקה קלה כחמורה.
  

הקץ להצקות: 5 פעולות הכרחיות:

בניגוד למצב הקיים כיום בו חלק מהתלמידים בוחרים שלא להתערב כאשר הם עדים להצקה וחלק אחר אף מעודד, מטרת הסגל החינוכי בבית הספר היא ליצור מצב בו אותם התלמידים, פשוט לא יאפשרו למציק לפגוע בקורבנו ובמידת הצורך יביאו את הדבר לידיעת המורים, ללא חשש מחבריהם המציקים.

להלן חמשת הפעולות ההכרחיות שעל בית הספר לנקוט אם אכן ברצונו להילחם בהצלחה בנגע ההצקה והבריונות. פעולות אלה מהוות תנאים מקדימים ההכרחיים לכך שהמביטים מן הצד יאזרו אומץ ויגיבו באופן שיביא קץ להצקה:

1. מפת ההצקות בבית הספר 

חובה ראשונית על כל בית ספר השואף למגר את תופעת ההצקה מקרבו היא לבסס ולהעריך את כל מהלכיו בטיפול בתופעה על נתונים מדידים, אובייקטיביים, המוצגים לעין כל. חשיבות איסוף נתוני הצקה בבית-הספר נעוצה ביכולתו לספק מידע עדכני ומהימן על אופייה וממדיה של התופעה ולאפשר התערבות ממוקדת בסוגי ההצקה באזורים, כיתות והשכבות בהם התופעה באה לידי ביטוי.

איסוף נתונים כזה הנעשה על ידי מתן שאלונים אנונימיים לתלמידים מדי תקופה. הדבר מאפשר הערכה שוטפת לגבי מידת הצלחתו של המוסד החינוכי בצמצום ו/או מיגור התופעה. על בית הספר להביא לידיעת התלמידים והוריהם את נתוני ההצקה התקופתיים הנאספים במטרה להפכם בכך לשותפים בתהליך מיגור התופעה ולשמור כי הנושא לא ירד מסדר היום של בית הספר.

2. הגברת מודעוּת

חלק ניכר מציבור המורים והתלמידים רואה בהצקה, לכל היותר, התנהגות של שובבות ומעשי קונדס ואינו מודע להשלכות החמורות להרגשתם ובריאותם הנפשית של הקורבנות. המפתח להצלחת תוכנית מערכתית למניעת הצקה בבית הספר הינו שיתוף פעולה כן ואמיתי בין כל באי בית הספר – ההנהלה, המורים, הצוות המקצועי, תלמידי בית הספר, הורים ונציגי הקהילה.

תנאי מוקדם לשיתוף הפעולה הנדרש בין כל הגורמים הוא הכרה בקיומה של תופעה זו, בהיקפה ובצורך לצמצמה ככל שניתן. הגברת רמת המודעות נעשית בעזרת מתן מידע רלוונטי אודות תופעת ההצקה לכל באי בית הספר.

הדבר כולל: הגדרה מפורטת של מרכיבי ההצקה הבאים לידי ביטוי בבית הספר, דיון בכיתות על חשיבות העיסוק והטיפול בתופעת ההצקה, מתן סימנים המסייעים להורים ולמורים לזהות תלמידים הסובלים מהצקה, פרסום הצהרת כוונות פעולה ומדיניות בית הספר ביחס לתופעה, שיתוף כל באי בית הספר בנתוני ההצקה שנאספו ופירוט התוכנית המערכתית שתיושם בבית הספר במטרה לצמצם את התופעה ולהגביר את רמת המוגנות של התלמידים בבית הספר.

3. נוכחות

הגברת נוכחות ופיקוח של מבוגרים בכל סביבות בית הספר: לנוכחות יעילה, קרי, מוגברת ואקטיבית, של מבוגרים בכל מרחבי בית הספר יש חשיבות קריטית במיגור התופעה. נוכחות אקטיבית של ציבור המבוגרים בכל אזורי השהיה של התלמידים משרה אווירה של ביטחון ורוגע בקרב התלמידים (יש על מי לסמוך) ומגבירה את הסיכוי שהתלמידים העומדים מן הצד בעת הצקה יתערבו לטובת הקורבן.

4. העצמה

העצמת "המביטים מן הצד" בניסיונם למגר הצקה לחבריהם: על הנהלת בית הספר וצוות המורים לעשות כל מאמץ בכדי לעודד את התלמידים המודעים ו/או הצופים במעשה הצקה המכוון כלפי חבריהם, לנקוט עמדה ברורה ולא לאפשר להצקה להתרחש.

חשוב מאוד להנחות את צוות בית הספר הנמצא באזורי שהיית התלמידים במהלך ההפסקות להגביר את הרגישות והמשוב החיובי לגילויי התנהגות חברתית, כגון: סיוע לחבר במצוקה, בקשה תקיפה להפסקת הצקה ו/או דיווח למבוגר על התרחשותה.

רצוי להקים ועדה מיוחדת המורכבת מתלמידים מעוניינים, שתפקידה לסייע בקבלת תלמידים חדשים לביה"ס, פעילויות לקירוב לבבות בין תלמידים מרקעים שונים (תרבויות, עדות), סיוע בשילוב של תלמידים שונים עם מוגבלויות וסיוע לתלמידים הסובלים מהצקה. פעילויות כאלה יגבשו בהדרגה רוב מוצק של תלמידים אשר בפעילותם ישנו לטובה את האווירה החברתית השוררת בבית הספר ויסייעו בכך לצמצום משמעותי של תופעות ההצקה.

5. אפס סובלנות להצקה

חשוב שנדע כי כל ניסיון לצמצם ולמגר את מעשי ההצקה בין כותלי בית הספר רק באמצעות הגברת המודעות לתופעה בקרב כל באי בית הספר ו/או ניסיון להשפיע על המציקים לחדול ממעשיהם באמצעות יצירת אמפטיה אצלם לסבלו של הקורבן, לא יצלח. על בית ספר להגיב מיידית ובאופן נחרץ ועקבי על כל אירוע הצקה ולו הקל שבקלים.

אין לקבל תגובות כגון "זה סתם", "זה בצחוק", "אנחנו חברים" וכיוצא באלה, אפילו אם הן נאמרות מפי הקורבן. על המבוגר הצופה במעשה הצקה או המקבל מידע אמין על דבר קיומה, לעמת את המציק עם מעשהו מיידית ולבקשו בתקיפות לחדול מהתנהגות זו. במידה והתנהגות זו חוזרת על עצמה יש להרחיק מיידית את המציק מסביבת ההצקה ולבצע השהייה בית ספרית, כלומר המציק יאבד את זכותו לצאת להפסקות באותו יום וישהה בחדר מיוחד שהוקצה לשם כך.

במקביל, יש להזמין את הורי המציק ולבקשם לנזוף בילדם ולתמוך בנוכחותו במדיניות הענישה של בית הספר. רק אחידות מסר של ההורים והמורים של אפס סובלנות לכל מעשה הצקה, תביא לשינוי המיוחל בהתנהגות המציק.

• פרופ' עמוס רולידר הוא אבא לשלושה, מומחה מוסמך בניתוח התנהגות, ראש המכון לחקר ולמניעה של קשיי התנהגות ילדים בסביבות חינוכיות ומנחה הרצאות וסדנאות בנושאי חינוך במכללה האקדמית עמק יזרעאל.
  

• לכל הכתבות בסדרה.