פרו: מרכז עסקים ישראלי

פרשת מעצרו של דן כהן - השופט בדימוס החשוד בקבלת שוחד - היא הזמדנות לשים לב לתופעה מעניינת: פרו הפכה בשנים האחרונות למרכז גדול של פעילות עסקית של ישראלים. כהן היה רק אחד מכמה מאות אנשי עסקים ששוהים במדינה הדרום-אמריקנית, ועושים שם עסקים בהיקף של מיליארדי דולרים.

מכס המשפט לתא המעצר בפרו:

• ישראל מבקשת להסגיר את דן כהן
• כתב האישום נגד כהן: שחיתות בעשרות מיליוני דולרים
• חברת החשמל: לא ראיתי, לא שמעתי
  

"היקף הפעילות העסקית של ישראלים בפרו הוא בהחלט יוצא דופן ביחס למדינות אחרות באמריקה הלטינית", אומר ל-ynet רנה אללו, איש עסקים ישראלי יליד פרו, האחראי על פרו בלשכת המסחר ישראל-אמריקה הלטינית. לדבריו, "ישראלים עושים עסקים בכל מקום בדרום אמריקה, אבל במדינות אחרות זה עדיין לא הגיע להיקף שזה הגיע בפרו".

הישראלים של טולדו: הגברת הראשונה ואיל הטלוויזיה

הקשרים העסקיים בין ישראל לפרו קיימים עשרות שנים. הם החלו עם עלייתם לישראל של יהודים מפרו, ששמרו על קשרים חמים עם ארץ מוצאם. אחד הבולטים ביניהם היה יוסי מימן, שגדל בפרו והקים בה את הבסיס הראשון של האימפריה העסקית שלו.

מימן מחזיק בפרו עסקים בתחום התשתיות ומשמש כקונסול כבוד שלה, ואף גרר לפרו את ידידו, ברוך איבצ'ר, יזם ישראלי שהקים את מפעל המזרונים הגדול במדינה. איבצ'ר מחזיק בבעלותו את אחת מתחנות הטלוויזיה הפופולריות במדינה - עוד לפני שמימן הפך לבעליה של תחנת טלוויזיה בישראל.

איבצ'ר הפך לסוג של גיבור מקומי בפרו בסוף המאה שעברה, כשמשטרו של הנשיא הקודם, פוג'ימורי ניסה להלאים את התחנה שלו שמתחה עליו ביקורת - והמוני פרואנים יצאו לרחובות להפגין למענו. סביב מימן ואיבצ'ר נוצרה קהילה של אנשי עסקים ישראלים, שחלקם פעילים במדינה עד היום. 

הקשרים קיבלו חיזוק גדול עם מינויו של הנשיא הקודם - אלחנדרו טולדו - לנשיא המדינה. טולדו - הנשיא האינדיאני הראשון של פרו, שהחליף בשנת 2001 את אלברטו פוג'ימורי היפני - נשוי לאליאנה קארפ, יהודיה בעלת אזרחות ישראלית, ובעבר בכירה בבנק לאומי.

טולדו, המרבה לבקר בישראל, הזמין לפרו משלחות של עשרות אנשי עסקים ישראלים, פתח להם דלתות לעסקים בפרו, וגם מינה לא מעט ישראלים לתפקידים שלטוניים - שהחליפו, במידה מסויימת, את ה"חונטה היפנית" שהקיפה את פוג'ימורי.

מדיניותו הידידותית-לישראל של טולדו המשיכה גם בתקופתו של אלן גרסיה, המשמש כנשיא פרו מאז שנת 2006. גרסיה חתם עם ישראל גם על חוזה לשיתוף פעולה ביטחוני והרחיב את הסכמי שיתוף הפעולה המסחריים בין המדינות.

כיום פועלות בפרו מרבית החברות הגדולות במשק הישראלי. החברה לישראל שבשליטת משפחת עופר הקימה שם פרוייקט גדול של ייצור אנרגיה תרמית, בהיקף של למעלה מחצי מיליארד דולר. חברת התקשורת הלוויינית הישראלית גילת מחברת לטלפוניה ולאינטרנט את האזורים הכפריים הנידחים בהרי האנדים. ענקית התרופות טבע רכשה בפרו רשת של בתי מרקחת ומחזיקה שם גם חברת תרופות משגשגת. וכמובן - גם חברות התעשייה הביטחונית, שקיבלו עמדת זינוק טובה לשוק הפרואני הודות להסכם השת"פ הביטחוני.

היחסים העסקיים בין המדינות בולטים בעיקר בתחום החקלאות. יזמים ישראלים רבים, שמשלבים עסקים עם פעילות חברתית, מעניקים הדרכה ישראלית לחקלאים פרואנים, וחברות ישראליות מספקות להם ציוד חקלאי מתקדם. "כיום קשה למצוא בפרו חווה חקלאית מצליחה שאין בו ציוד השקיה של נטפים, פלסטרו או ברמד", מספר אללו.

שיתוף פעולה דומה קיים גם בתחום הרפואה: ישראלים מדריכים במרפאות בכפרים בפרו, וחולים פרואנים מגיעים לקבל טיפולים רפואיים ב"הדסה".

מרבית אנשי העסקים מתגוררים בשכונות היהודיות של הבירה לימה. "הם אינם פעילים בקהילה היהודית, אבל הם חלק ממנה", אומר אללו, "בלימה יש בית ספר יהודי אחד, שלומדים בו עברית, ורוב אנשי העסקים הישראלים רושמים אליו את הילדים שלהם כדי לשמור על השפה והקשר עם הארץ".

אללו סבור שהסיבה העיקרית לקשר העסקי החזק בין שתי המדינות היא האטרקטיביות של פרו כמקום לעשות עסקים. "פרו היא אחת הכלכלות הצומחות בעולם", הוא אומר, "לפני המשבר הכלכלה כאן צמחה ב-9%-10% בשנה, וגם בשנה הגרועה הזאת היא צפויה לצמוח ב-2%-3%. שלושת הנשיאים האחרונים, עם כל ההבדלים ביניהם, קיימו מדיניות של גבולות פתוחים וסחר חופשי ומשכו לכאן משקיעים.

"פרו עדיין בפיגור גדול אחרי צ'ילה, למשל, אבל היא בדרך לשם. ההשקעה כאן נחשבת בטוחה ואטרקטיבית. והישראלים, כמו ישראלים, מביאים אחד את השני. ברגע שאחד מבין שטוב כאן, גם השני מגיע. אבל כמובן שלטולדו היה חלק גדול בכך. הוא לא אובייקטיבי, לטובתנו, והוא פתח לנו דלתות ויצר כאן אווירה שטובה לנו".

"בן זונה" בעברית, בשידור חי

 עוצמתם של הישראלים בפרו העמידה אותם במרכזן של לא מעט שערוריות שהסעירו את המדינה. אליאנה קארפ נחשבת בפרו לאישיות שנויה במחלוקת, משהו כמו אוויטה פרון מקומית. יש לה עד היום מעריצים, שטוענים כי היא הייתה מעורבת באופן אישי בשיפור הדרמטי במצבם של הכפריים האינדיאנים, ויש המאשימים אותה בבזבזנות ראוותנית. התקשורת הפרואנית פרסמה פרסומים מביכים על מסעי קניות שערכה לעצמה וקנתה לעצמה, כביכול, כמויות דמיוניות של בגדים, נעליים ותכשיטים.

חלק גדול מהשערוריות הקשורות בקארפ פורסמו בתחנת הטלוויזיה של איבצ'ר - שבעבר נמנה על מקורביה וסייע לטולדו לעלות לשלטון. הפרסומים עוררו את זעמה של קארפ ועוררו סכסוך בין השניים, שהגיע לשיאו כשקארפ פגשה את איבצ'ר באירוע חברתי וקראה לו בשידור חי, "בן זונה" בעברית.

שערורייה נוספת הייתה קשורה לאדם פולק, איש עסקים ישראלי המתגורר בפרו ושימש בעבר כיועצו האישי של טולדו. פולק היה בעבר שותפו של התעשיין הישראלי אברהם (בומה) שביט, ונעלם מישראל לפרו כשעסקיו של שביט קרסו. כשהתקשורת הפרואנית גילתה את מעללי העבר של פולק בישראל, היא פרסמה אותם בהבלטה, והאופוזיציה במדינה השתמשה בהם כדי לנגח את הנשיא ולהאשימו בשחיתות.

"הפרשות הללו ירדו מהבמה ברגע שטולדו ירד ממנה", אומר אללו, "בפרו, כמו בישראל וברוב המדינות, שערוריות מתמקדות בשליט הנוכחי. הפרשה הנוכחית התפרסמה כאן, כמובן, אבל מאוד בקטן. זה נקבר בעמודים האחרונים של העיתונים. דן כהן הוא לא אישיות חשובה מבחינה עסקית. כל פרואני יודע מי זה ברוך איבצ'ר. אף אחד לא יודע מי זה דן כהן, וטוב שכך".

הקשרים ההדוקים, קרבתם של ישראלים לשלטון, טענות על מעורבות של סוכני מוסד וסוחרי נשק בקשרים העסקיים והיחס החשדני המאפיין את הדרום-אמריקנים לאנשי עסקים זרים גרמו להתפשטות של תיאוריות קונספירציה שונות על שליטה, כביכול, של ישראל בפרו.

בחוגי השמאל בפרו יש מי שמאמינים שהמדינה נשלטת על ידי המוסד - בחסות הסי.איי.איי האמריקני, כמובן. את האגדות הללו מלבים המשטרים האנטי-ישראלים בבוליביה השכנה ובוונצואלה - למרות שלא מעט אנשי עסקים ישראלים ממשיכים לפעול גם שם וגם שם.   

"אלה הם קשקושים, כמובן", אומר אללו, "התחושה שלי היא שהאווירה בפרו היא מאוד אוהדת לישראל. חלק גדול מזה זה לא רק בזכות טולדו אלא גם, ואולי בעיקר, בזכות השגריר הקודם שלנו בפרו, וליד מנצור הדרוזי. העובדה שהיה שם שגריר לא-יהודי, שהיה ציוני אדוק, והלך לכנסיות ולבתי ספר ולכפרים הכי נידחים והביא לשם עזרה מישראל, עשתה לנו שם כבוד גדול.

"זה, יחד עם טולדו ועם התנאים האובייקטיביים הטובים, יצרו מומנטום שטוב לישראל ולישראלים, מכל הבחינות. אני מקווה שהפרשה הנוכחית תישכח מהם והקשרים יימשכו כפי שהם היום לעוד שנים רבות".