חשיפה: הטיפ שגרם לרוסיה 'לחטוף' ספינה שלה
ה"ארקטיק סי" עגנה במובלעת הרוסית קלינינגרד ל"תיקונים", ויצאה עם טילי S-300 מוסווים בגזעי עץ. שירות ביון מסוים נתן לרוסים מידע - והם יצאו ל"פשיטה נועזת" ובעיקר מתוקשרת בלב ים. והאם כל זה קשור להבנות בין ירושלים למוסקבה, שלא מחמשים את סוריה ואיראן - או את גיאורגיה - ב"נשק מפר איזון"? רון בן ישי מביא שלב אחרי שלב את השתלשלות הפרשה הפיראטית, שנראית כלקוחה הישר מספר של ג'ון לה-קארה
בתקשורת הזרה הולכים ומתרבים הדיווחים, הקושרים את ישראל לסיפור החטיפה המוזר של ספינת ה"ארקטיק סי". האדמירל טרמו קוטס, הממונה במטה נאט"ו על מעקב אחר פיראטיות ימית, העריך בראיון ל"טיים" כי הספינה הובילה בהסתר טילים שיועדו לאיראן או לסוריה - סיבה הגיונית לדעתו להניח, כי ישראל מעורבת בדרך זו או אחרת בפרשה. אותו אדמירל מאסטוניה אינו הראשון לטעון זאת: כלי תקשורת רבים ברוסיה יצאו כבר לפני שבועיים עם התזה, ואף טענו כי הספינה נשאה בבטנה - נוסף על גזעי עץ מנוסרים - גם טילי נ"מ מדגם S-300 ואולי טילי שיוט מדגם X-55, כאלה שישראל רואה בהם "נשק מפר איזון".
אבל התזה המייחסת לישראל לבדה את חטיפת הספינה מלאה חורים כגבינה, ומותירה יותר סימני שאלה מסימני קריאה: אם הספינה יצאה מנמל בפינלנד בדרכה לאלג'יריה, איך ייתכן שהטעינו עליה טילים כה גדולים, הארוזים במארזים מיוחדים, מבלי שהשלטונות הפיניים חשדו? כיצד הגיעו הטילים הענקיים לפינלנד? אם "המוסד" ידע מהו המטען הנסתר המסוכן, מדוע לא פשוט טיבע את הספינה או פרק ממנה את מטענה בלב ים? ושאלת השאלות: למה שותקת מוסקבה? הרי הצי הרוסי השתלט על הספינה בלב האוקיאנוס האטלנטי ב-18 באוגוסט ועצר לחקירה את אנשי צוותה ואת שמונת ה"חוטפים". אין ספק כי בקרמלין מצוי כעת כל המידע הנחוץ - אבל אף פרט מוסמך מהחקירה לא פורסם או דלף; אלם מוחלט. מה שמתפרסם בתקשורת הרוסית והעולמית הן רק ספקולציות, הנוטות יותר ויותר להצביע על ישראל כאחראית העיקרית לפרשייה. בישראל משיבים ב"אין תגובה" לקוני - לא מכחישים אבל גם לא מאשרים; מה שלעתים מעורר תחושה שאין עשן בלי אש.
תחקיר ynet, המתבסס על כמה מקורות יודעי דבר ברוסיה, באירופה ובמזרח התיכון, מאיר כמה צדדים פחות ידועים של פרשת ה"ארקטיק סי". בהצטרפם יחד הם עשויים לשפוך אור על השתלשלות הפרשה ועל הגורמים המעורבים בה ומניעיהם.
המאפיה של קלינינגרד
הפרט המעניין הראשון הוא שהנמל הראשון בים הבלטי, ממנו הפליגה הספינה לאלג'יריה, לא היה בפינלנד - אלא במובלעת הרוסית קלינינגרד. בתקופה הסובייטית נחשב מחוז (ונמל) זה לאחד האזורים הצבאיים הסגורים והסודיים ביותר של ברית-המועצות. תושביו המקוריים, בעיקר פולנים, גרמנים וליטאים, גורשו, ובמקומם הובאו חיילים רוסים. בקלינינגרד (לשעבר קניגסברג) שכן המטה הבלטי של הצי הסובייטי, ובסביבת העיר הוצבו מאות-אלפי חיילים של הצבא האדום מכל הזרועות. היו שם בסיסי טילי קרקע-קרקע, כוחות נ"מ גדולים, שדות תעופה ועוד.
לאחר התפרקותה של ברית-המועצות, נותר קלינינגרד מובלעת רוסית מבודדת ומנותקת בין ליטא מצפון ופולין בדרום-מערב. רוסיה, שאיבדה שני-שלישים מהחופים שהיו לה בים הבלטי, לא הרשתה לעצמה לוותר על הנמל האסטרטגי החשוב. גם כיום רוב תושבי המובלעת הם רוסים, ששירתו בעבר בבסיסי הצבא האדום או שמשרתים היום בכוח הצבאי המוקטן, שמחזיקה שם עדיין רוסיה. בין השאר יש שם עדיין סוללות טילים, ובכלל זה S-300. רוסיה הכריזה על קלינינגרד כעל אזור סחר חפשי, אבל מי ששולט בעיר ובמחוז כולו הוא התאגדות - יש אומרים מאפיה - של יוצאי כוחות הביטחון הסובייטיים. עשרות-אלפים מהם ממשיכים בתפעול הנמל ובסחר ימי לגאלי ופחות לגאלי. קליניגרד נודעת כמקום שבו מתבצעות הברחות רבות של נשק, סמים וסחורות אסורות אחרות.
הקרמלין הרוויח זמן ומנע מבוכה בינלאומית (צילום: AFP)
מקורות ספנות באזור מדווחים כי ביוני-יולי עגנה ה"ארקטיק סי" בנמל קלינינגרד לצורך תיקונים. לפי כמה מקורות, באותה תקופה או עוד קודם לכן נרקחה עסקה בין אנשי עסקים רוסים לבין סוחרים זרים, אשר "ייצגו גורם מזרח תיכוני"; ככל הנראה, איראן. ה"ביזנסמן" הרוסים, מהמאפיה של קלינינגרד, התחייבו למכור לפרטנרים שלהם טילי S-300, כנראה ממלאי הסוללות הרוסיות המתיישנות המוצבות שם. יש הטוענים שהעסקה נעשתה בשיתוף פעולה עם נציגים של התעשיות הצבאיות ברוסיה, שהעבירו לקלינינגרד טילים חדשים מתוצרתם. מכאן גם הטענה שהמטען כלל טילי שיוט.
מתחת לאף של הקרמלין
שירות ביון כלשהו ידע מאמצעיו וממקורותיו על הכוונה להבריח את הטילים מקלינינגרד לאלג'יריה - ומשם לאיראן - בבטנה של ה"ארקטיק סי". הנתיב הזה אינו חדש: אלג'יריה העניקה לאיראן מספר פעמים בשנים האחרונות את שירותיה הטובים כתחנת מעבר לנשק וציוד רגיש (כנראה גם בתחום הגרעין). בנוסף, לדברי מקורות אחדים, קיבל שירות הביון "טיפ" על העסקה משירות ביון של מדינה כלשהי, שיחסי עוינות שוררים בינה לבין רוסיה.
חשוב להדגיש: בקרמלין לא ידעו על העסקה, שנרקמה בין גורמים פרטיים או חצי-פרטיים ברוסיה לבין הסוחרים הפועלים מטעם מדינה במזרח התיכון. ספק אם הקרמלין היה מאשר עסקה כזאת. כבר לפני ארבע שנים התחייבה רוסיה בפני ארצות-הברית וישראל, שלא תעביר נשק נ"מ או טילים "שוברי שוויון" לדמשק או לטהרן. בהצהרות רשמיות הבטיחו מדינאים רוסים, כי לא יעבירו טילי S-300 לטהרן או לדמשק, למרות שרוסיה כבר חתמה על עסקה למכירתם לאיראן.
לממשלה במוסקבה הייתה סיבה קונקרטית לעמוד בהתחייבותה זו: ישראל, שסיפקה נשק וציוד צבאי לגיאורגיה בשנים 2006-7, חדלה מכך בעקבות דרישה רוסית תקיפה. משרד הביטחון אף ביטל מכירת טנקים לגיאורגיה עוד בטרם פרצה המלחמה בינה לבין לרוסיה בקיץ שעבר. "הרוסים העריכו מאוד את התנהלותה של ישראל", אמר ל-ynet מקור יודע דבר. לדבריו, זו הסיבה העיקרית לכך שנמנעו עד היום ממכירת טילי נ"מ חדישים וטילי קרקע-קרקע (מדגם "איסכנדר") לסוריה, ובנוסף עיכבו את אספקת הטילים לסוללות S-300 לאיראן.
גזעים בעובי של טילים
חזרה ל"ארקטיק סי", העוגנת לצורך "תיקונים" בקלינינגרד: הספינה הרוסית, על צוותה (12 מלחים, חובלים ורב-חובל) מפליגה תחת "דגל נוחות" (מחישובי מס) של מלטה. הבעלות על הספינה היא של חברת ספנות פינית, שייעדה אותה להעביר גזעי עץ מנוסרים נוספים מפינלנד לאלג'יריה. במחצית חודש יולי השנה הועמסו הטילים, שנמכרו בעסקה החשאית, על הספינה שסיימה את התיקונים. בנוסף להם הועמסה כמות קטנה של גזעי עץ מנוסרים, שנועדו להסתירם. אותם גזעים, שלפי שטר המטען נועדו לסוחר באלג'יריה, היו באורך ובעובי כמעט זהים לאלה של הטילים, ולכן היוו הסוואה מושלמת. הספינה חצתה את הים הבלטי ועגנה בשבוע השלישי של יולי בנמל פיטרסארי שבחוף המזרחי של פינלנד, כדי להעמיס את "יתרת הסחורה". ב-21 ביולי הפליגה משם ה"ארקטיק סי" ליעדה: נמל בג'יה באלג'יריה.
כמה ימים או אפילו שבועות קודם להפלגה, יידע שירות הביון מספק הטיפ, אשר עקב בצורה הדוקה אחר הספינה ומטענה, את הגורמים המוסמכים ברוסיה אודות עסקת הטילים והאופן שבו היא הולכת ומתממשת. הגורמים הרוסיים הרשמיים הופתעו, ובתחילה הטילו ספק אם ייתכן שעסקה רגישה כזו בנשק רוסי מתקדם מתבצעת תחת אפם ובלי ידיעתם. אבל הבטיחו לפתוח בחקירה.
הקברניט דיווח שהכל בסדר - ה"פיראטים" היו על הסיפון (צילום: AP)
בינתיים, כדי שלא להביך את רוסיה בזירה הבינלאומית, ומפני שמוסקבה הבטיחה לטפל בעניין ברצינות - החליטה המדינה המסתורית שלא לחשוף את המטען הלא-חוקי כשעגנה ה"ארקטיק סי" בפינלנד. נראה שגם רוסיה לא הייתה מעוניינת בחשיפה רועשת, שתעורר הדים מביכים בתקשורת העולמית ותציג אותה כמדינה שבה גורמי ביטחון לשעבר ובהווה עושים דין לעצמם. גם כך מציגה התקשורת הרוסית והעולמית את ראש הממשלה פוטין כ"בובה", שהקליקה התעשייתית-ביטחונית מושכת בחוטיה. לכן נמנעה רוסיה מלידע את שלטונות פינלנד, ובמקום זה החליטו בקרמלין - כנראה בהתייעצות עם שירותי הביון (FSB) והצי הרוסיים - לבצע בדיקה של הספינה ומטענה בלב ים.
פשיטה בלב ים
יומיים אחרי ש"ארקטיק סי" הפליגה מפינלנד, בשעת לילה, בהיותה בלב הים הבלטי, לא הרחק מחופי האי השבדי גוטלנד - התקרבה לספינה סירה מהירה ובה שמונה אנשים. הם הודיעו בצעקות (באנגלית) לצוות הספינה כי הם נסחפים ללא שליטה בגלל תקלה במנוע, וביקשו עזרה. הקפטן נענה לבקשה והרשה להם לעלות לסיפון, שם שלפו נשק והודיעו כי הם מהמשטרה הימית השבדית, ובאו לבדוק את המטען. צוות הספינה הוכה ונכבל באזיקים, וה"שוטרים" בדקו ביסודיות את המטען. המלחים הרוסים של ה"ארקטיק סי" שמעו את ה"שוטרים השבדים" מדברים ביניהם רוסית, והבינו כי נחטפו.
אחרי 12 שעות דיווח צוות הספינה לשלטונות הימיים של שבדיה על התקרית, והוסיף כי השודדים שהתחזו לשוטרים עזבו את הספינה. אלא שהם נשארו - מחזיקים תחת איומי נשק את הקברניט, קציניו והמלחים, ומורים להם להתנהג כמצוותם. התקרית עוררה תמיהות ודיווחים בתקשורת בשבדיה ובפינלנד. אבל מאחר שהקפטן דיווח שהכל בסדר, הניחו לו בעלי הספינה להמשיך בדרכו.
ב-28 ביולי, בעוברה בתעלת לה-מאנש בדרכה לאוקיאנוס האטלנטי, יצר משמר החופים הבריטי קשר עם הספינה. הקברניט דיווח שוב שהכל בסדר, והוא מפליג ליעדו באלג'יריה. הבריטים גם קלטו את אותות הזיהוי האוטומטיים, שמשגרת הספינה ומעידים על מיקומה. כך שלא הייתה סיבה לדאגה. אבל מיד עם צאתה מהתעלה לאוקיאנוס אבד עמה הקשר, וגם מתקן זיהוי המיקום חדל לפעול. הספינה נעלמה, וכמעט כל הגורמים ואמצעי התקשורת באירופה העריכו שנחטפה. ב-30 ביולי קלט משמר החופים של צרפת איתות אוטומטי נוסף מהספינה, שהעיד כי היא משייטת באוקיאנוס באזור מפרץ ביסקאיה, ממערב לחוף הצרפתי. אחר-כך שבה הספינה ונעלמה.
התמונות המבוימות
כל אותה שעה היו שמונת ה"חוטפים" על הסיפון. לפי המידע הזולג בינתיים מרוסיה ומהמזרח התיכון, הם פעלו למעשה בשליחותו של שירות הביון והצי הרוסיים. הם גם דיווחו כנראה לשולחיהם על הטילים שמצאו בספינה. אבל רוסיה הרשמית שמרה על שתיקה. לכאורה היה עליה לגלות פעילות נמרצת כדי לברר מה עלה בגורל הספינה וצוותה; אבל הקרמלין הסתפק בהודעות לקוניות, לפיהן הוא מטפל בעניין ומיקום הספינה ידוע. רק ב-12 באוגוסט, 18 ימים אחרי החטיפה, הודיע הנשיא מדבדב כי הוא משגר כוח משימה ימי ואווירי. לאזור נשלחו משחתת, ספינה ללוחמה נגד צוללות וגם צוללת גרעינית אחת.הסיבה לעיכוב היא, לדברי המקורות, שהקרמלין היה זקוק לשבועיים וחצי כדי לגבש תוכנית פעולה ולצבור כוח משימה, שיאפשר לתפוס את הספינה ומטענה בלב ים - הרחק מעיני התקשורת וגורמי השיט הבינלאומיים. כל זאת, כאמור, כדי למנוע מרוסיה מבוכה בינלאומית, וכדי שלא לגרום לסכסוך בינה לבין אלג'יריה ואיראן. שירות הביון המדובר, שדיווח לשלטונות רוסיה על העסקה ומטען הספינה, הסתפק כל אותו זמן בעמדה של משקיף מהצד - אך עקב באדיקות אחרי המתרחש. צדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים.
כך ייעשה לפיראט ה"מתנכל" לשיט הרוסי (צילום: AFP)
הסוף ידוע. באחת בלילה, אור ל-18 באוגוסט, השתלט כוח קומנדו רוסי - ללא ירייה אחת - על "ארקטיק סי". שמונת ה"חוטפים" וצוות האונייה הועברו במהירות לחקירה על ספינת הצי הרוסי ללוחמה נגד-צוללות "לאדני". גם המטען הרגיש של הספינה נפרק והועבר ליעד לא ידוע. לאותו יעד באוקיאנוס האטלנטי הועברו גם אנשי צוות הספינה וה"פיראטים", שצולמו (במכוון) מכל כיוון נגררים על היבשה בידי אנשי כוחות הביטחון הרוסיים. התמונות הופצו לתקשורת כדי להראות עד כמה נוקשים ויעילים כוחות הביטחון של רוסיה בטיפולם בפיראטים, המתנכלים לשיט הרוסי.
מיד אחרי שצולמו אותן תמונות, נחתו באותו מקום לא ידוע כמה מטוסי תובלה ענקיים של חיל-האוויר הרוסי, שאספו את האנשים והמטען שנתפסו והעבירו אותם בטיסה ישירה לרוסיה. הסיבה שהיו דרושים כשמונה מטוסי תובלה רוסיים גדולים הייתה הצורך לסלק מהזירה במהירות את המטען המביך, שהיה חבוי בבטן ה"ארקטיק סי", ולסלק את ה"פיראטים" ואנשי צוות הספינה מהישג זרועה הארוכה של התקשורת. על ביקורו ה"מפתיע" של הנשיא שמעון פרס ברוסיה ממש באותו יום דרמטי, כבר דווח בהרחבה בתקשורת.
