מדוע ממשיכים לשקר בתחקיר צבאי?
החשש שישתמשו נגדם בהליך פלילי במה שאמרו בתחקיר - גורם לטובי המפקדים לא לומר אמת. על המחוקק להגן עליהם כדי שצה"ל יוכל ללמוד מטעויותיו
אמו של שריונר מגדוד 74 פנתה לצה"ל בתלונה על כך שבנה הוכה במהלך טקס קבלת דרגת סמל. המח"ט התבקש להעביר התייחסותו ולשם כך ערך תחקיר בנושא יחד עם המג"ד. בתחקיר נדרשו החיילים והמפקדים לספר את כל הידוע להם. החיילים בתמימותם כי רבה ואולי בשל המסרים מהמפקדים על כך שקיימת כוונה לסיים הפרשה ביחידה, או מכוח החובה המוטלת עליהם בהתאם לערך האמינות המעוגן "ברוח צה"ל": להציג דברים כהווייתם, בשלמות ובדייקנות, סיפרו למח"ט ולמג"ד את כל שעשו במסגרת המסורת הפסולה של הפלוגה לאורך שנים.
מפקדיהם, שהיו פחות תמימים, ואולי גם ראו עצמם פחות מחוייבים לערך האמינות, גלגלו עיניים ואמרו שלא ידעו על כך דבר.
כאשר נחשף העניין בתקשורת, והפרקליט הצבאי הראשי ביקש מהמשטרה הצבאית לחקור בנושא, מלאכתם של החוקרים הייתה קלה ופשוטה. כל שנדרש מהם לעשות על מנת לכרוך את החבל הפלילי סביב צווארם של החיילים הוא להציג בפניהם את הדברים שמסרו בתחקירים.
התנהלות אופיינית זו חושפת עד כמה מתעלמים בצה"ל מזכותם החוקתית של חייליו להימנע מהפללה עצמית ומהאפשרות לשמור על זכות השתיקה.
דומה כי אין חולק בדבר חשיבותו העליונה של מוסד התחקיר לצה"ל כמו גם לכל ארגון השואף לשיפור ולמצוינות. זהו מרכיב חיוני בתהליך הלמידה המתמיד, הפקת הלקחים ותיקון עתידי של ליקויים המתגלים בכל התחומים של העשייה הצבאית, בשגרה, באימונים ובפעילות מבצעית. בניגוד להסתכלות הפלילית שתכליתה המרכזית במה שאירע בעבר, התחקיר הצבאי, בכל תחום עניינו העיקרי מה יהיה בעתיד, איך לשפר, איך לתקן, כדי שהתנהלות לקויה לא תחזור.
התחקיר הצבאי הוא איפוא חלק בלתי נפרד מההוויה הצבאית ומתרבותו הארגונית של צה"ל ובשל חשיבותו הרבה חובה לקיימו בתנאים ובאווירה המעודדים את כל משתתפיו לומר את האמת ואת כל האמת בפתיחות וללא חשש. רק אמירת האמת במלואה מאפשרת לקבל החלטה נכונה בדבר צעדיי השיפור והתיקון שיש לנקוט בעתיד. אמירת אמת בפתיחות אפשרית רק אם משתתפי התחקיר ידעו כי הם חסינים מפני העמדה לדין פלילי על בסיס הדברים שמסרו, אף אם דבריהם מלמדים על ביצוע עבירות חמורות.
כ-50 שנה נדרשו לצה"ל עד שהבין זאת, ובשנת 1997 תוקן חוק השיפוט הצבאי ונקבע בו חיסיון המונע עשיית שימוש בתוצרי התחקיר לצורך חקירה פלילית או העמדה לדין, להוציא העמדה לגין בגין אי מסירת אמת בתחקיר. אך למרבה הצער הגביל המחוקק את מתן ההגנה רק ביחס לנאמר בתחקירים שהוגדרו בחוק כתחקירים מבצעיים. כל מגוון התחקירים בנושאים האחרים שמקיים צה"ל כשגרה, דוגמת "תחקירי הזובור" בגדוד 74, אינם זוכים להגנה כלשהי מצד המחוקק ולפיכך ניתן היה לעשות בהם שימוש לצורך העמדתם לדין פלילי של הסמלים מפלוגה ז'.
בהצעת החוק המקורית שהגיש בזמנו ח"כ עוזי לנדאו יחד עם חברי כנסת נוספים ובכללם קצינים בכירים ששרתו בצה"ל שנים רבות ואין חולק כי טובת הצבא עומדת לנגד עיניהם (אהוד ברק, רחבעם זאבי, אורי אור, בנימין בן אליעזר), הוצע כי ההגנה תחול ביחס לכלל התחקירים בצה"ל, אך הכנסת דחתה אותה.
הותרת המצב החוקי הקיים על מכונו, הינה מתכון בדוק לכך שמפקדים, אלה שאיבדו את תמימותם, ימשיכו להימנע מאמירת האמת וכל האמת בתחקירם. במצב זה לא רק שצה"ל מאבד את יכולתו לעקור מן השורש תופעות פסולות המתקיימות בו שנים, אלא שבה בעת הוא מטפח את התופעה לה אנו עדים לאחרונה, של מפקדים מצוינים הנכשלים באי אמירת אמת, בניסיון נואש להציל עורם ולהימנע מהסתבכות פלילית.
עו"ד שלמה ציפורי, סא"ל במיל'