ביבי לא ידע על הבנייה? הציבור לא מאמין, ותומך
נתניהו יצא לביקור המתוח בוושינגטון עם תמיכה מבית. למרות הביקורת הנוקבת על אופן ניהול המשבר עם ארה"ב, מגבה רוב הציבור את עמדותיו ורוצה שימשיך כראש ממשלה - אבל בהרכב קואליציוני שונה. וגם: תמיכה לא מבוטלת במדינה דו-לאומית
מהסקר האחרון עולה כי 54 אחוזים מהציבור סבורים כי על ישראל להתחשב בעמדת וושינגטון בנושא ההתנחלויות, כולל בשאלת הרחבתן בהתאם לגידול הדמוגרפי. עם זאת, נראה כי למרות הביקורת הרבה על התנהלותו של ראש הממשלה בפרשה, תומך רוב מוחץ מקרב הנשאלים במדיניות שעליה הצהיר, לפיה תימשך הבנייה בכל חלקי הבירה "כמו בתל אביב".
הבנייה ברמת שלמה. הציבור תומך, למרות המשבר (צילום: AP)
התנצלותו של נתניהו לפני ביידן על המשבר לא התקבלה בעין יפה בקרב הציבור, ורק 48 אחוזים ממנו סברו כי היה צריך לעשות זאת. נוסף על כך, רק כרבע מהנשאלים החזיקו בדעה כי עצם אישור הבנייה החדשה היה מוטעה, בעוד ש-41 אחוזים סברו כי רק עיתוי פרסומו היה שגוי ו-15 אחוזים אף גרסו כי הן ההחלטה והן העיתוי לא היו מוטעים.
אבל למרות התמיכה הרחבה בעמדה שהציג נתניהו, נראה כי המשבר האחרון אמנם לא עורר תמיכה רחבה בהחלפתו עצמו, אבל הצליח לשנות את יחס הציבור באשר להרכב הממשלה. רק 34 אחוזים מהציבור תמכו בהמשך דרכה של הממשלה במתכונתה הנוכחית, בעוד ש-40 אחוזים העדיפו ממשלה בהשתתפות הליכוד, קדימה והעבודה. היתר ציינו כי אינם מחזיקים בעמדה ברורה בנושא.
בקרב מצביעי הליכוד, שבשתי החלופות תשמש מפלגת השלטון, תומך רוב של 56 אחוזים להותיר את הרכב הממשלה הנוכחי על כנו. מצביעי העבודה, לעומת זאת, שמפלגתם צפויה גם היא לקחת חלק בממשלה בכל התרחישים, תומכים ברוב של יותר מ-57 אחוזים בהקמת ממשלה משותפת עם הליכוד וקדימה.
לא לפינוי מלא, כן לפיצוי למתנחלים - כבר היום
נוסף על התמיכה הציבורית הרבה שלה זוכה נתניהו בכל הקשור לבנייה בירושלים, נראה כי עמדתו המדינית הכוללת זוכה גם היא להסכמה רחבה בשאלת ההתנחלויות. למרות שרק כ-6 אחוזים מבין הנשאלים העידו כי הם מתגוררים או שחיו בעבר ביישובים שמעבר לקו הירוק ורק כרבע דיווחו כי יש להם בני משפחה או חברים המתגוררים שם, הביעו יותר מ-47 אחוזים התנגדות לפינוי כל ההתנחלויות בתמורה להסכם שלום מלא עם הפלסטינים ועם כלל מדינות ערב.
פילוח התמיכה במהלך להצבעה המפלגתית בבחירות האחרונות העלה הבדלים קיצוניים בין המחנות השונים. רק בקרב מצביעי מרצ, העבודה וקדימה נרשם רוב לפינוי מלא של ההתנחלויות, אולם גם 44 אחוזים ממצביעי ישראל ביתנו הביעו תמיכה בכך.
פילוח המתנגדים לפינוי כלל ההתנחלויות בהסדר קבע ע"פ מפלגות
אותם הבדלים קיצוניים קיבלו ביטוי גם בשאלת החזרה למשא-ומתן עם הפלסטינים. בקרב התומכים בקיום השיחות הביעו 48 אחוזים תמיכה בפינוי כל ההתנחלויות בתמורה לשלום מלא וסיום הסכסוך, בעוד ש-40 אחוזים היו נגד. לעומת זאת, רק 21 אחוזים מהמתנגדים למגעים תמכו בפינוי, לעומת רוב מוחץ של 75 אחוזים ששללו זאת.
אבל באשר לתרחיש של פינוי חלקי של ההתנחלויות, משתנה התמונה באופן משמעותי. רוב מוחץ של 58 אחוזים הביעו תמיכה במהלך, בעוד שרק 29 התנגדו לו. לדברי עורכי המחקר, עולים הממצאים בקנה אחד עם השחיקה שחלה במעמדן של ההתנחלויות בעיני הציבור היהודי לאורך הזמן.
עם זאת, סברו 47 אחוזים כי החלטת ממשלות ישראל השונות להקים את היישובים בשטחים הייתה נכונה, בעוד ש-40 אחוזים סברו כי המהלך היה שגוי. גם כאן באה לידי ביטוי שחיקת מעמדן של ההתנחלויות, לאחר שבאותה סוגיה בדיוק בשנת 2001 סברו רוב של לא פחות מ-61 אחוזים כי ההחלטה להקים את ההתנחלויות הייתה מוצדקת, בעוד ש-28 אחוזים החזיקו בדעה הפוכה.
התפלגות התמיכה בפינוי חלקי. תמונת המצב משתנה
עמדותיו של הציבור הישראלי בסוגיה הצליחו להפתיע גם בשאלה האם נכון יהיה כי הממשלה תציע כבר היום לתושבי ההתנחלויות פיצוי כספי הולם כדי שייעזבו את בתיהם לטובת מגורים בתחומי הקו הירוק. 49 אחוזים הביעו תמיכה להוציא לפועל מהלך שכזה כבר כעת, בעוד ש-42 אחוזים התנגדו לכך.
גם כאן ניכרו הבדלים חריפים בין מצביעי המפלגות השונות בבחירות האחרונות, כאשר מצביעי מרצ, העבודה וקדימה היו אלה שתמכו בהצעת פיצויים למתנחלים כבר היום, כשדעתם הפוכה לזו של מצביעי יתר המפלגות.
מדינה דו-לאומית? רוב התומכים בשמאל
למרות הפסימיות העולה בציבור מהסיכויים להצלחת המגעים עם הפלסטינים, נראה כי פתרון שתי המדינות נותר כאפשרות מועדפת בקרב המגזר היהודי בישראל. רק מיעוט תומך בהקמת מדינה דו-לאומית ממערב לירדן, שבה ייהנו ישראלים ופלסטינים מזכויות שוות.
רוב מוחץ של 66 אחוזים הביעו תמיכה בכינון מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל על בסיס גבולות 1967, תוך הותרת גושי ההתנחלויות הגדולים בריבונות ישראל וכינון הסדרים ביטחוניים.
14 אחוזים הביעו תמיכה ברעיון המדינה הדו-לאומית, מהם 15 אחוזים מכלל מצביעי הימין ו-18 אחוזים מתומכי מפלגות השמאל. בקרב מצביעי מפלגות המרכז, הביעו רק 9 אחוזים תמיכה ברעיון.
מדד המלחמה והשלום נכתב על-ידי פרופ' תמר הרמן ופרופ' אפרים יער, וממומן על-ידי "תוכנית אוונס ליישוב סכסוכים וגישור" באוניברסיטת תל-אביב והמכון הישראלי לדמוקרטיה. את הראיונות הטלפוניים ביצע מכון ב. י. כהן באוניברסיטת תל-אביב ב-15-16-17 במרץ 2010, והם כללו 505 מרואיינים/ות, המייצגים את האוכלוסייה הבוגרת בארץ (לרבות יש"ע והקיבוצים). טעות הדגימה למדגם בגודל זה היא כ- 4.5%.
לפנייה לכתב/ת 
