ענן האפר: תנועת הסחר של ישראל צנחה ב־40%
משבר התעופה שנגרם בעקבות התפרצות הר הגעש באיסלנד מתרחב למדינות נוספות באירופה, וצפוי להשפיע גם על כלכלת ישראל. הנפגעים העיקריים: ענפי ההיי טק, התרופות והחקלאות. הערכה: במסופים השונים בישראל תקועים מטענים במשקל כולל של כ־200 אלף טונות
שליש מהיצוא של מדינת ישראל מופנה לאיחוד האירופי, ואחוז דומה מיבוא הסחורות לישראל מתבצע גם הוא ממדינות האיחוד. עם זאת, כמחצית מיבוא ויצוא הסחורות של ישראל מתבצע בדרך הים, ולכן ההשלכות של הענן הוולקני וסגירת נמלי התעופה בימים האחרונים הן משמעותיות אך מוגבלות. "יצוא בדרך האוויר מתקיים בעיקר בתחומי ההייטק, התרופות והחקלאות", אומר אבי חפץ, מנכ"ל מכון היצוא.
מרבית נמלי התעופה באירופה נשארו סגורים אתמול (א') בעקבות ענן האבק שנוצר מהתפרצות הר הגעש באיסלנד, וההערכה היא כי השיבושים עלולים להימשך עוד כמה ימים. במשרד התחבורה קיימו אתמול הערכת מצב לגבי התפשטות האפר ונמסר, כי "בעקבות השינויים הצפויים בכיוון הרוח יוחלט בהמשך אם לאשר טיסות מנתב"ג ליעדים נוספים, או לחלופין לאסור טיסות ליעדים שענן האפר הוולקני עלול להגיע גם אליהם".
לדברי אמיר שני, יו"ר ועדת הכספים באיגוד לשכות המסחר, הנזק לחברות התעופה בתחום המטען (בעיקר אל על וק.א.ל) עומד על מיליון דולר ביום. מאל על נמסר אתמול, כי עקב התפזרות הענן הוולקני מעל חלקים באירופה, ואם לא יחולו שינויים, החל מהבוקר החברה תשוב להפעיל טיסות ליעדים הבאים: בוקרשט, קייב, סופיה, מינכן, ברלין, בודפשט, ברצלונה, מילאנו, ורשה ומרסיי. זאת, בנוסף לטיסות לרומא, מדריד ואתונה שפועלות גם כעת.
משרד התמ"ת כינס אתמול דיון חירום בנושא השלכות התפרצות הר הגעש. שר התמ"ת בנימין בן אליעזר, אמר כי על המשרד להיערך לאפשרות שהתפרצות הר הגעש תימשך ימים ואף שבועות נוספים, ועל כן הורה למנכ"ל המשרד שרון קדמי להציג לו תוכנית טיפול במשבר בתוך מספר ימים.
לדברי בועז הירש, מנהל מינהל סחר חוץ בתמ"ת, "נתק של למעלה מעשרה ימים בסחר בין ישראל לאיחוד האירופי עלול להביא לפגיעה קשה הן בחברות הישראליות אשר השוק האירופי הוא שוק היעד העיקרי שלהן והן בחברות אירופיות אשר השוק הישראלי הוא שוק היעד העיקרי שלהן".
"עוד מוקדם להעריך את ההשפעות הכספיות, אולם אין ספק שהיצוא לצפון אירופה צפוי להיפגע. אנחנו מנסים לארגן משאיות שיעמיסו סחורות ישראליות ברומא ויעבירו אותן לרחבי אירופה וכן לסייע ליצואנים במציאת התחבורה המתאימה ברכבות", הוסיף מנכ"ל מכון היצוא חפץ.
"יצוא הפרחים של ישראל הוא אחד הנפגעים העיקריים מסגירת נמלי התעופה", אומר אברהם דניאל, יו"ר איגוד מגדלי הפרחים באיגוד לשכות המסחר. "אצלנו, בניגוד לתחומי יצוא אחרים, פרחים שלא יוצאים במועד המשלוח המתאים מתים. לכן, הרבה מאוד סחורות הולכות לאיבוד. הנזק לחקלאים יצואני הפרחים מוערך על ידינו ב־1־1.5 מיליון שקל ביום. ביום שישי ואתמול לא יצאו משלוחי הפרחים המתוכננים, והמשלוחים הוחזרו על ידי חברות השילוח לחקלאים. ניסינו לעשות הסבה של חלק מהפרחים ליצוא באוניות מטען, אבל גם האפשרות הזו מוגבלת לפרחים הירוקים בלבד, שהם מיעוט של היצוא".
מאגרקסקו, חברת היצוא החקלאי הגדולה של ישראל, נמסר כי רוב היצוא של מזון טרי מתבצע דרך הים ולכן לא נרשמה פגיעה. גם מבחינת החברה, הפגיעה העיקרית היא ביצוא הפרחים. אחד המשלוחים של החברה בתחום הפרחים לא יצא אתמול, אולם כבר היום צפוי לצאת משלוח ראשון לבלגיה.
"מדי שנה עוברים בדרך האוויר מטענים בשווי של כ־10 מיליארד דולר, לא כולל יהלומים. רובם ליצוא. כ־40% מסכום זה מיועדים לאירופה, אך גם חלק גדול מהיצוא לארה"ב תלוי באירופה, בשל טיסות המשך", אמר אתמול דני קטריבס, ראש אגף סחר חוץ וקשרים בינלאומיים בהתאחדות התעשיינים. לדבריו, "מרבית המוצרים המיוצאים הם רכיבים אלקטרוניים, תרופות, פרחים ותוצרת חקלאית, וכמובן יהלומים".
"אין לחייב צרכנים על טיסות שבוטלו בגלל הר הגעש"
הממונה על הגנת הצרכן בתמ"ת, עו"ד יצחק קמחי, אמר אתמול כי "אין כל מקום לחייב את הצרכנים עבור טיסות שבוטלו. צרכנים שאינם רוצים טיסה חלופית או במועד מאוחר יותר זכאים לקבל את כספם חזרה. האחריות על הטיסות מוטלת על חברות התעופה, שכרגע נמצאות במצב שבו הן לא יכולות להוציא טיסות אל מאות היעדים המתוכננים".
לעומת זאת, עו"ד תמי קרת, שותפה בכירה במחלקת הנזיקין של משרד עוה"ד נשיץ־ברנדס, טוענת כי חברות התעופה לא מחוייבות להחזיר את סכומי הכספים לנוסעים. "מה שמכונה 'כוח עליון' הוא למעשה סעיף באמנת ורשה שקובע כי חברות התעופה לא יישאו באחריות אם הן יוכיחו שהחברה וסוכניה נקטו את כל האמצעים הדרושים כדי למנוע את הנזק, או שלא היתה להם אפשרות לנקוט את אמצעים שכאלה", אומרת קרת.
200 אלף טונות של מטען תקוע
לא רק הנוסעים הישראלים שתכננו חופשות או פגישות עסקים באירופה תקועים בלי יכולת לטוס. גם בכל הקשור להעברת משלוחים אוויריים של מטענים ובלדרות מנסים הגורמים השונים בישראל למצוא פתרונות יצירתיים להתגברות על ענן האבק מעל אירופה.
לדברי מנכ"ל חברת הבלדרות DHL ישראל, אודי שרון, "בעוד שבשגרה אנחנו טסים דרך אירופה לכל העולם, כרגע אנחנו פועלים במתכונת חירום על ידי העברת המטענים לטיסות מסחריות לארה"ב ולמזרח הרחוק, ללא המעבר דרך אירופה".
ב־DHL מנסים למצוא דרכים להעביר משלוחים לרחבי אירופה במשאיות, דרך מדינות שאפשר לנחות בהן דוגמת יוון וטורקיה.
"נכון, זה לוקח יום־יומיים יותר", אומר שרון, "אבל אין פגיעה בטובין חוץ מהנזק הברור ללקוחות בשל העיכוב". שרון הוסיף כי מטוס החברה שכבר הועמס בסוף השבוע שעבר, נפרק לאחר שנסגרו נמלי התעופה באירופה. "יש מטוס שלנו על הקרקע, שכרגע לא יכול לצאת עד שיהיה לו איפה לנחות באירופה". לגבי המשמעויות הכספיות הסתפק שרון במשפט: "מוקדם להעריך הפסדים".
לדברי סמנכ"ל השיווק של UPS, רונן כהן, "כרגע יש לנו פתרונות אלטרנטיביים בדמות יעדים שכן אפשר להגיע אליהם, ותנועה יבשתית לכיוון קלן - שם המרכז הראשי שלנו באירופה". כהן סירב גם הוא להתייחס להפסדים הצפויים לחברה.
גורם אחר בענף הבלדרות העריך כי מדי יום יוצאים מישראל 15 טונות של מטענים בתחום זה וכמות דומה עושה את דרכה אל מחוץ למדינה. להערכתו, הפסקת הטיסות למרבית מדינות אירופה הביאה לפגיעה ב־24%–40% מהמשלוחים. לצד המשלוחים שבהם מטפלות חברות הבלדרות, נפגעים גם המטענים שעוברים בבטן מטוסי הנוסעים הטסים לאירופה. לדברי שאול גרימברג, מנכ"ל לופטהנזה קרגו ישראל, במטוס נוסעים של החברה מועלים בדרך כלל כ־15 טונות מטען, ועד כה בוטלו כשבע טיסות של החברה לכל כיוון.
מנכ"ל מסוף המטענים סוויספורט בנתב"ג, סיגל מנהיים־קצוביץ, אומרת כי "מדובר בעשרות טונות של מטען שתקוע, לא רק ביצוא אלא גם ביבוא, ובשלב זה חברות התעופה לא עושות הזמנות חדשות לטיפול במטענים. שני שלישים מהפעילות הם לאירופה, ולשם כמעט שום דבר לא יוצא. יש מעט מטען שמועבר לרוסיה ולאיטליה, אבל היעדים העיקריים שלנו הם אנגליה, גרמניה ושוויץ".
מנהיים־קצוביץ מעריכה כי במסופים השונים בישראל תקועים מטענים במשקל כולל של כ־200 אלף טונות, כמה עשרות אלפי טונות מהם בסוויספורט, "ועוד ממשיכים להגיע מטענים". לגבי פגיעה במוצרים הנמצאים בהמתנה אומרת מנהיים־קצוביץ: "הבעיה היא במוצרי חקלאות כי זה מתכלה. ישנה בעיה גם בפרמצבטיקה, כי צריך לשמור על שרשרת של קירור, ואף על פי שזה לא מתכלה נצברות עלויות. שאר המטענים שיוצאים בדרך האוויר הם יותר טכנולוגיים, שם יש אמנם פגיעה כלכלית, אבל לא במוצר". מנהיים־קצוביץ מעריכה כי הנזק הכספי מגיע ל"עשרות מיליוני שקלים, והסכום גדל ככל שהימים עוברים". סוויספורט מאפשרת בימים אלה אחסנת ציוד בהנחה של 50%.
מנכ"ל מסופי המטענים של ממן, מוטי לוין, אומר כי "בטווח של ימים אי אפשר למדוד נזקים. העומסים במסופים הם בסופי הרבעון, ואנחנו בשליש הראשון של הרבעון. אני לא יודע לאן זה יתפתח בהמשך. ההערכה כרגע היא שהירידה בתנועה במסוף היא של 35%–40%".
מדוברות חברת הדואר נמסר כי "חלים שיבושים באספקת דואר מאירופה לארץ ולהפך. זה משפיע על עוד מקומות בעולם, כי דרך אירופה נשלח דואר גם לאוסטרליה ולמזרח הרחוק. גם צפון ומרכז אמריקה מושפעים חלקית".
בהכנת הידיעה השתתפו נעמה סיקולר, יסמין גיל ומארק שון
לפנייה לכתב/ת 
