פינקוס - המינוי הנכון לראש רשות סחר הוגן?

לפני ימים אחדים התבשרנו כי הוחלט למנות את עו"ד תמר פינקוס לראש הרשות לסחר הוגן ולהגנת הצרכן. בהודעה לעיתונות של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (תמ"ת), צוטט השר העומד בראשו, בנימין (פואד) בן-אליעזר, כמי שאמר: "בחרנו באשת הברזל של עולם הצרכנות".

אך האם אכן יש צידוק להתייחסות החיובית כל כך לפינקוס? ניסיון העבר, כך נראה, אינו מלמד כי המינוי הזה יפעל דווקא לטובת צרכני ישראל.

מדי שנה - פחות כתבי אישום

תמר פינקוס מכהנת כתובעת הראשית של משרד התעשייה והמסחר (תמ"ת בגלגולו הנוכחי) משנת 1997. כבר 13 שנים שהיא עומדת בראש מערך התביעה של המשרד, שאמור להיות חוד החנית באכיפת חוקים שונים שעל ביצועם מופקד המשרד, ובכלל זה חוקי הצרכנות. על המחדלים המתמשכים בתחום זה כבר עמדנו לא פעם.

רק לפני כחודשיים, עם פרסום נתוני אכיפת חוקי הצרכנות בתמ"ת בשנת 2009, חזרנו והתרענו בין השאר על תופעה שכבר בלטה בשנים הקודמות: מספר הביקורות שעורכים פקחי התמ"ת יחסית להיקף חיי המסחר בישראל, שהולך ומתרחב בהתמדה, הוא שולי, ומספר כתבי האישום שמוגשים בגין העבירות שבכל זאת מאתרים הפקחים הוא פשוט עלוב - ואף הולך ויורד בהתמדה.

המספרים מדברים בעד עצמם: בשנת 2005 נערכו כ-40 אלף ביקורות שהניבו 231 כתבי אישום. לא יבול מרשים במיוחד, במיוחד כשנתון זה מהווה כ-17% בלבד מהחקירות שנפתחו בעקבות הביקורות. כנראה ששאר הנחקרים היו צדיקים, ועל כך יעיד כל צרכן ישראלי.

בשנה שלאחר מכן, 2006, כבר נערכו כ-46 אלף ביקורות, שהניבו רק 169 כתבי אישום. ב-2007 נערכו כ-69 אלף ביקורות - שהניבו 156 כתבי אישום. ב-2008 נערכו כ-75 אלף ביקורות – שבעקבותיהן הוגשו רק 119 כתבי אישום, וב-2009 בוצעו כ-76 אלף ביקורות, שבעקבותיהן הוגש המספר העגול של 100 כתבי אישום בלבד.

זכרו - אלה נתונים שהמשרד עצמו מפרסם, לא גוף אינטרסנטי כלשהו החפץ להכפיש את אלו המופקדים על אכיפת החוק. בכל השנים הללו כיהנה תמר פינקוס כתובעת הראשית של המשרד.

רק כתב אישום אחד נגד מתווך

למעשה, הנתונים האלה בסך הכל ממחישים את מה שכתב מבקר המדינה על מדיניות האכיפה של המשרד כבר בשנת 2004 (בדיקתו נערכה לגבי השנים 2000-2003). כזכור, גם בשנים אלו כיהנה פינקוס כתובעת הראשית.

נתחיל מהסוף, כלומר המסקנות: "מממצאי הביקורת עולה, שהמשרד אינו מייחס את החשיבות הראויה לנושא הגנת הצרכן, ואינו פועל כראוי למיצוי סמכויותיו בתחום זה. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד להחליט מהי הדרך הראויה להיערך לטיפול בתחום חשוב זה".

ואולי נדגים את היחס שעליו הצביע המבקר, בציטוט המופיע בדו"ח מפי פינקוס עצמה. בשנת 1996 נחקק חוק המתווכים במקרקעין, בו נקבע, בין השאר, כי עיסוק בתיווך מקרקעין בלא רישיון הוא עבירה פלילית.

על אכיפת החוק הופקד משרד התעשייה והמסחר. המבקר ביקש לבדוק כיצד פעל המשרד לאכיפת הוראות החוק, שללא ספק בא לתקן רעה חולה בתחום שהיה עד אז פרוץ לחלוטין, כאשר צרכנים רבים נפגעו ממתווכים לא-מקצועיים.

וכך תיאר המבקר חלק מממצאיו בתחום זה: "התובעת הראשית של המשרד מסרה לוועדה כי 'המשרד עורך חקירות רק כאשר מתקבלות תלונות נגד מתווכים ולא באופן יזום'. במהלך הביקורת נבדקו מקצת התלונות שהגיעו למשרד. מממצאי הביקורת ומהדוח האמור עולה, כי ממועד החלת חוק המתווכים לא עשה המשרד דבר לאכיפתו, מלבד הגשת כתב אישום אחד נגד מתווך, והוא הורשע במסגרת הסדר טיעון".

לא הרבה השתנה מ-1997 ועד היום

פינקוס לא הגיע למדבר שממה שהיה צריך להתחיל בו מאפס. ילמד על כך ציטוט נוסף מאותו דו"ח של מבקר המדינה: "כבר בשנת 1997 התריע היועץ המשפטי של המשרד, כי 'העובדה שרובה ככולה של אכיפת החוקים הצרכניים מתמקדת בעבירות קלות ושוליות יחסית, גרמה ככלל לפיחות רציני במעמדן ובתדמיתן של העבירות הצרכניות בעיני השופטים בבתי המשפט בארץ. כתוצאה מכך, במקרים רבים העונשים המוטלים כיום על ידי בתי המשפט בגין עבירות צרכניות הינם מגוחכים וחסרי כל אפקטיביות מבחינת הענישה או ההרתעה שלהם'".

אף על פי כן, המשיך המבקר וציין, "לא עשתה הנהלת המשרד לשיפור המצב, לא הפיקה לקחים ולא השכילה להשתמש ביעילות בכלי האכיפה העומדים לרשות המשרד. רוב פעולות האכיפה ננקטות בגין עבירות קלות יחסית להוכחה, שפגיעתן קלה יחסית, והגנת הצרכן נזנחה כמעט לחלוטין".

להזכירכם, את הדברים הללו כתב מבקר המדינה בשנת 2004. בואו נראה אם בשנת 2009 היה שוני כלשהו בטיב העבירות שנאכפו: מתוך אותן כ-76 אלף ביקורות – כ-38,500 (כמחצית) היו בנושא הצגת מחירים. כל השאר היו בנושאים הבאים: "סימון טובין, אימות זהב, צעצועים מסוכנים, השוואת מחיר המוצר למחירו בקופה ועוד" - כל זה לשון הודעת משרד התמ"ת לסיכום 2009.

ואיפה חקירות בעניין הטעיות מסיביות שלך צרכנים על-ידי חברות הענק במשק – רשתות שיווק, חברות סלולר, חברות כבלים ולוויין, חברות אינטרנט ושאר סוחרים? היכן חקירות יזומות על מודעות מטעות בכל עיתון, בתשדירי רדיו וטלוויזיה ובכל מקום אחר? מה עם אכיפת הוראות החוק בעניין אי-מתן תעודות אחריות למכשירים חשמליים והפרת הוראות החוק ביחס לשירות לאחר תקופת אחריות?

כל אלו ואחרים – שהם מנת חלקם המוני צרכנים בישראל וסיבה לעוגמת נפשם - כלל לא נבדקו ולא נחקרו. במילים אחרות, מה שהיה נכון בשנת 1997 - כאשר מונתה פינקוס לתובעת הראשית של התמ"ת, נכון גם היום, בעת שהיא עתידה להתמנות לראש הרשות לסחר הוגן ולהגנת הצרכן. אשת הברזל של עולם הצרכנות? שיפטו בעצמכם.

על פני הדברים הכל בסדר

הבחירה של בן-אליעזר בפינקוס נובעת, כך נראה, מרצונו שהפעם יעבור המינוי של ראש רשות סחר הוגן בלא תקלות. המהלך למינוי אדם כזה החל לפני שנים אחדות, כאשר שר התמ"ת היה אלי ישי.

אז מונה, באופן תמוה למדי, עו"ד אלישע פלג, אדם שלא היה לו שום ניסיון בתחום זה, ולמרבה הפלא אף גבר על מועמדים ראויים, ביניהם למשל עו"ד מירון הכהן, מי שכיהן בעבר כיועץ המשפטי של המשרד. אלא שהמהלך הזה סוכל על-ידי משרד המשפטים, ולכן בשנה האחרונה נוהל הליך בחירה מחודש לתפקיד זה.

בעקבות הסיבוב הנוכחי בחר בן-אליעזר במועמד בעייתי לא פחות. הוא מינה את אמנון מרחב, שדי מהר התעוררו לגביו תהיות, במיוחד עקב הקשרים הפוליטיים בינו לבין השר הממנה. בן-אליעזר הבין שזה לא ילך, ובאחרונה נערך מעין מיני-סיבוב חוזר בין המועמדים לתפקיד שהגיעו לשלב הסופי בסיבוב האחרון. בסופו בחר בן-אליעזר בפינקוס.

בן-אליעזר העריך, מן הסתם, שאת המינוי הזה כבר יהיה קשה למדי לתקוף. כי מה לנו יותר מאשה שמאחוריה שורה ארוכה של תפקידים בשירות הציבורי, כולל תקופת כהונה לא מבוטלת בתפקיד בכיר בתמ"ת ובתחום הצרכנות. ואכן, שום עתירה לבג"ץ לא תגרום לשינוי ההחלטה הזאת - כי הרי על פני השטח הכל נראה בסדר. מה באמת לא בסדר? את זה כבר ראינו.

במינוי הזה ממשיך בן-אליעזר קו שהחל לבלוט עם הארכת תקופת כהונתה של הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן. גם תקופת כהונתה הראשונה של זו לא הצטיינה בצעדים שיש בהם כדי להגן על הצרכנים, ועל כך כבר עמדנו בטור זה לא פעם.

באחרונה אף קיבלו הדברים הללו חיזוק משמעותי בדו"ח מבקר המדינה שבדק את התנהלות רשות ההגבלים העסקיים והתריע על אכיפה מקרטעת של דיני ההגבלים העסקיים, המאפשרת לבעלי ההון הגדולים לחמוק ממתן הדין על מעלליהם בתחום זה.

אך כל זה לא הפריע לבן-אליעזר, שכלל לא ניסה למצוא אדם שעשוי להפיח רוח חיים לוחמנית יותר בתחום ההגבלים העסקיים. זה גם מה שמצטייר כעת עם המינוי לראש רשות סחר הוגן. נראה ששנתם של בעלי ההון לא ממש תופרע בשנים הקרובות.

אילו סמכויות לא הואצלו לנוקד ומדוע?

בשולי הדברים, קצת חומר למחשבה על הטיפול בענייני הצרכנות בעידן בן-אליעזר כשר התמ"ת: עם כניסתו לתפקיד הופקד הטיפול בענייני הצרכנות במשרד בידי סגניתו, אורית נוקד. זו הייתה החלטה נכונה ונבונה, במיוחד בשל ה"קבלות" שהציגה נוקד בפעילות למען הצרכנים בשנים שקדמו לכך.

אולם, דבר אחד לא עשה בן-אליעזר – הוא לא האציל לסגניתו סמכות ביחס למינויים שונים בתחום הצרכנות. ברור שכך הוא השאיר בידיו את האפשרות, שאינה רק תיאורטית, למנות אנשים כלבבו (וראו מקרה אמנון מרחב).

אולם בכך הוא גם קבע כי את הדברים המרכזיים בתחום זה, כלומר את ההגנה בפועל על הצרכנים - ימשיך הוא עצמו לקבוע.

ומה יותר מרכזי ממינוי שתי דמויות מפתח בשני גופים כה מרכזיים בהגנת הצרכן כמו רשות ההגבלים העסקיים והרשות לסחר הוגן?

תגובת משרד התמ"ת

"הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן הוקמה כדי לאחד תחת קורת גג אחת ותחת מדיניות אחת את האכיפה ואת התביעות, בין השאר כדי להתרכז בעבירות הליבה. מינויה של עו"ד תמר פינקוס הוא ראוי ביותר. הזמן יוכיח לכולם כי אשת הברזל תצליח להקים גוף חדש שלא יהסס להטיל את יהבו למען ציבור הצרכנים בישראל.

"לסגנית שר התמ"ת יש את מלוא חופש הפעולה לעסוק בנושאי צרכנות, אך הסמכות למינויים היא בידי שר התמ"ת על פי חוק. את שלושת המועמדים הסופיים לתפקיד, בחרה ועדת מינויים בלתי תלויה, שרק שבחה והיללה את פועלה המקצועי של פינקוס בכל שנות עבודתה. באשר לממונה על ההגבלים העסקיים, צריך להיות עיוור בכדי לא להבחין במאבקיה בשנים האחרונות למען ציבור הצרכנים בישראל".

במשרד מוסיפים, כי "על מנת להעמיד דברים על דיוקם, התביעה במשרד התמ"ת שעו"ד דין תמר פינקוס עמדה בראשה, טיפלה רבות בעבירות הליבה שפגיעתן הכלכלית הייתה רבה. להלן מספר מספר דוגמאות קטן מהתיקים שהוגשו ונוהלו על ידי התביעה במשרד התמ"ת: תיק נגד חברת פריים טרדינג גרופ ומנהליה - חברה שמכרה ציוד לווין לצרכנים - הורשעו בהטעיה ובאי ביטול עיסקה ברוכלות. על כל אחד מן הנאשמים הוטל קנס בגובה 80 אלף שקל (סך הכל - 240 אלף שקל)

"חברת אלפא גרופ בע"מ ומנהלה שעסקו אף הם במכירת ציוד לקליטת שידורי לווין הורשעו בהטעיה ובאי ביטול עיסקה ברוכלות ועל המנכ"ל הושתו 5 חודשי מאסר בפועל שהומרו על ידי בית המשפט לעבודות שירות ופיצוי לכל אחד מן הצרכנים שנפגעו. חברת וולה שופ מינד וסם ליין מנכ"ל סם ליין הורשעו בעבירת הטעיה במכר מרחוק בכך שלא פרסמו את המלאי שקיים ברשותם הוטלו על החברות ועל המנהלים בפועל קנסות גבוהים ועל מנכ"ל לשעבר של חברת וולה שופ הוטלו עבודות לתועלת הציבור.

"חברת גורי יבוא והפצה בע"מ ומנהלה הורשעו בהטעיה בקשר להקטנת מוצרים – על החברה הוטל קנס של 300 אלף שקל ועל המנהל 50 אלף שקל ו-3 חודשי מאסר על תנאי. חברת לימן-שליסל ומנהלה הורשעו בהטעיה בגין הקטנת מוצרים והוטלו הן על החברה והן על המנהל קנסות גבוהים. חברת דיפנס מוצרי צריכה בע"מ ומנהלה הורשעו בהטעיה ובאי ביטול עיסקה ברוכלות בגין עיסקה שביצעו תוך כדי ביצוע התקנות אשר נקבעו על ידי הצרכן מראש – החברה נקנסה ב-100 אלף שקל. המנהל נקנס וכן הוטלו עליו 3 חודשי מאסר על תנאי". 

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות ומנהלת פורום צרכנות ב-ynet