חקירות שיתנקמו בנו בשדה הקרב

הפילוסוף ניקולו מקיאבלי, מאבות הריאליזם הפוליטי, פרסם חיבור בשם "כיצד נהגו הרומאים בשרי הצבא; לא ענשום הרבה על חטאיהם שבעבר ולא החמירו עמם, אפילו כשהמדינה ניזוקה על ידי חוסר דעתם או על ידי קלקלה אחרת". הרומאים, כתב מקיאבלי, "ידעו שאם לא יעשו כן, לא יימצא אפילו איש אחד, שיהיה לאל ידו לעשות חיל בגבורה".

דברים דומים אמר בית המשפט הגבוה לצדק בעתירת הוריו של לוחם דובדבן אלי אישה ז"ל, שביקשו מבג"ץ לחייב את הפרקליט הצבאי הראשי להגיש כתב אישום פלילי נגד מפקד היחידה שלדעתם היה אחראי למות בנם מ"ירי כוחותינו" במהלך פעילות המבצעית בכפר ברטעה ב-1992.

דברים הפוכים בתכלית אומר דו"ח בצלם שפורסם הבוקר, הטוען כי צה"ל אינו פועל דיו לחקור ולשפוט חיילים שהרגו אזרחים במהלך פעילות מבצעית.

אולם דו"ח בצלם אינו כולל את מבצע עופרת יצוקה, שבעקבותיו נפתחו עשרות חקירות ולמעלה מ-500 חיילים נחקרו. בצה"ל, כך נראה, טרם הבינו את מה שהרומאים השכילו להבין לפני 2000 שנה.

יש חשש אמיתי, קבע בג"ץ, ששימוש בהליך פלילי בכל הנוגע לטעות בשיקול דעת או רשלנות במהלך מבצע, יביא לפגיעה בצבא וישבש את יכולתו לפעול. "לא כל אדם ולא כל חייל", כתב השופט מישאל חשין, "מסכים ליטול על עצמו אחריות ולהפוך למפקד קרבי. אם על כל הסיכונים והאחריות המוטלים ממילא על המפקד, נוסיף גם את הסיכון להעמדה לדין בשל טעות, לא חמורה, בשיקול דעת במהלך פעילות מבצעית בה רב הסיכוי לטעות כזו, יש חשש שמספרם של כאלה המוכנים לשאת בנטל יצטמצם".

תחושת הבגידה ואובדן אמון במערכת

לכאורה אפשר לשאול, על מה המהומה? שהמשטרה הצבאית החוקרת תחקור, והפרקליטות תסגור את התיקים. אולם אלה שטוענים כך מתעלמים מההשפעה הקשה שיש לחקירות מסוג זה על הנחקרים וחבריהם.

כמי שמייצג ומלווה רבים מהם בחקירות מסוג זה המתקיימות מעת לעת, נחשפתי לעוצמת העלבון, הפגיעה במוטיבציה, תחושת הבגידה ואובדן האמון במערכת הצבאית כתוצאה מחקירות מסוג זה.

קשה להשתחרר מהתחושה שמישהו בצה"ל סבור שפתיחה בחקירות כנגד מאות חיילים ומפקדים תפייס את דעת הקהל העולמית. די ברור שניסיון שכזה לא רק שלא ישיג את המטרה המבוקשת, אלא אף עלול להוביל לביקורת חריפה מצד "אוהבינו בעולם", שבוודאי יטענו שסגירת תיקים המונית ללא הגשת כתבי אישום, מלמדת על טיוח.

כל אותם שיקולים המצדיקים הימנעות מנקיטת הליכים פליליים ביחס למעשים שבבסיסם רשלנות או טעות בשיקול דעת במהלך לחימה, תקפים ונכונים גם ביחס לפתיחת חקירות פליליות על מעשים שכאלה.

מי שמורה על פתיחת חקירות פליליות המוניות בגין מעשים שנעשו במהלך המלחמה צריך לקחת בחשבון שגם אם נתבשר שהחקירות לא הובילו להגשת כתבי אישום ולהעמדה לדין, העלבון והפגיעה במוטיבציה של הלוחמים ייצרבו בהם והפגיעה המשמעותית תהיה ביכולתם לפעול בשדה הקרב תוך לקיחת סיכונים, מבלי לחשוב על חקירות פליליות והעמדה לדין לאחר המלחמה.