בין אובמה לפיילין: בלומברג חולם על הבית הלבן

זה כבר קרה ב-1992. המיליארדר השמרן רוס פרו התמודד כעצמאי לנשיאות ארצות הברית, גנב קולות מהנשיא הרפובליקני ג'ורג' בוש האב ולמעשה הגיש את הניצחון על מגש למועמד הדמוקרטי האלמוני, ביל קלינטון.

גם בבחירות לנשיאות בעוד שנתיים יש סיכוי גדול מאוד שמועמד עצמאי יקפוץ למים. מדוע? בעיני הציבור האמריקני, ברק אובמה הוא נשיא המאבד את המרכז העצמאי ונותר רק עם הבסיס הליברלי של המפלגה הדמוקרטית. לפי המצב כיום, נראה שהרפובליקנים מתכוונים להתרחק אף הם מהמרכז ולבחור מועמד מהאגף הימני של המפלגה, כמו שרה פיילין.

מי שבוחן את השטח ברצינות הוא ראש העיר ניו יורק, מייקל בלומברג. אם בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2012 אכן יתמודדו שני מועמדים כמו אובמה ופיילין,

ויותירו את האזרחים במרכז המפה הפוליטית ללא מועמד ההולם את השקפתם - יש סיכוי שבלומברג יצטרף למרוץ.

ראש העיר היהודי הוא מיליארדר המוכן להשקיע ממון רב מכספו הפרטי כדי להגיע לבית הלבן. יש לו מטה פוליטי משומן ומוכן למשימה. בלומברג בחן אותו בהזדמנויות שונות, והוא נוהג לקבל מהם סקרים קבועים כדי לבדוק את דעת הקהל האמריקנית.

דילוג בין המפלגות

השאלה היא מה בלומברג עושה בפועל כדי להיערך למרוץ פוטנציאלי. בינתיים הוא רוקד על שתי החתונות: הוא לא מכריז על מועמדותו לנשיא, אבל עדיין מפגין את נוכחותו גם באזורים רחוקים מאוד מניו יורק. בחירות אמצע הכהונה שיתקיימו ב-2 בנובמבר שימשו עבורו קרקע נוחה להטביע את חותמו הפוליטי. כיום הוא מסייע למועמדים הנראים לו, בעיקר כאלה המתמודדים נגד נציגי תנועת "מסיבת התה".

היותו איש המרכז הפוליטי מאפשר לו לדלג בין מפלגות. בקליפורניה הוא עוזר למג וויטמן הרפובליקנית, המבקשת לרשת את המושל ארנולד שוורצנגר. בנבאדה הוא מגייס כסף למנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, הארי ריד, הנאבק נגד שרון אנגל הרפובליקנית, שזוכה לחיזוק מ"מסיבת התה". ברוד איילנד הוא התייצב לצד לינקולן שייפי העצמאי.  

הפעם עם דמוקרט. בלומברג והמועמד לסנאט ג'ו ססטאק (צילום: AP)

המכנה המשותף העיקרי של הפוליטיקאים שקיבלו כתף תומכת מבלומברג הוא העובדה שהם מתמודדים נגד מועמדי "מסיבת התה". בלומברג מבין את זעמם של חברי התנועה השמרנית, הסולדים מהממסד הפוליטי בוושינגטון, אבל עם זעם לא בונים מדינה. בעיניו, "מסיבת התה" היא רק תופעה חולפת.

רק בסוף השבוע, בביקור במדינת איווה, השיקה פיילין באופן לא רשמי את הקמפיין שלה לנשיאות. איווה היא מדינת מפתח לכל מועמד רפובליקני, משום שבה מתקיים הסבב הראשון בפריימריז. מושלת אלסקה לשעבר כנראה לא יכולה לנצח במדינה הבאה, ניו המפשייר, שבה יש רוב עצמאי, אבל את המדינה השלישית בסדר הפריימריז, דרום קרולינה, היא יכולה לקחת בהליכה. אם היא תזכה בשתיים מתוך שלוש המדינות בבחירות המקדימות, המסלול שלה לניצחון נראה מבטיח.

כולם חולמים על פיילין

סיכוייה של פיילין לזכות במינוי הרפובליקני להתמודד לנשיאות גדלים מיום ליום. היא לא ניחנה בכישורים המתאימים להיות נשיאה, אבל חוש פוליטי מחודד וכריזמה יש לה בשפע. כל זה מספיק לה כדי להלהיב את הבסיס השמרני של המפלגה הרפובליקנית ולהמליך את אנשי "מסיבת התה" במדינות השונות.

ניצחון של פיילין בפריימריז הוא חלום בהלות עבור שמרנים מתונים. מרק מקינון, אסטרטג רפובליקני שעבד תחת הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש הבן ולמועמד לנשיאות, הסנאטור ג'ון מקיין, כתב ב"דיילי ביסט" שבחירת פיילין תרחיק עצמאים וימנים מתונים כמותו. 

לא רק גולף. אובמה ובלומברג במרת'ס ויניארד (צילום: AP)

אולם בשביל הנשיא אובמה, ניצחון פיילין בפריימריז הוא חלום רטוב. לשם המחשה, סקר חדש מלמד שרק 21 אחוזים מאזרחי ארה"ב תומכים במועמדותה. ניצחון פיילין הוא גם חלום של התקשורת האמריקנית, המסקרת את כל צעדיה בלא שובע.

אבל קרב בין אובמה לפיילין הוא גם חלומו של בלומברג. רק מיליארדר המוכן להזרים הון עתק יכול להשתחל בצורה רצינית ומוצלחת בתפר הפוליטי שבין שתי

המפלגות הגדולות. רוס פרו הבין זאת לפני 18 שנים, ובלומברג יודע זאת היום.

אובמה יודע על החלום של בלומברג. אפשר להאשים את הנשיא בכל מיני טענות, אבל טיפש הוא לא. במהלך חופשתו האחרונה במרת'ס ויניארד, הוא הזמין את בלומברג לשחק איתו גולף. אף אחד לא מסרב להזמנה נשיאותית, אבל לא חייבים להסכים עם הנשיא על הכל. משחק על הדשא הירוק של מסצ'וסטס, אפילו עם האדם החזק בעולם, לא יעצור את התוכניות של ראש העיר השאפתן.