ברק נתניה: לשמור על הגחלת
פרויקט קבוצה ביום: נתניה נפרדה מהטריו פינוק-וושהאם-קילינגסוורת', אבל הביאה במקומם את בנקס, מקאלום ובראון. הסגל הישראלי התעבה באורי יצחקי וכריס ווטסון, וגם שמוליק ברנר עוד באולם ישורון. האם תשוחזר הצלחת העונה שעברה?
- קבוצה ביום: מכבי אשדוד קבוצה ביום: מכבי ראשון לציון קבוצה ביום: מכבי חיפה
- קבוצה ביום: בני השרון
- קבוצה ביום: הפועל חולון
אולם, אם להסתמך על העונה שעברה, יכולים באולם ישורון להיות אופטימיים. גם אז דיברו על תקציב נמוך, חששו מכמות הכישרון של הישראלים המקומיים והטילו ספקות ביכולת של אריק אלפסי וחבורתו ללכת עד הסוף. נו, אז הטילו. איך זה נגמר, בסוף כולם יודעים.
הצטרפו: אריק מקאלום, אורי יצחקי, אדריאן בנקס, כריס ווטסון, רומיאו טראוויס, אלטון בראון, רון האוורד, מוטי מוסקוביץ'.
נשארו: אוריה גור, שמוליק ברנר, ערן אסנטי, אלירן גואטה.
עזבו: טוני וושהאם, ליאור חכמון, מרקו קילינגסוורת', טוני יאנגר, שון ויינשטיין, דנילו פינוק, רוברט רות'בארט.
וושהאם ופינוק. שניים מהטריו שעזבו את נתניה (צילום: אלי אלגרט)
פלוס: בנתניה שידרגו במעט את התקציב והצליחו לשמור לפחות על שחקני הבית, גואטה, אסנטי וגור. גם ברנר עדיין כאן ויש אפילו הופעה ביורוצ'לנג'. אלפסי נבחר למאמן העונה שעברה, אז מה כבר יכול להיות רע?
מינוס: אז זהו, שיכול. שלושת הזרים המובילים מהעונה שעברה (פינוק, וושהאם וקילינגסוורת') עזבו, כמו גם ליאור חכמון ורוברט רות'בארט. העונה אף אחד כבר לא יזלזל ביהלומים וכולם כבר מכירים את אולם ישורון. עם יד על הלב, קשה לראות את הצהובים מהשרון משחזרים את ההצלחה בעונה החולפת שחלפה חיזוק נוסף.
אזור הצבע: שימו לב לדמיון בין עוזר המאמן, שי סגלוביץ', אשר משמש גם כסקאוט נבחרת ישראל לשחקן והפסנתרן פיני טבגר (כוכב "השיר שלנו 2").
אדריאן בנקס. הכוכב החדש באולם ישורון? (צילום: אלי אלגרט)
דבר המומחה / מוטי דניאל
ברק נתניה רשמה עונה נהדרת בשנה שעברה, ובזכות זה רוב כוכביה שדרגו את שכרם במקום אחר.
זה המחיר שמשלמים מועדונים קטנים על עונות מפתיעות שכאלה. נתניה התבססה בעונה שעברה באופן חריג על שחקני בית, שהעלו אותה לליגת העל, בתוספת הצלחה אבסולוטית בבחירת הזרים, והגיעה עד הפיינל פור.
פינוק וקילינגסוורת' היו עמודי תווך בלתי רגילים, אך למועדון היה אסור "להתאבד" על השארתם וטוב שלא עשו כך. לי היה חבל על עזיבתו של חכמון, שצריך היה להיות מודל לעוגן ישראלי טיפוסי בקבוצת האם שלו. לדעתי, על נתניה היה לתגמל אותו באופן שלא ירצה לעזוב להפועל ירושלים.
השנה נראה שלאלפסי תהיה עבודה קשה יותר, אך המאמן המוכשר, שרמתו אינה עומדת ביחס ישיר לשנות הוותק שלו, יודע היטב את העבודה. אנחנו נראה גם בנתניה גם העונה הגנה אגרסיבית, ומשחק לחימה ללא פשרות עם כדורסל חכם שמביא לידי ביטוי כל יתרון יחסי שיש לקבוצה. בעזרת האולם הביתי המשופץ (בעל האישור ה"זמני"), והקהל התומך שיודע להעריך את קבוצת הבית, נתניה שוב תהיה יריב ראוי לכל קבוצה.