למה המדינה מממנת לימוד תורה?

צריך להגיד בקול רם, כי לימוד התורה במתכונתו הנוכחית הוא מיותר ואין כלל לתקצבו בשום צורה.

 מי שרוצה ללמוד תורה במתכונת הזאת יתכבד ויממן בעצמו את תלמודו. למדינה אין כל חפץ בכך.

אני כבר רואה בעיני רוחי את כל המגיבים המדברים על אנטישמיות, אבל רגע אחד לפני שאתם מניפים את האצבע על מקש האנטר ושולחים את התגובה הצפויה עצרו רגע, חשבו ביניכם לבין עצמכם. תגידו למה באמת אנחנו כמדינה זקוקים לאותם אברכים, שכל מה שהם לומדים בישיבות הוא תורת הפוליטיקה שעיקרה לסחוט ולהתבטל עוד ועוד.

המציאות היא של מאבק בין ציבור חרדי העושה ככל יכולתו לשטוף את מוחנו בטענה האבסורדית כי לימוד התורה במתכונת הישיבה, הקטנה או הגדולה, יביא לידי חברה מתקדמת, מודרנית, בעלת רגישות חברתית.

התשובה לטענה הזאת נמצאת כידוע בחיי היום יום, לא קשה לזהותה צריך רק להתבונן סביבנו. נשות החרדים נמצאות בשולי החברה, השנאה בקרב הציבור החרדי לאחר היא ללא מצרים, גזענות היא לחם חוקם של האברכים. ההתבדלות מכלל החברה הפכה זה מכבר לערך עליון עבור אותם מנהיגים חרדים כשהם לא מתבלבלים וממשיכים לדבר על חברה אחת. (אני מתנצל מראש על ההכללה, אבל מטבע המאמר חייבים להכליל).

רגע לפני שאתם מגיבים תנסו לשאול את עצמכם כמה שאלות, למשל: האם אתם באמת מאמינים בכח הלומדים להגן על מדינת ישראל? בוודאי שלא. שכן אם היה בכוחם לעשות כך הרי שכבר היינו נמצאים במקום אחר.

האם אתם מאמינים שבכוחה של התורה לבסס מדינה מודרנית ומתקדמת? בוודאי שלא. האם ראיתם אחד, כן אחד מאברכי הישיבות שמגיע לאחר מסע יסורים בנבכי הגמרא להיות רופא, מהנדס, מדען חלל או כל מקצוע מודרני אחר? בוודאי שלא.

כיצד הם תורמים למדינה?

האם אתם חושבים כי ללימוד התורה כשלעצמו יש ערך כלכלי המאפשר למדינה ולפרט להתקיים? שאפשר להתקיים באמצעותו באופן עצמאי? בוודאי שלא.

האם אתם חושבים שיש ללימוד התורה במתכונת הישיבות ערך תרבותי, היסטורי, חברתי. כאן התשובה מעט יותר מורכבת, אבל גם היא מתמצית בשורה תחתונה האומרת כי לימוד תורה לשם לימוד תורה ובעיקר על ידי אנשים שאינם מוכשרים לכך אינה מביאה לשום דבר חיובי.

ההוכחה לכך היא אותן הלכות שאנחנו מוצפים בהם על ידי אלה המכונים "גדולי הדור", שכל כולם שחקנים בתיאטרון האבסורד הקרוי יהדות חשוכה.

בסופו של דבר מדובר כאן בסך הכל בתרגיל שליטה של מנהיגים רבנים על צאן מרעיתם. ככל שהאברכים יהיו יותר שקועים בבערות התורה, כך יהיה קל יותר לתמרן אותם למטרות פוליטיות. ככל שהם יהיו שקועים יותר במחשכי הישיבות, כך הם יהיו כחומר ביד היוצר, בידי אותם רבנים חשוכים. אותם רבנים העומדים בראש הישיבות ונהנים מהרבה יותר מאלף שקל קיצבה חודשית.

בוודאי גם תשאלו הם האם לא צריך לשמר את לימוד התורה כערך תרבותי-חברתי חשוב. התשובה לכך נמצאת בקונטקסט רחב של לימוד ויצירה. לימוד התורה בדרך הנוכחית הוא כולו עוול ללומדים וגזילת כספים מאלה שבאמת נצרכים ושאינם יכולים לקושש את שכרם בעבודה.

אם מאמינים באמת ובתמים באימרה הכל כך חשובה "ישראל ערבים זה לזה", אז צריך לעצור את המירוץ המטורף חסר התחתית אחר תמיכה באברכים ולהעביר אותו לכלל הציבור כולל העניים.

המאבק של הסטודנטים הוא רק קצה קצהו של מאבק לזהותה של מדינת ישראל. האם נהיה מדינה חשוכה, חלק מהגל הדתי החשוך, קרובי משפחה של האיסלאם הקיצוני השוטף את העולם

 או שנהיה מדינה המכבדת את ערך העבודה (מי יגיל עפר מעיניך - א.ד. גורדון) מדינה יוצרת ולא משננת, מדינה שצדק חברתי הוא חלק מהד.נ.א שלה, מדינה שבה לומדים ויוצרים ולא משננים כתוכי.

בהפגנת הסטודנטים האחרונה בירושלים הסתובב סטודנט עם שלט מאיר עיניים גם אני לומד תורה, תורת היחסות. זאת התורה ואין (כמעט) בלתה.