העלאת גיל הפרישה בצה"ל: הח"כים לא באו לדיון
לדיון בוועדת העבודה הגיעו רק 3 מתוך 15 ח"כים. נציגי צה"ל טענו כי העלאת גיל הפרישה ל-57 תיצור עומס על תפקוד הצבא, והתנגדו לפשרה שהציע האוצר לפיה גיל הפרישה יעמוד על 50 בממוצע. רגע לפני שיו"ר הוועדה דחה את המשך הדיון לשבוע הבא, הוא נזף בצדדים: "הייתם צריכים לבוא יותר מוכנים"
הצעת החוק להעלות את גיל הפרישה של משרתי הקבע בצה"ל הסעירה את הממשלה אך לא את חברי הכנסת. בדיון הראשון בנושא השנוי במחלוקת שנכלל בחוק ההסדרים, שנערך היום (ב') בוועדת העבודה והרווחה, נכחו בקושי 3 מתוך 15 חברי הוועדה. בחלק ניכר של הזמן רק היו"ר חיים כץ (ליכוד) נותר על מקומו. "כנראה שהנושא לא מספיק מעניין את הכנסת או שלח"כים יש עניינים חשובים יותר להתעסק בהם", אמר כץ ל-ynet.
עם זאת, מהדברים שנשמעו היום התרשם כץ לאחר הדיון כי "שני הצדדים מחפפים. צה"ל הציג תמונה כללית מדי ונדמה לו שהוא מדבר אל אנשים שלא מבינים בנושא, ופקידי האוצר לא נראו לי בקיאים מספיק בנושא. במצב זה אני לא בטוח שהחוק יצא מהוועדה כמו שנכנס". לבכירי צה"ל הוא העיר, "אתם לא יורדים לפרטים שהם הדברים החיים". את האוצר הוא הזהיר ברמז כי "גורל החוק הזה עלול להיות אפילו כמו תכנית ויסקונסין ששבקה חיים בגלל התנגדות הוועדה".
כץ ייעץ לנציגי אגף התקציבים: "תביאו לדיון הבא מומחה לפנסיה שייתן לנו תשובות מוסמכות לשאלות קשות, כי אנחנו קובעים כאן גורלות של אנשים. זהו חוק מורכב ומסובך עם השפעות רחבות לטווח ארוך במיוחד אם נקבל את אזהרת ראש אגף כח אדם על הפגיעה הצפויה בצבא אפילו בטווח קצר". לצד האלוף זמיר פרש את תמונת הרקע של סוגיית גיל הפרישה היועץ הכספי לרמטכ"ל, תא"ל מהרן פרוזנפר.
השניים הציגו את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפיהם ב-6 השנים האחרונות השכר הממוצע בצה"ל עלה ב-0.4% לעומת עליה של כ-30% ביתר משרדי הממשלה, וטענו כי אם המגזר הציבורי היה מתייעל בשנים אלה בדומה לצה"ל החיסכון למדינה היה מסתכם ב-55 מיליארד שקל, אותם היה ניתן להשקיע במחוללי צמיחה נוספים. בעיקר הם הדגישו את הרפורמה בנושא הפרישה משרות קבע שבעקבותיה רק אחד מתוך 10 בכלל מגיעים לגיל הפרישה הקיים. הם אף ציינו כי רוב הפורשים היום מתחת לגיל 38, מרצון או בהחלטת צה"ל שלא להאריך להם את חוזה השירות, משתחררים ללא פנסיה.
לטענתם, העלאת גיל הפרישה תיצור עומס על תפקוד הצבא ורענון שורותיו, תפריע לניהול הדינמי, תגדיל את ההוצאה לשכר ללא תמורה, ותפגע במי שישתחררו אחרי גיל 50 כשבשוק האזרחי לא יהיה להם דורש.
נציגי האוצר לא הספיקו להגיב על התמונה ומרכיביה בגלל שהסתבכו בעימות עם היו"ר כץ, לאחר שתא"ל פרוזנפר ציטט את מסקנות ועדת זוסמן שבדקה את הנושא לפיה שירות קבע מעל גיל 45 גובה מחיר יקר. "אחרי זוסמן היו ועדות שקבעו דברים אחרים. אנחנו הלכנו בעקבות המלצות ועדת ברודט להעלות את הגיל ל-57", אמר רותם פלג, רפרנט תקציב הביטחון באגף התקציבים.
"ברודט הוא לא תורה מסיני", הגיב כץ. "זה לא הדבר הראשון שלו שאני לא מקבל. הוא בכלל קבע גם כמה פנסיה צה"ל ישלם? אני לא בטוח". כץ ביקש מהאוצר נתונים על תשלומי הפנסיה בפועל, לאחר שנתפס לנתון של צה"ל לפיו הפנסיה של משרת קבע שהשתחרר בגלל נכות של 100% היא רק 50% משכרו". נציגי האוצר לא יכלו להשיב לו.
"הייתם צריכים לבוא יותר מוכנים, עם כל הפרטים. אני לא עובד באוצר וגם לא עושה שם מילואים. אני כאן כדי לקבוע נורמות של חיים", אמר כץ לפני שדחה את המשך הדיון בפרטי החוק לשבוע הבא. הוא ביקש גם מנציגי צה"ל להציג את הפרטים הקטנים שמאחורי המספרים הגדולים. הם הבטיחו שהוועדה תקבל אותם, למעט הפרטים החסויים מטעמי ביטחון.
לפנייה לכתב/ת 
