להעמיד לדין גם את המפקדים

בשבוע שעבר נגזר עונשם של שני חיילים, שעשו מעשה לא מוסרי במבצע "עופרת יצוקה". המעשה אינו עומד בשום קנה מידה מוסרי ועל כך אין כל ויכוח. אולם בצה"ל קיים עקרון מבצעי שאין עליו חילוקי דעות והוא שאחריות כוללת מוטלת על מפקדים לתכנונים, לפקודות, למהלך המבצע ולתוצאותיו.  הרמטכ"ל רב אלוף גבי אשכנזי, הצהיר על כך לאחרונה בעדותו בפני ועדת טירקל כי הוא כמפקד צה"ל נושא באחריות להצלחות הצבא ולמחדליו. לא רק הוא, אלא הפיקוד העליון כולו.

גזר הדין של שני החיילים היה קל עד להפתיע את אלו שגינו את המעשה כמוני ואלו שתמכו בהרשעתם. גזר הדין הוא סטירת לחי מצלצלת

 לפרקליטות הצבאית. משמעות גזר הדין, שהשאיר אותם "חופשיים ומאושרים", היא כי חומרת המעשה זכאית להקלה גדולה, מכיוון שבוצע בנסיבות שלא היתה להם יכולת בחירה בחלופות אחרות.

במילים אחרות הם וכמותם רבים מחבריהם, נשלחו למשימה בסביבה רבת סיכונים ואיומים, שלא הותירה בידיהם חלופות ושיקול דעת מהיר והגיוני האם לבצע את משימתם ולסכן ילד פלסטיני או להסתכן פעם נוספת (הרי כבר הסתכנו כמה פעמים קודם לכן).

רוב האזרחים הלא מעורבים נהרגו בשגגה, בחוסר ידיעה, במצבים של חוסר ברירה, או טעות בשיקול דעת עקב המצב חסר ההיגיון שאליו נקלעו חיילים בפרברי עזה. שלא יהיה ספק, המפקדים עשו כמיטב יכולתם למנוע פגיעה באזרחים, הם בחנו בשבע עיניים כל מטח ארטילרי, כל פיצוץ מבנה, כל טיל ופצצה. אולם לעשות "כמיטב יכולתם" פירושו היה לעצב תוכנית מבצעית אחרת שתמנע את שלב "הדשדוש" בו נפגעו רוב האזרחים. בחירתם בתוכנית המבצעית, בידיעה שייהרגו אזרחים רבים הפכה אותם לאחראים ישירם לתוצאות המרות.

הכדור בידי הפצ"ר

האם הפצ"ר מתכוון להגיש כתבי אישום נגד כל החיילים הקשורים במותם של מאות אזרחים? חיילים רבים מסומנים, נחקרים, ואולי אף יועמדו לדין. השאלה היא מה המכנה המשותף? מהו מקור האחריות לכל המעשים הללו? האם רשעותם וחוסר מוסריותם של חיילי צה"ל? ודאי שלא. חיילים חוטאים אינם פטורים ממשפט ומעונש אך לא רק הם, לא רק אלו שנשלחו אחראים, אלא גם אלו ששלחו אותם.

מקור האחריות הוא בפיקוד הגבוה. מי שאחראי לתוצאות מבצעיות לטוב ולרע אחראי גם לתוצאות המוסריות. מקור הפגיעה במאות האזרחים נמצא בפקודת מבצע "עופרת יצוקה", ומקור המענה בעבר ולעתיד הוא בשינוי הגישה המבצעית. אם לא נפיק את הלקח הזה, תוצאות המערכה הבאה תהיינה דומות.

הפרקליטות הצבאית היא הגוף הקובע בצה"ל מי יועמד לדין, וכאשר

 בפיקוד הגבוה עסקינן - הפרקליט הצבאי הראשי בכבודו ובעצמו. אין לו על מי להישען, אין לו על מי להצביע. הוא האחראי.

מהי נקודת הכשל? הפרקליטות הצבאית היתה שותפה מלאה לתכנון ולהחלטות ולא יצאה חוצץ נגדן - אף על פי שהיה ברור לעוסקים בנושא שייהרגו אזרחים רבים. הכיצד תוכל הפרקליטות להעמיד לדין את הבכירים באנשיה על אחריות ישירה או עקיפה? לי אין מענה, אך היו בטוחים שבמשפט הבא של חיילים פשוטים אבקש להעיד ולקרוא לילדים בשמם.

שמואל גורדון, ד"ר למחקרים אסטרטגיים ויחסים בינלאומיים ואל"מ במיל' בחיל האוויר