חיים שאין בהם ברכה

יעקב, האב הכי עצוב

בפרשת השבוע שלנו יורד יעקב להיפגש עם יוסף, ולסיים את חייו במצרים. מיד לאחר הפגישה המרגשת בין האב לבן האובד, מפגיש יוסף את אביו עם פרעה. הפגישה בין הגברים המבוגרים, אבי המשפחה ומלך מצרים, היתה כנראה, כנה, סקרנית ונינוחה (בראשית מז, ז-י): "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת יַעֲקֹב אָבִיו וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם: וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה וַיֵּצֵא מִלִּפְנֵי פַרְעֹה".

אופס... יוסף בעצם לא מת

בכל פעם שאני קוראת את פרשת "ויגש", אני מופתעת מחדש מהשיחה שלא התנהלה בין יעקב לבניו. בני יעקב מגיעים אל אביהם ובפיהם הבשורה המרה-מתוקה: "יוסף חי" (בראשית מה, כה-כח): "וַיַּעֲלוּ מִמִּצְרָיִם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ כְּנַעַן אֶל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם: וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי הוּא מֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיָּפָג לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם: וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם: וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ בְּטֶרֶם אָמוּת".

ולחשוב שיעקב גנב ברכות

שלוש פעמים מנסה יעקב לקחת את ברכתו של עשיו אחיו. ברגע הלידה יעקב יוצא מרחם אמו לאחר עשיו, אך ידו אוחזת בעקב אחיו הגדול, כמודיע לו ולכולם שהוא מנסה וינסה לעקוף. כמה פסוקים אחר-כך מוכר יעקב לעשיו נזיד עדשים בתמורה לבכורה. ובפעם השלישית, ערב מותו של יצחק, רוקחים רבקה ויעקב את הסיפור של גניבת ברכת הבכורה. לכאורה, יעקב היה אמור להיות האיש המבורך ביותר בתורה, ודווקא הוא מסכם את חייו בקביעה האומללה: "מעט ורעים היו ימי שני חיי". כנראה שאי אפשר לגנוב ברכות.

הברכה של יעקב

על מנת לשמוע את הדי הצחוק האכזרי של הגורל עלינו לחזור ללשון הברכה אותה השיג יעקב מיצחק אביו, במרמה (בראשית כז, כח-כט): "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ: יַעַבְדוּךָ עַמִּים וישתחו וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים. הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ. אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ".

שאלת רב: איזה פרעה אתה רוצה להיות?

מעניין שסערת חמישים הרבנים שתומכים באיסור המתועב להשכיר דירות לערבים פורצת דווקא השבוע, בעוד פרשת השבוע שלנו מציגה את פרעה המלך הטוב והמיטיב לבני עמנו, שהסכים לקבל משפחה לא קטנה של פליטים, ולשכן אותם בארצו (למרות שמקצועם הוא "תועבה" בעיניו ובעיני בני עמו). פרעה השני, זה של ימי העבדות, היה מוכה בסנוורים של שנאת זרים, ושילם על כך בחיי משפחתו ועמו.

בפתח בית המדרש של הטוקבקים: חידת יז כנגד יז

דרשנים מפנים את תשומת לבנו לכך שהתורה בוחרת לציין את גילו של יוסף בזמן המכירה (בראשית, לז, ב): "אלה

תולדות יעקב, יוסף בן שבע-עשרה שנה...". באופן מפתיע ומעניין ננקב מספר זהה גם לשנות חייו של יעקב במצרים (בראשית מז, כח): "ויחי יעקב בארץ מצרים שבע-עשרה שנה". שבע-עשרה שנים חי יוסף תחת כנפיו של אביו שהציע לו אהבת יתר. שבע-עשרה שנים חי יעקב בצל הגנתו של יוסף המבוגר האחראי והכל-יכול של מצריים. חברות וחברים יקרים, הפסוק "ויחי יעקב" פותח את הפרשה הבאה, ולנו יש שבוע לנסות ולהבין מה ניתן ללמוד מההשוואה בין שתי הסדרות של שבע-עשרה השנים. אנא האירו את עיניינו בסוגיה זו.