מהפכת נכי צה"ל: הקרב יעבור לבתי המשפט

אנשי מערכת הביטחון ייצאו לקרב, הזירה הצפויה: בתי המשפט. "ההגדרות של ועדת גורן בכל הקשור להכרה בנכי צה"ל ערטילאיות ואמורפיות, ובסופו של דבר יזדקקו במקרים רבים לפרשנות בבתי המשפט", אמרו אמש (יום א') ל-ynet מומחים בתחום המכירים היטב את ההליכים להכרה בנכי צה"ל וכן אנשי קבע, שסבורים שהדבר עשוי לפגוע בהם.

לדברי המומחים, "יהיה ערפל סמיך באגף השיקום לאור חוסר הבהירות בהגדרות, פקידים הם

אלה שיקבלו החלטות ומכאן הדרך לבתי המשפט תהיה קצרה". בנוסף, נכון לעכשיו אין לאנשי הקבע אפשרות לבטח עצמם בפוליסת בריאות מיוחדת, ולכן "יהיו חשופים למצב בו יקבלו פיצוי זעום".

בצה"ל ובמערכת הביטחון החלו ללמוד את המלצות ועדת גורן, לאחר שהוצגו לראש הממשלה, ולשרי הביטחון והאוצר. כבר לפני כחודש חשף ynet לראשונה את ההמלצות המסתמנות, דבר שגרם אי נוחות רבה בקרב משרתי הקבע, אולם עם הגשת המסמך הרשמי, נשמעו קולות רמים הרבה יותר.

"ההגדרה כי אנשי הקבע, להבדיל מחיילי החובה, בחרו להצטרף לשירות ויכולים לעזוב ולפנות לחיים האזרחיים - מעליבה ופוגעת", אמר איש קבע ותיק בדרגת רס"ב המשרת בחיל האוויר, "זה נכון שאני בחרתי לשרת בצה"ל, אבל חלק מהבחירה הזאת היא בגלל מה שהשירות הזה מייצג, ביטחון המדינה. זה לא דומה לשום דבר אחר כשמגיעים הביתה פעם בשבוע או נמצאים בבסיס חודש שלם כי יש מבצע בעזה".

מה זה "ייחודי ומיוחד?"

דבריו של הנגד באים על רקע החלטת הוועדה לצמצם את סיכוייהם של אנשי הקבע להיחשב כנכי צה"ל במקרים של פגיעה. עו"ד אלי סבן, המייצג חיילים ואנשי קבע בתביעות מול משרד הביטחון, סבור שהגדרת הוועדה לפיה יוכר איש הקבע כנכה צה"ל במקרה של חבלה אם תנאי השירות שגרמו לפגיעה הם "ייחודיים ומיוחדים" - אינה ברורה. "אם איש הקבע נפצע בשדה הקרב, אז הוא יוכר, ואם נפל בדרכו למסוק בו טיפל או טייל בשעת ערב בסיס ונחבל - אזי לא יוכר?", תהה.

חברי הוועדה. הגדרות ערטילאיות? (צילום: ירון ברנר)

לדברי עו"ד סבן ומומחים אחרים בתחום, "אנשי כוחות הביטחון בחרו מסלול זה כמסלול חיים, והם צריכים לדעת שאם יקרה להם משהו יש מי שיתן להם מענה ראוי".

על פי הוועדה, בנושא מחלות, אנשי הקבע לא יוכרו כנכי צה"ל אלא יופנו לביטוח הלאומי, ואילו חיילי החובה ואנשי המילואים יצטרכו להוכיח "ייחודיות ומיוחדות" בקשר לשירות. קצין בכיר ששירת בחיל הרפואה אמר כי מחלות רבות מתפרצות אצל חיילים על רקע שירותם, למשל סוכרת, סרטן העור, מחלות דם ואף אירועים מוחיים. "לא ניתן להתעלם מהקשר בין שירות למחלה. אי אפשר לומר כי השירות בצבא דומה לתפקיד באזרחות, יש כאן לחצים גדולים מאוד וההמלצות, אם יאושרו, עשויות לפגוע מאוד באלה שבאמת חלו על רקע שירותם".

עו"ד סבן סבור כי אגף השיקום יתקשה לתת מענה, ויוביל חיילים רבים לבתי המשפט. "מי שידו אינה משגת להילחם דרך בתי המשפט, יהיה בבעיה. מכאן שמצב כלכלי עשוי לקבוע אם תהיה נכה צה"ל או לא".

נושא אחר בהמלצות, דווקא זוכה לשבחים. קצינים בצה"ל התייחסו לנושא גורל חיילים הנפגעים בעת חופשתם, כאן מנסה הוועדה להקשות וקובעת כי "התנהגות פזיזה" תמנע מחייל להיות מוכר כנכה צה"ל. "כאן יש בעיה ערכית", אמר קצין באחת מחטיבות החי"ר, "לא ראוי שחייל שנפגע בפעילות מבצעית יקבל זכויות כמו חברו שנפצע בטביעה בים כי שחה בחוף בלתי מוכרז".

עם זאת, מבדיקת ynet עולה כי מתוך 99 אלף נכים הרשומים במשרד הביטחון,

 פחות מ-600 הם חיילים שנפגעו בחופשה (מהם כ-180 שנפצעו בתאונות דרכים), כך שמדובר בפלח קטן ביותר. בסוגיה הזאת, אומר עו"ד סבן, יהיה צורך להגדיר בחוק הנכים מהי בדיוק אותה התנהגות פזיזה.

כעת נותר להמתין ולראות אם דו"ח גורן, המתפרס על פני מאה עמודים, יהפוך לחוק. השופט אורי גורן, שנשאל לגבי הסיכויים, התקשה להבטיח. "ראש הממשלה ושרי הביטחון והאוצר שאלו שאלות, התעניינו, חייכו ונראה מה יקרה", אמר.