ייצוגית נגד קלין: המכל לא ניתן למילוי מחדש
צרכנית של חומר הניקוי עם הברבור, הגישה בקשה לתביעה ייצוגית על יותר מ-11 מיליון ש'. לטענתה החברה הפסיקה פתאום לייצר מכלים שניתנים למילוי מחדש, אולם לא הודיעה על כך כראוי לצרכנים, והמכל החדש נראה בדיוק כמו המכל הישן
תביעה ייצוגית בסך 11,470,000 שקל הוגשה לבית המשפט מרכז בפ"ת, נגד קליר כימיקלים וקלין תשלובת נקיון בע"מ המייצרות את נוזל הכלים קלין, עם איור הברבור. העילה לתביעה: הטעיית צרכנים בעקבות שיווק מכל חדש של הנוזל הוותיק, שנראה בדיוק כמו המכל הישן, רק שכעת אי אפשר לפתוח אותו, עבור מילוי מחדש.
לפי כתב הבקשה, שהגישה צרכנית של המוצר, סכום הנזק האישי שנגרם לה הוא 14.70 שקל, והיא דורשת 100 שקל נוספים כפיצוי על ההטעיה. בחישוב נזק דומה למאה אלף צרכנים, הגיעו עורכי דינה לסכום של 11,470,000 שקל.
בבקשה לתביעה כתבו, עו"ד דן אשכנזי ועו"ד רם גלבוע, באי כוחה של המבקשת שעובדת במשרדם: "משך שנים יצרו ומכרו החברות מכל עם נוזל ניקוי כלים בצורת ברבור. ראש הברבור היה למעשה פקק שבתוכו בּוּכְנָה, שלחיצה עליה היתה מוציאה נוזל מפי הברבור. הפקק ניתן לפתיחה, יתר על כן, כדי להקל על פתיחתו, אפילו ביד רטובה, היו בו חריצים שחיספסו אותו.
"זה היה מיתקן טוב, יעיל, ומבוקש ביותר. הלקוחות נהגו לעשות שימוש חוזר, כלומר לאחר תום הנוזל שהגיע בו, היו מכניסים נוזל ניקוי חליפי. אחרים היו מוציאים מראש את הנוזל מהמיכל, מדללים אותו, מחזירים אליו חלק מהנוזל המדולל, ושומרים את יתרתו למילוי חוזר. המיתקן החזיק מעמד זמן רב ביותר, ללא שום בעיה.
"יום אחד החליטו החברות להכניס שינוי במוצר. הוא נראה בדיוק אותו דבר, כולל הפקק המחוספס, אלא שהפקק הולחם אל הברגתו, ולא ניתן לפתחו כלל. מכאן שלאחר תום הנוזל שבמיכל, לא ניתן היה לעשות שימוש חוזר במיכל, ונותר רק להשליכו ולקנות אחר".
הפקק לא מסתובב למרות שיש על המכל סימני הברגה
לטענת הצרכנית המבקשת לתבוע, הדבר מהווה הטעיה של ציבור הצרכנים, שהורגל למוצר המקורי, וסבר כי המוצר החליפי זהה לו, כלומר יהיה ניתן לשימוש חוזר. "אין ספק שמאות אלפי לקוחות, לפחות בפעם הראשונה בה נחשפו לשינוי, רכשו מוצר שונה מזה שסברו", נאמר בבקשה.
הצרכנית גילתה את דבר השינוי, עת רכשה את הברבור כהרגלה בחנות המכולת, משום שהמכל נראה זהה למכלים בהם השתמשה בעבר. בכתב התביעה אף נאמר כי "גופו נראה זהה, הפקק נראה זהה, המשאבה נראית זהה, אפילו המספר הקטלוגי של שניהם, כפי שהתגלה למבקשת בדיעבד, 7290011920449, זהה.
"סוג הנוזל שבתוך כל אחד משני הברבורים, כפי שכתוב על התויות, אמנם שונה במקרים הנוכחיים, אבל המכל עצמו ללא ספק זהה. משכך, המבקשת סברה כי רוכשת היא מוצר המתאים לשימוש חוזר. היא תוכל לדלל את תכולתו מראש, למלא אותו מחדש, ולאחר שייגמר גם הנוזל המדולל, תוכל להשתמש בכל נוזל ניקוי אחר כמילוי באותו מכל.
"אולם כשהמבקשת ביקשה לסובב את הפקק שבראש המכל, היא לא הצליחה לפתוח את ההברגה. המבקשת ניסתה שוב ושוב, גם קראה לעזרת חזקים ממנה - לשווא. הפקק אינו מסתובב. הדבר היה מוזר בעיניה, כי הפקק נראה כמיועד בהחלט לפתיחה. היו בו חריצים מחוספסים להקלת סיבובו; אלא שהוא לא נע אפילו מילימטר על צירו.
גם המוכר לא הצליח לפתוח את המכל
בבקשה נאמר כי פנתה למוכר וגם הוא לא ידע לומר מדוע המכל לא נפתח. לאחר בדיקה מדוקדקת של התוית האחורית אשר על גופו של המוצר, התגלה למבקשת כי אין מדובר בתקלת ייצור אקראית, אלא בשינוי מכוון. באותיות לבנות חיוורות, על רקע צבעו הוורדרד של הנוזל שבכלי, צוייר מנעול זעיר, 4 X 4 מ"מ גדלו, ומתחתיו באותיות זעירות, כמילימטר גובהן, נכתב: 'משאבה נעולה להגיינה מירבית'.
בכתב הבקשה נאמר כי זכותן של החברות לשנות את המכל, אולם אסור היה להן להטעות לכאורה את הצרכנים לחשוב שמדובר באותו כלי קיבלו. מדוע המכל החדש נושא את כל סימני ההיכר של גלגולו הקודם? מדוע הוא מצוייד בדיוק באותו פקק, עם אותם חריצים מחוספסים, שכביכול מיועדים להקל על פתיחתו בידיים רטובות, שלא תחלקנה בעת סיבובו. והרי זה מיותר לחלוטין, כי איש לא אמור לסובב את הפקק?
איש לא ינסה לפתוח את המכל בחנות וקשה מאוד לראות את האזהרה הקטנה והחיוורת שמופיעה על התווית האחורית. לכן התביעה מושתתת על הטעיה סעיפים 2 ו-3, הפרת חובת הגילוי לפי ס' 4 לחוק, הפרת חוזה, והפרת חובה חקוקה, עשיית עושר שלא במשפט, ועוולת הרשלנות לפי פקודת הנזיקין.
מחברת קלין נמסר: "אנחנו לא מכירים את הבקשה. נבדוק ונעדכן אם נתבקש לכך".
לפנייה לכתב/ת 
