אחרי טירקל - ארדואן חייב לשלם
ישראל הפסידה אמנם בקרב ההסברתי-תודעתי סביב אירועי המשט ועסקה חודשים רבים בבלימה, אך עתה הגיעה העת לנצל את "מומנטום טירקל" וליזום מתקפת-נגד הסברתית
מסקנות ועדת טירקל לחקירת אירועי משט הפרובוקציה הטורקי אינן אמורות להפתיע אף אדם בר דעת. קטעי הווידאו, העדויות והממצאים על גבי הספינה הוכיחו מעל כל צל של ספק כי פעילי הארגון הטורקי הקיצוני IHH השתלטו על ה"מרמרה", אגרו נשק ותכננו בקפידה מארב ברוטאלי ללוחמי השייטת.
הלוחמים, בחושבם כי האתגר העיקרי שיעמוד בפניהם יהיה מצלמות תקשורת ולא סכינים וגרזנים, מצאו עצמם נאבקים על חייהם בקרב אלים שלא ציפו לו ושאליו לא נשלחו מצוידים
כהלכה. כמו כן, לא צריכה להפתיע הקביעה הכמעט טריוויאלית של טירקל, לפיה הסגר הימי שהטילה ישראל על עזה עומד בכל אמות המשפט הבינלאומיות.
לנוכח המסקנות הברורות והחד משמעיות, שבה ועולה התמיהה באשר לתוקפנותו העיוורת של השלטון הטורקי, שממשיך להתנגח בישראל, להתכחש לעדויות ולממצאים ואף לדרוש בעזות מצח פיצויים והתנצלויות. אך למרבה הצער, גם כאן אין שום דבר מפליא. יחסה של טורקיה לישראל החל להידרדר באופן חד כיווני זמן מה לאחר עלייתה לשלטון של מפלגתו הנאו-עות'מאנית של ארדואן.
ארדואן לא מפספס הזדמנות לעלוב בישראל ועושה כל שביכולתו על מנת להפוך את ישראל לשק חבטות דיפלומטי: החל מהאשמות בביצוע רצח עם במהלך מבצע "עופרת יצוקה", דרך מתן לגיטימציה לסדרת טלוויזיה המסיתה נגד חיילי צה"ל ועד למאמצים להכשרתו של ארגון חמאס בעולם.
התנצלות קטלנית
ישנם הטוענים כי התנצלות ישראלית בפני טורקיה תביא לסיומו של המשבר, אך בחינת התנהלותה של טורקיה בעת האחרונה, לצד התקרבותה הפומבית לאיראן שומטים את הקרקע מתחת לספקולציה זו. אין לישראל אלא להסיק כי ההתנהגות הטורקית הינה תוצר של החלטה אסטרטגית שקיבל ארדואן, שתכליתה לבסס את מעמדו כח'ליפה מודרני בעולם המוסלמי על חשבונה של ישראל.
אדרבא, התנצלות ישראלית בפני טורקיה תציג את ארדואן כמי ש"השפיל" את ישראל והוריד אותה על ברכיה, כשבפועל הקורבן האמיתי מתנצל בפני התוקפן. קל להבין כי בתרחיש זה ישראל רק תזמין על עצמה מתקפות נוספות, שכן לארדואן לא יחסרו תירוצים ליצירת משברים חדשים ולקידום הסתה אנטי ישראלית.
לנוכח התוקפנות הטורקית, מפתיעה תגובתה של מדינת ישראל הבוחרת להבליג דרך קבע ולהסתפק בתגובות לקוניות. הרושם הנוצר הוא שישראל מפחדת להרוס את "היחסים המיוחדים" עם טורקיה, כשבפועל יחסים אלו קיימים כבר כמה שנים טובות רק בזיכרוננו ולא במציאות.
לעבור להתקפה
כמו במשפט הידוע, הדרך הטובה ביותר להתגונן מפני ההתעמרות הטורקית היא באמצעות מתקפה, וכעת נוצרו הנסיבות המאפשרות אותה. ישראל הפסידה אמנם בקרב ההסברתי-תודעתי המיידי סביב אירועי המשט ועסקה חודשים רבים בבלימה, אך עתה הגיעה העת לנצל את "מומנטום טירקל" וליזום מתקפת-נגד הסברתית ודיפלומטית.
חשיבותן של מסקנות ועדת טירקל, אם כן, היא במתן גושפנקה משפטית בקנה מידה בינלאומית לטענותיה המקוריות של ישראל, אשר אושרו על ידי המשקיפים החיצוניים המוערכים, דיוויד טרימבל וקן ווטקין.
ראשית, על ישראל להבליט את הקשר ההדוק בין ממשלת ארדואן לבין ה-IHH - ארגון איסלאמיסטי קיצוני, שהוגדר בגרמניה כארגון טרור ושארצות-הברית בוחנת את הכנסתו לרשימת ארגוני הטרור, בעקבות סיועו לארגוני הג'האד העולמי ומעורבותו בניסיון "פיגוע המילניום". פרסום חדש של "מרכז המידע למודיעין ולטרור" חושף את התמיכה הלוגיסטית והמדינית הענפה שמעניקה ממשלת ארדואן ל-IHH, ודוברי הארגון אף הצהירו קבל עם ועדה כי המשט האלים יצא בידיעתו ובהסכמתו של ארדואן עצמו.
שנית, על ישראל ליזום מתקפה דיפלומטית נגדית, שתפגע בנקודות הרגישות של המשטר הטורקי. לדוגמה, ניתן לתקוף את טורקיה ולהביכה בעקבות חשיפות "ויקיליקס" בדבר מעורבותה בפעולות טרור בעיראק והסיוע שהעניקה למחבלי אל-קאעידה. כן ניתן להאשים את טורקיה בפשעי מלחמה ברוטאליים, הננקטים כלפי האוכלוסייה הכורדית ואולי אף
לנצל את ההזדמנות על מנת לעשות צדק היסטורי ולהכיר בשואת הארמנים - ובכך להצטרף לקונגרס האמריקני, קנדה, צרפת, גרמניה, רוסיה ועוד כ-15 מדינות שעשו זאת.
באופן פרדוקסלי וממש כמו בשדה הקרב הגשמי, ההגנה הטובה ביותר היא מתקפה. לא פיצויים, לא התנצלויות מתרפסות ולא משלחות ח"כים לחימום היחסים - הדרך היחידה לעצור את התוקפנות הטורקית היא באמצעות שרטוט קווים אדומים ושימת גבולות למשטרו של ארדואן. הצוהר לחידוש היחסים בין המדינות ייפתח רק ביום בו יתחיל ארדואן לשלם את המחיר המדיני והבינלאומי הכרוך בהתעמרות בוטה ובלתי פוסקת בישראל.